חיפה 24.9.21

הפגישה הראשונה עם הנכים הייתה שוק טוטלי. זו הפעם הראשונה בחיים שלי שראיתי נכים" "אנשים לא מבינים, ההישגים של השחיינים שלי זה תוצאה של 12 עבודה יומיומית של שנה" "אני מציע לכל מעבירי הביקורת שינסו לעשות את מה שהשחיינים עושים" "המדינה חייבת לחשוב על תוכנית איך לקדם

ביננסון. "לפעמים אני איתם | "24/7 צילום: גיל נחושתן

"כל הזמן חיפשתי את הדרך אליו. הוא כל כך רצה, המוטיבציה שלו כל כך גבוהה. כל פעם שאני מגיע לבריכה, יש דברים שמרגשים במערכת היחסים שלי ושלו. כל אחד מאיתנו משתדל להיות אחד בש ־ ביל השני, למדנו להבין אחד את השני". צורם לו לשמוע אנשים סקפטיים, שמז ־ לזלים ועושים השוואות, ומסתייגים מכך שמענקי הזכייה בהם זכו הספורטאים הפ ־ ראלימפיים זהים לאלה של הספורטאים ה'רגילים'. "זה כמו שישאלו אותי על הישגים של נגנים בסטרדיבריוס. אני לא מבין בזה, אז אני לא יכול לשפוט. אפשר להעביר ביקורת על כל דבר. אנשים לא מבינים, בשביל מארק מליאר, ששוחה כל ק"מ, ודדאון או שלבי, להגיע 75-80 יום לאיפה שהם הגיעו זה תוצאה של עבודה שנה, לא כולל עבודה 12 יומיומית של בחדר כושר. מי שמבקר את המענקים, לא יודע שמתחילת השנה הם יצאו מהבית רק לאימונים, בגלל החשש מקורונה. אני מציע לכל מעבירי הביקורת שינסו לע ־ שות את מה שהשחיינים עושים". לא מדגדג לך לאמן את נבחרת ישראל שאינה פראלימפית? "זה לא בראש שלי. יכול להיות שאם הייתי מאמן שחייה רגילה, הייתי רק מורה לחינוך גופני מעולה. כשאתה בוחר התמחות, אתה לא יכול לשנות, זו ההת ־ מחות שלי וזו הבחירה שלי, ואני מאושר בה". בינתיים הוא שואף לכך שחניכיו לא ייעלמו מהתודעה. "אם מדינת ישראל לא תחשוב על תוכנית איך לקדם אותם ותשקיע בהם, אז הם ירגישו שעשו את שלהם וילכו ללמוד או יעשו משהו אחר". היו אנשי ספורט שהציעו להעניק לך את פרס ישראל. "פרסים זה לא מה שמרגש אותי. אם יתנו, אני כמובן אגיד תודה, אבל מה שריגש אותי עד עכשיו זו הזכייה במ ־ דליות, ובעיקר כשההמנון שלנו הושמע בטוקיו".

סגנונות. לא הבנתי מה להגיד להם, וגם העברית שלי לא הייתה משהו. הייתי בטוח שהעניין זמני, וציפיתי לעבור לאמן בשחייה רגילה, שם אני מבין ושם אני אוהב לאמן". אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד. אירוע מכונן אחד - פגישה עם ענבל פי ־ זרו, שלימים הפכה לכוכבת בשחייה הפ ־ ראלימפית - טרף את הקלפים. "זה היה . לא ידעתי מה לעשות איתה, 2000 ביוני תיארו לי את הבעיות שלה והזהירו אותי ממנה. העבודה איתה היא ששינתה אותי, המוטיבציה שלה ושל החברות שלה, אפרת כרמי וקרן ליבוביץ', הייתה מדהימה. אז אמרתי לעצמי, אם הן רוצות לבוא ולהתאמן בשבת, אז גם אני מגיע. ראיתי את העיניים שלהן, את הרעב והנ ־ חישות שלהן. זה משהו שקשה לתאר. היו כל כך הרבה אמוציות חיוביות. כל טעות שעשיתי קיבלה פרופורציה אחרת כשראיתי את המאמצים שלהן. אתה רואה כמה הן רוצות שתהיה שם, שתיתן להן. אפילו לא שילמו לי על האימונים שלהן בשבת. הרצון הגדול שלהן להתאמן גרם לי להבין מה אני עושה, ומה התרומה הג ־ דולה שלי לבנות". עד אולימפיאדת טוקיו, ביננסון היה מדליות, אף אחת מהן לא 9 חתום על מזהב. בעיניו כל אחד מחניכיו הוא עולם ומלואו. ביננסון הוא לא רק המאמן, הוא גם מנטור, תזונאי ושמרטף. לא תוציאו ממנו תשובה מי מהם הוא הטוב ביותר. "כולם טובים. כאילו, אם יבקשו ממך להוריד אצבע אחת בכף היד, על מה תוותר. כולן חשובות, הם עבורי יותר . אני 24/7 מילדים. לפעמים אני איתם לא יכול להחליט מי יותר טוב. אני יכול להודות על כך שעכשיו יש לי נבחרת שהיא גאווה לאומית אדירה שמגיעה לידי ביטוי במדליות ובתוצאות הנהדרות שהשיגו". ובכל זאת, בינו ובין איאד שלבי, שחיין חירש אילם משפרעם, נרקם קשר מיוחד.

אותם, אחרת הם ירגישו שעשו את שלהם"

ביננסון. חוגג בבריכה צילום: קרן | בטוקיו איזקסון, הוועד הפראלימפי

מארקמליאר, עמי דדאון ואיאד שלבי גרפו מדליות בבריכה בטוקיו, והפכו את ישראל למעצמתשחייה פראלימפית ‰ על ההישגים האלה חתוםמאמן קבוצתהשחייה באיל"ן חיפה, לא 1988- יעקב ביננסון ‰ "מ הייתה לישראל אולימפיאדה כזו, הקדמנו בתחרות הקבוצתיתמעצמות כמו יפן, גרמניה וקנדה"

45 ידיעות חיפה ˆ 24.9.2021