חיפה 24.2.23

ראתה את זה בא. עדי מועלם לא לילה לפני שאביה, שלומי מועלם, נמצא מת בביתו, הוא סימס לה "יש אלוהים בשמים שמסדר את הכול. אני איתכם באש ובמים, ילדה שלי". למחרת מצאה את עצמה מול הידיעה על מותו, ועוד לפני שהסתיימה חקי ת רת המשטרה, נכנסה לנעליו בניהול העסק, "מקור הפיצוחים". באותם ימים היא כיוונה בכלל אל עולם הזוהר: למדה איפור וצילום, וחלמה על קריירה כמאפרת קולנוע בלוס אנג'לס. "סדרי העדיפויות שלי השתנו בלי ת לה אחד, והאיפור לא עניין אותי יותר", היא אומרת היום, "כי ידעתי שלא אוותר על הדבר שאבא הכי נלחם לשמור עליו. אבא רצה שה ת עסק יהיה שלי, בצוואה שהכין בזמן גירושיו מאמא, כתב שהעסק יעבור אלי ואל אחותי הצעירה הילה, שהיא היום חיילת, ואני מחכה שתשתחרר ותצטרף אלי. הילה מזכירה לי את אבא, לשתינו יש את היכולת שהיתה לו לה ת תמודד עם קושי. אז אני מנסה כמיטב יכולתי ת � להתמודד עם מה שנפל עלי בי ם אחד. בה ו חלה הייתי שם רק בגלל אבא, והיום אני יכולה להגיד שאני טובה בזה. לא ציפיתי לזה". ) גרה בכרמל בדירת ארבעה חדרים, 29 מועלם ( עם שלושה כלבי האסקי סיבירי יפהפיים. היא נולדה בקרית ביאליק וגדלה במוצקין, הבכורה מבין ארבעת ילדיהם של שלמה (שלומי) ואבישב פגע בה אופנוע כבד כשרכבה 15 מועלם. בגיל על אופניה, והתאונה הקשה השאירה אותה עם שברים בכל חלקי גופה ושטפי דם במוח. היא נא ת לצה להיאבק על העלאת פרופיל לקראת הגיוס לצה"ל. לחיפה הגיעה עם אביה לאחר גירושי ההורים, ומאז שהשתחררה מהצבא, היא חיה לבד ומתפרנסת בכוחות עצמה. "כבר אז עבדתי המון שעות, שכרתי דירה קטנטנה והייתי מאושרת, כי זה היה שלי. אז גם אימצתי את ההאסקי הסי ת בירי הראשון שלי. אבא שלי היה איש עסקים מעולה, שידע לייצר דברים מכלום. בית הממכר לפיצוחים שהקים, עם בית הקלייה שמעליו, פר ת נסו את המשפחה שלנו כל השנים. הגעתי לעזור לו בעסק וראיתי איך הוא מתנהל, על מה הוא סולח ועל מה לא, ואני קשוחה כמוהו כשמדובר בכסף. אבל חלמתי על משהו אחר, והתמקצעתי באיפור מיוחד. הקמתי סטודיו בבית, התאפרתי וצילמתי את עצמי עם מצלמה וחצובה, וקידמתי את עצמי באינסטגרם. "התחלתי לקבל מוצרים קוסמטיים, ובדיוק לפני שכל זה קרה, גם קיבלתי מחברה גדולה קוד קופון ראשון עם הטבה על השם שלי, שמעניקה הנחות. הגעתי לחנות הפיצוחים בכל פעם שאבא היה זקוק לעזרה, ובינתיים צברתי ניסיון בעבודה באיל מקיאז' בגרנד קניון, וקראתי ספרים באנגלית בקול רם, כדי לשלוט בשפה ברמה של שפת אם. ואז פתאום, ביום אחד, אבא שלי הלך". ילדה של אבא שלומי מועלם נמצא מת בביתו בצהרי יום קר . הדיבור עליו גורם לה לדמוע גם 2018 בדצמבר היום. "אני ילדה של אבא. הוא היה האדם הכי קרוב אלי והכיר אותי הכי טוב, היה לנו קשר מטורף. אבא ידע להביע רגשות, וכתב לי בכל יום הולדת, ולפעמים סתם ככה, הודעות שגרמו לי לבכות מהתרגשות: 'מזל טוב לך, האור של חיי' 'אתן את חיי בשבילך', 'את הגאווה שלי בחיים". יודעים מה בדיוק קרה? "זה עדיין בחקירה, אבל אני בטוחה שאבא לא התאבד. היה סכסוך שיצא מכלל שליטה, אבל לא הייתה שום אינדיקציה שזה יקרה, יום קודם הייתי אצלו כמעט עד חצות, והוא היה אופ ת טימי. הוא היה בחקירה באותו יום, ונכון שהיה לחוץ, כי זה לא מצב שהוא אי פעם התמודד איתו, אבל אבא שלי לא הבין אנשים שמתא ת

"אני מאמינה שנשארה לי עוד שנה קשה". עדי מועלם באחד הסניפים

מלכת הפיצוחים

האב נפטר, הבת הצילה את העסק עדי מועלם עמדה לפתוח בקריירה בינלאומית בעולם הזוהר, אבל ביום שאביה שלומי, המייסד והבעלים רשת "מקור הפיצוחים" נמצא מת בביתו, היא החליטה להיכנס לנעליו, להתמודד עם הנושים, לחסל את החובות ולנהל את הסניפים בחיפה והקריות

אליו הביתה, ובכניסה ראיתי את בת זוגו בוכה, ולידה עומדת שוטרת. הן לא היו צריכות להגיד לי כלום. אחרי השבעה דיברתי עם רואה החשבון, לא היה לי מושג שהעסק נמצא בכאלה חובות. אם הייתי יודעת, אולי הייתי מתנהגת אחרת". בטייטס וסניקרס כלומר? "היה חוב של שני מיליון שקל לבנק, שכולל שיעבוד של העסק. יש לי השערות בקשר למה שקרה, אבל אני לא שופטת אף אחד. אבא שלי ידע לפנק את עצמו ולנסוע לחו"ל, אבל לש ת רוף סכומים – זה לא הוא. עשיתי הערכת מצב , ידעתי שלא יסמכו עלי 25 מהירה: הייתי בת אם אכריז פשיטת רגל, והבנתי שעדיף לנסות לשלם הכול". לא פחדת? "בהתחלה טיפה. אבל בגדול, ברגע שאבא שלי נפטר, הערכתי שלא מדובר בהתאבדות. עורך הדין של אבא שאל אם פנו אלי עבריינים, כי היתה שמועה כזו, אבל לא פנו אלי. התקנתי מצלמות ועשיתי סדר בתוך העסק". לא כולם מכירים את סיפורה האישי, וגם היום יש כאלה שנכנסים לחנות ומתקשים להאמין שהילדונת בטייטס וסניקרס היא הב ת עלים. "בהתחלה כולם ניסו אותי, הבנק ניסה לפנות אותי ארבע או חמש פעמים, היו ספקים שניסו לשנות סדרי עבודה, והיו עובדים שני ת סו אותי. למדתי להציב גבולות ברורים. בה ת תחלה, בכל פעם שראיתי מישהו שמזכיר את אבא, חשבתי שזה הוא, והתעוררתי בלילה עם תחושת לחץ ופריחה על העור, כי מע"מ ומס הכנסה עשו לי חיים קשים ועיקלו את כרטיסי האשראי. אבל מצאתי פתרונות, היום אני שו ת לטת במה שקורה גם מבחינת המספרים, ואין מישהו שמכיר את התזרים טוב ממני. החובות עוד לא לגמרי נגמרו, ואני מאמינה שנשארה לי עוד שנה קשה. היו סיטואציות שחשבתי שזה גדול עלי, אבל הזכרתי לעצמי שאם עב ת רתי את השנה הראשונה, שהייתה הכי קשה, אסתדר עם הכול. "היום יש צוות מעולה שעובד איתי. אני רוצה שמה שאבא חי עבד בשבילו כל הש ת נים יגדל וימשיך, ואני רוצה להנציח את זכרו ולהוסיף לשם העסק את המילים "המלך שלמה". כשאני רואה את העסק מצליח, אני בטוחה שאבא גאה ושמח".

/ מירית קושניר סטרומצה // צילום: גיל נחושתן /

בדים. הוא תמיד אמר שחיים פעם אחת וצריך להעריך את זה, ושלא עושים דבר כזה לילדים. אבא לא היה עושה לנו את זה, וכל מי שמכיר אותו אומר שזה לא מתאים לשלומי. הוא גם לא השאיר מכתב, ובאותו בוקר עוד עשינו הזמנה של סחורות. אבא דיבר איתי על הכול, והוא לא הכין אותי לגבי מצבו הקשה של העסק. הוא לא היה זורק עלי משהו כזה בלי להכין אותי, לכן משהו לא מסתדר לי. אבל אני משתדלת לחשוב על זה כמה שפחות, כי גם אדע בדיוק מה קרה, זה לא יחזיר לי את אבא שלי. "בת הזוג שלו מצאה אותו בבית. באותו שבוע אבא לא ירד לעסק, כי פחד שיעשו לו משהו, ואני הייתי בפיצוחים במקומו. גם באותו יום חמישי הייתי בעסק, ובצהריים נסעתי הביתה, כשאחד העובדים התקשר ושאל: 'עדי, זה נכון ששלומי התאבד?' חשבתי שאבא בטח לא עונה להם לטלפונים, אז הם דרמטיים, והתקשרתי אליו. הוא לא ענה. ניסיתי שוב ושוב. רצתי

צילום: פרטי | עדי ושלומי

18

24.2.2023 ˆ ידיעות חיפה