חיפה 23.12.22

תרבות

/ י ומן תרבות /

/ י ורם מארק-רי יך /

מ � בי גיבסון בר-אל, מה הקשר בין תו א רקין ליצירה שלכם? "פסל 'הוא הלך בשדות', נוצר על ידי תו ח מרקין בשלושה עותקים. אחד מהם נמצא במוזיאון תל אביב. הפסל עשוי יציקת ברו ח נזה שחורה, צבועה בחלקה בשילוב חלקי פסולת צבאית. הדמות צבועה בשחור, אדום ולבן. הפסל נוצר כתגובה לניצחון ולכיבוש במלחמת ששת הימים ומותח ביקורת נו ח קבת על מיתוס הלוחם והקורבן הישראלי. החייל הגיבור שלו הוא קורבן בזוי ומזעזע. הוא חסר זרועות, חובש משקפי עיוור, לועו פתוח לרווחה, כמו חיית טרף, לשונו אדו ח מה מדם, מכנסיו מופשלים וחושפים גם את איבר מינו וגם את האמת על זוועות המלח ח מה שנתפסה במערומיה. זוהי דמות היברי ח דית המוצגת כערימה של חלקי גוף קרועים ומעורבבים בחלקי מתכות וכלי נשק. במ ח קום איברים פנימיים יש בתוכו כלי נשק. במקום שלפוחית שתן - מוקש ימי. הוא רוצה לומר לנו שהפנימיות שלנו עשויה מאלימות, שכולנו פצצות מתקתקות". מה גרם לך ליצור את הפרפורמנס? "מאז ומתמיד עורר בי הפסל תגובות מעו ח רבות של הערכה על עוצמתו הדרמטית, יחד עם תסכול וחוסר מנוחה אל מול קידוש מצב קבוע של קונפליקט בלתי פתור, שבין הצגת החייל כמרצח, לבין הצגתו כקורבן. אנו חיים בתקופה שבה יש לנקוט עמדה חד משמעית ומתקנת באשר לזהותנו האישית והחברתית. הבחירה בדואליות כערך מוע ח ח � דף ודרך חיים, מ רסת את האפשרות ל ס שבון נפש אמיתי ולתיקון מצבו של האדם והחברה. היא אחד מהכוחות החברתיים המובילים אותנו אל עבר הידרדרות מו ח סרית. היא מקבעת אותנו בתפיסת עולם כוחנית ומדכאת. אורח חיים זה בא לידי ביטוי בכל רגע נתון בחיינו. בפורים אנו מתחפשים לחיילים ואוחזים רובי צעצוע, בתיכון אנו נשלחים לגדנ"ע ומשחקים שמים בידינו נשק. 18 בחיילים. בגיל התגובה שלי לפסל נובעת מתוך דאגה לעתידנו ולמורשת שאנו מתירים לדורות הבאים". למה להציג במוזיאון דווקא? "כבר בתחילת המסע של היצירה ידעתי שאני רוצה להציג אותה במוזיאונים ובג ח לריות. הרי ההשראה של העבודה מגיעה מהאמנות הפלסטית, וריתק אותי לחשוב על הגוף שמבקש לחזור מתמונת הבמה החיה המוכרת אל התמונה הפלסטית". במה שונה השפה שלך משפתו ובמה היא דומה? "גדלתי וחונכתי בתיאטרון החדר, שם פגשתי את חוני לראשונה, התחושה הייתה שכולנו מאותו הכפר. מאמינים ברוח האדם ובשאיפה לתקן את מצבו של האדם. חוני בתקופות מסוימות הקדים את זמנו ביצירה. אני לא רוצה לדבר על השו ח נה והדומה, המעניין הוא להמשיך לשאול על מה ולמה אני יוצר. אני רואה צורך עמוק לחשוב על צורות ביטוי אומנותיות חדשות, במרחבי יצירה חתרנית, אלטרנ ח טיבית, פוליטית, מתריסה ומבקשת תיקון". תציג קבוצת 29.12 יום חמישי, התיאטרון סמרטוט במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד.

| הפרפורמנס צילום: נטשה שחנס

צילום: לימור אדרי | משתתף בתחרות

הפסנתרנים הצעירים של חיפה פסנתרנים צעירים מחיפה, 9 נבחרו להשתתף בתחרות הארצית "פסנתר לתמיד" ,14- לפסנתרנים צעירים ה שתתקיים השבוע באשדוד. 123 לצידם יתחרו עוד פסנתרנים, שינגנו אל מול צוות שופטים בעלי שם מהארץ ומהעולם.

בין אריק שרון לאלאור עזריה

שנים אחרי שתומרקין יצר את פסלו האייקוני "הוא 55 הלך בשדות" תעלה קבוצת תיאטרון סמרטוט את - תמונת ניצחון!", בהשראתו ‰ 16 הפרפורמנס "אם 2022 בניסיון לשרטט את דמות החייל הישראלי של

צילום: לבנת קייט | ערב עמים

הבלקני התארח אצל ההולנדי בבית ההורים "בית יולס" חוזרים למסורת ערבי העמים - השבוע התקיים בו ערב עמים בסגנון בלקני, ובתום המופע זכו הנוכחים בארוחת ערב חמה נוסח הבלקן, מתוצרת השפים המקומיים. על האירוע ניצחה דליה לביא.

' יצר יגאל תומרקין 67- ב את הפסל "הוא הלך בשדות" כתגובה אירו ח נית לספר הנושא את אותו השם מאת משה שמיר. החייל המתכתי, המפלצתי והגרו ח טסקי של תומרקין עומד בניגוד לאורי, דמות הצבר הלוחם מספרו של שמיר. , 2022 מיהו אותו חייל בישראל של שנת ואילו תמורות עבר מיתוס "יפה הבלורית השנים האחרונות? 70 והתואר" ב בהמשך לתומרקין, היוצר אבי גיבסון בר אל וקבוצת תיאטרון סמרטוט, בוחנים את תהליך ההתרסקות ההיסטורית של דמות החייל ההירואי והתכנסותה אל תוך תבנית -אדם-לוחם-מכונה. העבודה מקיימת בתוכה מתח היסטורי תרבותי ואידיאולוגי המכונן סיבה

צילום: רונן פדידה | גיבסון בר־אל

ותוצאה של החייל העברי האייקו ח ני בדמותם של משה דיין, יצחק רבין, אריאל שרון ועד לימינו אלו של אלאור עזריה. בפעולה בימתית אינטנסיבית אר ח בעה פרפורמרים יציפו בפרפורמנס שלהם שאלות בדבר המחיר של ההליכה המתמ ח שכת בשדות חרוכים, וייג ח עו בתפיסות חברתיות-מקו ח מיות המחזקות הלכה למעשה את שליחת הבנים והבנות אל שדות הקטל. קבוצת התיאטרון

"בפורים אנו מתחפשים לחיילים ואוחזים רובי צעצוע, בתיכון אנו נשלחים לגדנ"ע ומשחקים בחיילים"

צילום: דני שטיינר | השקת הספר

ספר חדש לניצה בן דוב שוחרי ושוחרות ספרות 300- כ גדשו את מרכז "חדרים" באירוע ההשקה של הספר 'אל מקום שהלב מושך', מאת פרופ' ניצה בן דוב, כלת פרס ישראל לספרות. הספר עוסק בש"י עגנון, יהודה עמיחי, א"ב יהושע, צרויה שליו, עמוס עוז, חיים באר ויוצרים נוספים.

"סמרטוט" אותה ייסד חוני המ ח עגל ז"ל בניהולו האמנותי של אבי גיבסון בר-אל ממשיכה ליצור אמנות חתרנית, אלטרנטיבית, מתריסה, מציפה מעשי עוולה אישיים ופוליטיים ומגיבה רדיקלית למצב חברתי-פוליטי נתון.

צילום: יאיר טלמור | הפסל של תומרקין

28

23.12.2022 ˆ ידיעות חיפה