חיפה 25.05.23
וובה: "עליתי לארץ לבד. ההורים שלי עלו בהמשך לנוף הגליל. סבא וסבתא שלי נשארו באוקראינה ויש לי אחות בקראקוב פולין"
גיש כמו כלא כי לא מוציאים אותנו מפה יותר מדי. הגענו לארץ שאנו לא מכי ו רים ולא נותנים לנו לראות אותה. לקחו אותנו פעם אחת מאז שהגענו לתערוכה בתל אביב. אני רוצה לראות את תל אביב בים, מסעדות, בילויים, משהו לצעירים. גם לירושלים היה אמור להיות טיול אחד שבוטל בגלל המצב הבטחוני. הביאו אותנו אבל לא דאגו לנו לתרבות, ולחיים קצת יותר מעניינים. פרות זה נחמד אבל נדרשת פה יותר השקעה של המדינה". נדרש תקציב הבאתם של הצעירים לכפר גלים היא פרויקט מבורך וחשוב שככל הנראה הציל חיים של כמה מהם. לישראל הגיעו 320 במסגרת פרויקט נעל"ה – חירום קבוצות שפוזרו 26 ילדים שחולקו ל בכפרי הנוער בארץ. כפרי הנוער נענו לאתגר וקלטו צעי ו רים למרות מצבם המורכב, ובימים אלה נאבקים הכפרים מול משרד החינוך כדי לעדכן תקציבים. מנהל הכפר גילדין: "נכנסו לנוהל חירום כדי לקלוט את הצעירים נהדרים הללו. ביקשנו מחניכים להצטמצם בחדרים, מדריכה. דאגנו שירגישו 8 גייסנו בצו בבית חם ואוהב. עם זאת, אני מבין אותם 320 שקשה להם להתקיים מדמי כיס של שקלים בחודש. מה קורה אם טלפון נשבר? צריכים בגדים או סתם לקנות משהו? הם חייבים תקצוב. מעבר לכך, אני גם רוצה שיצאו יותר לטיולים. כל יציאה מהכפר, ק � ש 6,000 אוטובוסים והכל מסתכם בכ - לים. אין לנו את הכספים הללו. יש לה ו בין שהכפרים נלחמים על תקציבים שאין להם, ועוד קולטים פרויקט שכזה. נאלצנו לקצץ בשבתות, כלומר שילדים לא יישא ו רו פה כל שבת, אלא ייצאו הביתה. זה פוגע בילדים. יש לנו התנהלות מול משרד החי ו נוך ודרישה להצמיד את התקציבים שלנו למדד. התקציבים שלנו הוקפאו במשך עשור. כפרי הנוער צריכים מיליון וחצי מיליון שקלים 56 שקלים כל אחד, ובסך רק כדי להישאר מאוזנים. אחרת אנו נצט ו רך הלוואות, ולקצץ פעילויות". סיום אופטימי את הצעירים מאוקראינה לא מעניינים השיקולים של משרד החינוך וממשלת ישראל. הם שמחים שאפשרו להם להגיע לארץ אבל היו שמחים יותר עם יותר טיולים וחופש תנועה. "גם אחרי המלחמה אני חושבת שני ו שאר כאן", אומרת אחת הצעירות, "אני רוצה להתגייס לצבא. בסך הכל טוב אבל יכול להיות הרבה יותר טוב. מהקרבות באוקראינה ברחנו היישר לרפת בכפר גלים. אנו מקווים שהמלחמה תיגמר מהר ונתאחד עם המשפחות. ושיהיה חג שבועות שמח".
ליטר חלב מדי יום 46 פרות שכל אחת מהן מניבה 80 רפת עם
איליה: "אבא שלי לא יכול
לצאת כמובן
בגלל החוק באוקראינה שמונע יציאת של אנשים מתחת לגיל "60
את מלאכת החליבה וההאכלה מלמדים חניכי כפר גלים "הוותיקים"
בקליטה מציין: "אני בכלל מבית של אבא מרוסיה ואמא מאוקראינה. נולדתי בארץ וההורים מדברים רוסית בבית. אני עוזר לחברים פה בכל מה שהם צריכים, איך לחלוב, ומה עושים". מנהל כפר גלים, דני גילדין: "ישראל במיטבה. צעירים שהגיעו אלינו לפני חצי שנה כבר חונכים עולים חדשים. הם עובדים יחד, קמים בארבע בבוקר בצהריים לחליבה נוספת 12 לחליבה, ב ובשמונה בערב לחליבה שלישית. הם מכירים את ישראל דרך העבודה בכפר". ללא הורים עשינו ניסיון נוסף להבין איך מר ו ו � מאוקראינה, שר 16 גיש צעירים בני סיה פלשה למדינתם, נאלצים להיפרד מהוריהם ולהגיע לארץ עליה לא ידעו דבר. ואיך נתפסת ישראל בעיניהם. פולינה: "בקיץ מאד נחמד לצאת ולח ו לוב. בחורף זה כבר יותר קשה ומאתגר". איליה: "מה אנו עושים בשביל כיף? יש לנו אפטרים בהם אנו יוצאים בדרך כלל לקניון חיפה. אין לנו יותר מדי כסף לב ו 230 זבוזים כי אנו מקבלים דמי כיס של שקלים בחודש. זה לא משאיר לך הרבה אפשרויות בילוי. מה שכן, יש חוג גלישה ולוקחים אותנו לים, זה נהדר". נערה נוספת מנסה להסביר האם מדובר בחוויה טובה עבורם. "לפעמים זה מר ו
שלי לא יכול לצאת כמובן בגלל החוק באוקראינה שמונע יציאה של אנ ו . אמא שלי רצתה 60 שים מתחת לגיל להישאר שם כי זה הבית שלה". קליטה קשה עבור כל עולה חדש נושא הקליטה עלול להיות טראומטי. נראה שהצעירים הללו צלחו את העלייה ומתמודדים עם האתגרים שמציבה להם מדינת ישראל. את השפה שלא הכירו עד לפני שנה רובם מדברים בצורה מובנת וראויה לה ו ערכה, חלקם הגדול לא ידע על ישראל דבר קודם לכן. "חשבתי שהכל פה מדבר", אומרת פולינה שעלתה מהעיר צ'רקאסי במר ו כז אוקראינה, "גיליתי שיש פה ים, ויש ירוק ועצים". צעיר אחר מציין כי הכיר את ישראל דרך פרויקט נעל"ה, אבל לא הרבה מעבר לזה. מה שעוד הם לא ידעו, שיגיעו למקום עם רפת ופרות. לא סתם רפת אלא רפת ליטר חלב 46 פרות המניבות 80 עם כ כל אחת ביום, ובסך הכל מיליון ליטר חלב שנה. עבור רובם נראה כי המפגש עם הפרות אינו טבעי. את עבודת החליבה והאכלת העגלים מלמדים אותם ומלווים חניכי כפר גלים "הוותיקים". אחד החניכים "הוותיקים" שמסייע
עולים חדשים וישנים, לצד ישראלים ותיקים עובדים
יחד ברפת בכפר גלים
נשארו באוקראינה ויש לי אחות בק ו ראקוב פולין. באוקראינה למדתי אנג ו לית וגרמנית, ועכשיו באולפן למדתי גם עברית. לפעמים זה מבלבל כל הש ו פות יחד אבל מסתדרים". מהעיר חמלינצקי עלו יחד גם שלושה קרובי משפחה. אח ואחות תאומים ליזה ודניס, ובן דודם איליה. "ממה שאנח ו נו יודעים עכשיו שקט בחמלינצקי", אומר דניס, "אין הפגזות. אנחנו מד ו ברים עם ההורים כל יום. יש טלפונים ואנחנו מתעדכנים במה שקורה". איליה: "אני השארתי את אבא באוקראינה. לא אשכח את היום שנפ ו רדתי ממנו. לא היה פשוט להיפרד ולא ברור לכמה זמן. פשוט אמרתי "ביי" וזהו נפרדנו. נקווה שנוכל להיפגש בקיץ". הצעירים מקווים שבחודשי יולי- אוגוסט הם יוכלו לטוס לבקר באוקראינה. "במערב אוקראינה רגוע והממשלה נותנת להיכנס ולבקר. אבא
חניכה: "אני רוצה לראות את תל אביב בים, מסעדות, בילויים, משהו לצעירים. גם לירושלים היה אמור להיות טיול אחד שבוטל בגלל המצב הבטחוני"
חיפה 26 בעלי המלאכה כתובתנו: 04-8746080 :' טל 054-3337202 : לפרסום orit-z@yedtik.co.il
ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: סיגל רגב עורכת ראשית: ליאתשרון מנכ"לית:
יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:
אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ
DORON-SO @yedioth.co.il דורון סולומון: neta.mag1@gmail.com נטע פלג: yorammr@gmail.com יורם מארק רייך: nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני:
ידיעות חיפה ˆ 25.5.2023 11
Made with FlippingBook Ebook Creator