חיפה 24.06.22

אבל רק אחרי הפרישה מצאו את הזמן להתמסר ● הם עבדו כל השנים הצליחו וטיפחו קריירות שלושה מונולוגים ● לאהבות ישנות ומצאו משמעות וסיפוק בתחומי האמנות השונים אמנות בגיל הפנסיה

צילום: פרטי

צילום: פרטי

צילום: ליקה רמתי

), קרית חיים 79( שקד דלילה שפירא מחברת החשמל לאמנית רב תחומית אני אמנית רב תחומית: מנחה סדנאות כתיבה, מלווה תה כ ליכי כתיבה, עורכת, משוררת, סופרת, מוזיאולוגית (מקימה נכדים. 5 ילדים ו- 2 + מוזיאון), ציירת ואוצרת. אני נשואה שנה עבדתי בחברת החשמל כמזכירה, ופקידה במחלקת 42 הקשר והאלקטרוניקה באגף מערכותמידע ומחשבים. כבר יותר שנה שאני מציירת, אבל מאז שיצאתי לפנסיה לפני שבע 20 מ שנים, אני מציירת המון ומשתתפת בתערוכות בארץ ובחו"ל, כותבת שירה וסיפורים קצרים ומדריכה לכתיבה יוצרת. תחום האומנות שלי רבגוני - אקוורלים, רישומים, הדפס וחריטה, ציורי שמן על קנבס ויצירת קולאז'ים בתוך ספרים ישנים. בני המשפחה גאים בי, בעיקר הנכדים. אמא שלי, כ � , נוהגת לקרוא לפני השינה את ספריי ואת זי 94 בת רונותיי. בכל בוקר אני אוהבת לקרא ולעיין בספרי אמנות ושירה, מקבלת השראה מדימוי או משפט משיר, ומה שמתעורר בי קורה, מציירת וכותבת ליד. יצירה יכולה להתחיל בשעה ותימשך עד אחר הצהריים עם הפסקות קצרות. היצירה שואבת אותי פנימה, והזמן חסר משמעות. הכל תוסס בעולמי היצירתי, אני נהנית מכל רגע, ולא שוכחת לשחות וללכת לחדר כושר, לעשות פילאטיס מכשירים פעמיים בשבוע וללכת עם בעלי להליכה יחפה בחוף הים. עד היום הוצאתי ארבעה ספרים והשתתפתי באנתולוגיות שונות, הצגתי שלוש תערוכות יחיד, ובתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובחו"ל.

), קרית אתא 72( חיים בירן מתעשיות העץ לציור ולפיסול נולדתי במקנס, מרוקו. אני בוגר הטכניון, בפ כ שנה 30 קולטה לארכיטקטורה. במשך למעלה מ הייתי שותף ומנהל בחברות תעשייה בתחום העץ, אך לאורך השנים שמרתי פינה חמה בלב לאמנות. . אבי היה 10 המשיכה לאמנות התגלתה אצלי בגיל נגר ואמי תופרת. שלושה ימים בשבוע טיפסתי מבי כ , 10 תי בוואדי סאליב אל מועדון ויצו ברחוב חרמון כדי ללמוד ציור אצל המורה ויאולה. אהבת האמ כ נות נשקה ללימודי הארכיטקטורה בטכניון בחיפה. ציירתי והתקרבתי יותר ויותר לאמנות הפיסול. , ואז חזרתי 59 פרשתי מעבודתי בגיל לאהבות הישנות שלי, כתיבה ואמנות הפיסול. אני עובד בו זמנית על שתי עבודות. על מנת להתבונן באחת בזמן שאני עובד על השנייה, ולהיפך. זה גם פרקטי ויעיל וגם מאפשר לתפוס מרחק ופרספקטיבה. הסטודיו שלי מצויד היטב בכלים, במכונות, בחומרים ובחפצים. ברבים מפסליי אני מעלה רעיונות ודעות על חיי וחיינו, ברצינות מתובלת בהומור. אני מושך בחומר במשך היום, ובלילות לא נרדם, והרעיונות רצים וגולשים. אני רושם רעיונות במחברת עמוסה למכביר, שם הם חיים בתהליך של הבשלה, ומהם אני בוחר מה לבצע. המהות המגדירה את חיי כפסל היא לידתי השנייה וחיי המתחדשים, אותם יצרתי והענקתי לעצמי כמתנה מבורכת.

), חיפה 78( רותי מיוחס ממורה ללשון לציירת וצלמת

חיי מתחלקים לשתי תקופות: האחת, בה הייתי מורה ויועצת בבית הספר התיכון ליאו באק. התחלתי לעבוד כמורה ללשון , כאשר 1985 בכיתות הגבוהות בתיכון. בשנת 1968 וספרות ב- בייעוץ, הקמתי את הייעוץ החינוכי בבית MA סיימתי לימודי הספר התיכון ליאו באק בחיפה. זו הייתה תקופה מאומצת, עם תחושת שליחות משמעותית. פעם ראשונה לגמלאות, אולם אחרי שנתיים 52 יצאתי בגיל הרגשתי שלא סיימתי שליחותי, והקמתי עם שותפתי נעה ילין את תיכון 'הישגים', בית ספר קטן, ממוקם בדירה קטנה במרכז חורב, שבו לימדנו את תלמידינו לבגרות. לבית הספר הגיעו כל מי שלא מצא את מקומו במערכת הרגילה. לימדנו בקבוצות קטנות, והצלנו תלמידים. על הישגים עשיתי סרט שנקרא "ללמוד אחרת עם נעה ורותי". אחרי תשע שנות עבודה בהישגים עייפתי, וסגרנו את בית הספר. התקופה השנייה של חיי היא תקופת הגמלאות. עברתי לי כ צירה אחרת - ציור. תמיד ציירתי על אש קטנה, אמי אהובה גולדשטיין הייתה ציירת, כך שגדלתי באווירה כזו. פתחתי סטודיו ברחוב מסדה בחיפה, שם אני מציירת. אחת לשבוע מגיע/ה דוגמן/נית וקבוצת ציירים. יש סרט על הסטו כ דיו - "מחכים בפינה". הצגתי פעמיים תערוכות יחיד בגלריה בעין הוד, התקיימו תערוכות בסטודיו שלי, ובשנה הבאה אציג בבית האמנים בחיפה. במקביל, אני עוסקת בצילום ועריכת סרטים, ומתמקדת בסרטים על חיפה. למשל "ואדי סאליב", "בית הקברות הטמפלרי בחיפה", סרטים על רחוב מסדה ועוד. בני משפחתי תומכים בי בכל מעשיי, בעלי גיורא ובנותיי תמר ויעל, וכן ששת נכדיי.

הפרלמנט

שפירא: "יצירה יכולה להתחיל בשעה ותימשך עד אחר הצהריים עם הפסקות קצרות. היצירה שואבת אותי פנימה, והזמן חסר משמעות"

"תמיד ציירתי על אש קטנה, אמי אהובה גולדשטיין הייתה ציירת, כך שגדלתי באווירה כזו. פתחתי סטודיו ברחוב מסדה"

36

24.6.2022 ˆ ידיעות חיפה