חיפה 25.07.25

הפרלמנט

חולמים, אבל לא זוכרים? המדע מסביר למה זוכרים על מה חלמתם אתמול בלילה? זיכרון חלומות תמיד היה ונותר נושא מרתק שמעורר שאלות לצד גישות ותפיסות מחשבה שונות שהתגבשו להן במשך השנים. שאלה מעניינת שהמחקר בשנים האחרונות מנסה לתת עליה את הדעת, היא מדוע אנשים מסוימים זוכרים חלומות ואחרים לא? איתי עניאל, חוקר מוח וזיכרון ודוקטורנט באונ' בר אילן מאת:

מ חקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים בבית הספר ללימודים Communications- ופורסם ב IMT Lucca מתקדמים מציע תובנות חדשות בנושא ההיזכרות Psychology 70 עד 18 משתתפים בגילאי 200- בחלומות. המחקר בדק יותר מ במטרה למדוד ולתעד את חוויות החלומות ודפוסי השינה שלהם ימים רצופים. המשתתפים דיווחו אם הם זוכרים את 15 במשך החלומות שלהם ותיעדו כל פרט שהם יכולים לזכור מיד עם היקיצה. הממצאים המחקר מצביעים על כך שזיכרון חלומות אינו אקראי, אלא תופעה שמראה שונות המעוצבת על ידי גורמים קוגניטיביים, רגשיים ופסיכולוגיים. הבנה זו מסייעת לפתח אפיקים חדשים לחקור את ההשלכות של היזכרות בחלום הן על הבריאות המנטלית והקוגניטיבית והן על התודעה האנושית. גישה לחלומות בשני המובנים המחקר בנושא מצא שאנשים הנוהגים לעסוק בחלומות בהקיץ ומעניקים ערך גבוה לחלומותיהם נוטים לזכור אותם בצורה חיה יותר. ניתן לייחס נטייה זו לתשומת לב מוגברת לחוויות פנימיות, אשר עשויות להפוך את חוויות החלום לחזקות יותר עם היקיצה. המחקר הראה כי

בזמן ערות. "חופש פעולה" זה מאפשר לרשת ברירת FPN- ידי ה המחדל ליצור חלומות, ליזום תרחישים דמיוניים ואסוציאציות לא שגרתיות ולהפליג בדמיון למחוזות יצירתיים. למעשה, הפעילות הניהולית המופחתת שלה במהלך החלימה מאפשרת למוח להגות רעיונות בצורה גמישה יותר ולכאורה בלתי מוגבל. משחק מצביע על המורכבות של DMN- ל FPN הגומלין הדינמי הזה בין תהליך החלימה, וממחיש כיצד המוח מנווט בין חשיבה ניהולית, ממוקדת ומתוכננת לחשיבה יצירתית, אסוציאטיבית ומסתעפת. קידוד ושמירת חלומות בזיכרון חלומות מייצגים פסיפס מורכב של המחשבות, החוויות והרגשות התת-מודעים שלנו, עם דרגות שונות של אסוציאציה לחיינו הערים. מחקרים מצביעים על כך שתוכן החלומות שלנו משקף לעתים קרובות חוויות אחרונות, מה שמרמז על קשר מורכב בין חלומות וגיבוש זיכרון. מחקר מטה-אנליזה שנערך לאחרונה שופך אור על ההבחנה בין חלומות שאנו נוטים לזכור ולשכוח, ובפרט על קשר בין תוכן החלום לשימורו בזיכרון לאורך זמן. בעוד שחלומות רבים חולפים ונשכחים בקלות, סביר יותר שסוגים מסוימים של חלומות

,NREM ((Non-Rapid Eye Movement יכולה להתרחש גם בשנת , אם כי חלומות אלו N3- ו N2 במיוחד בשלבים העמוקים יותר כמו .REM לרוב פחות חיים וזכירים בהשוואה לאלו שחווים במהלך שנת היא השלב המקושר ביותר לחלום א ינטנסיבי REM למעשה, שנת ועשיר יותר מבחינת הייצוג שלו בזיכרון. ממצאי המחקר מצביעים על כך שאנשים צעירים יותר, שבדרך כלל , חווים זיכרון חלומות REM מצויים בטווחי זמן ארוכים יותר של שנת בשכיחות גבוהה יותר מאשר מבוגרים, שמצויים בשינה עמוקה בטווחי זמן ארוכים יותר. יתר על כן, המחקר הצביע על וריאציות המבוססות על שינויים עונתיים, כאשר זכירת החלומות פחתה לכאורה במהלך חודשי החורף, מה שעשוי לאפיין השפעות סביבתיות על מצבים קוגניטיביים ורגשיים פנימיים. מדעי המוח החולם אחת הדרכים לתאר חלימה במוח האנושי היא כ"תזמורת" עשירה ומגוונת של אזורים אסוציאטיביים ורשתות מוחיות המתקשרים ביניהם באותה יצירה דמיונית – יצירת החלום.

עמדות חיוביות כלפי חלומות עולות בקנה אחד עם יכולת היזכרות משופרת בהם לאחר היקיצה. אנשים שמעריכים את החלומות שלהם עוסקים לעתים קרובות בשיטות רפלקטיביות נוספות כמו מדיטציה או ויזואליזציה דרך הדמיון, מה שמשפר את יכולתם להתחבר למחשבות ולזיכרונות הפנימיים שלהם גם תוך כדי שינה וחלימה. תרגול מדיטציה כגון מיינדפולנס, מעודד אנשים להתמקד במחשבות וברגשות שלהם ברגע הנוכחי. תרגול זה עוזר לטפח מודעות עצמית ומקדם הבנה עמוקה של הרגשות המקושרים לחלומות. תרגול מסוג זה מסייע לפתח יכולת לגשת ולהרהר בחוויות מחלומות, מה שעשוי להוביל לשיפור ההיזכרות בשחזור שלהם.

יישמרו בזיכרון. חלומות המשלבים אלמנטים מהתנסויות האחרונות, במיוחד אלו הקשורות לאירועים רגשיים או קוגניטיביים משמעותיים, נוטים להיות זכירים יותר. לדוגמה, חלומות שמתייחסים ישירות למשימת למידה או לבעיה שנתקלנו בה לפני השינה עשויים להוביל לשיפור ביצועי הזיכרון, שכן המוח מפעיל ומגבש את הזיכרונות הספציפיים המיוצגים בתוכן החלום. קישור זה מדגיש את הרעיון שחלומות עשויים לשמש כמנגנון רפלקטיבי - חיזוק הקידוד של מידע טרי תוך מתן הקשר נרטיבי שיכול לשפר את ההיזכרות. בנוסף, העוצמה הרגשית הקשורה לחלומות מסוימים מעצימה את הזיכרון שלהם. חלומות הכוללים תגובות רגשיות חזקות, כגון אלו הקשורות להצלחה, פחד או חרדה, נשמרים לרוב זמן רב יותר בשל הנטייה המולדת של המוח לתעדף בזיכרון חוויות טעונות רגשית. כתוצאה מכך, אנשים שחווים חלומות המאופיינים בעוררות רגשית גבוהה יותר, מדווחים לעתים קרובות על זכירה טובה יותר, מה שמחזק את הקשר בין עיבוד רגשי עמוק לשימור זיכרון.

shutterstock, fizkes : צילום אילוסטרציה

בנוסף, תרגול ויזואליזציה הכולל הפעלה יזומה של הדמיון יכול לסייע לראות תרחישים או נושאים הקשורים לחלומות. יצירת דימויים ונרטיבים מנטליים דרך הדמיון לצד הקישור הרגשי אליהם, עשוי גם כן לחזק את היכולת לשחזר חלומות, את הרגשות שהם מפעילים ותובנות שעולות מהן. שינה וחלימה שינה קלה: מתייחס בעיקר לשלבים המוקדמים יותר של שינה . בשלבים אלו השינה קלה יחסית, N2- ו N1 , במיוחד REM שאינה וניתן להעיר אדם בקלות. זהו שלב המעבר של השינה שבו הגוף היא עדיין צורת שינה N2 . מתחיל להירגע, והתודעה הולכת ופוחתת קלה יותר בהשוואה לשלבים עמוקים יותר, אך היא מאופיינת בצירי שינה המסייעים בעיבוד וגיבוש זיכרון. : מתייחס NREM (Non-Rapid Eye Movement( שינה עמוקה .)Slow-Wave Sleep( , המכונה גם שינה בגל איטי N3- ספציפית ל בשינה מסוג זה, הגוף נמצא במצב המנוחה העמוק ביותר שלו. בשלב זה, קשה יותר להעיר מישהו, ומתרחשים תהליכים פיזיולוגיים משמעותיים להחלמה ולגיבוש הזיכרון. : בניגוד להיותה מסווג כשינה REM (Rapid Eye Movement( שנת היא למעשה שלב נבדל המאופיין בתנועות REM עמוקה, שנת לא נחשבת REM עיניים מהירות ופעילות מוחית מוגברת. שנת לשינה עמוקה במונחים של הרפיה פיזיולוגית מכיוון שפעילות ממלאת תפקיד REM דומה לזו של ערות. שנת REM המוח בזמן קריטי בעיבוד זיכרונות רגשיים וחשיבה יצירתית, אך היא אינה השלב הקשור להחלמה הפיזית ולמצב הרפיה העמוק ביותר. עם זאת, חלימה REM. החלימה מתרחשת בעיקר במהלך שנת

הדרך שבה אנו מתעדים ומדווחים על חלומות יכולה להשפיע על מידת ההצלחה בהיזכרות בהם. במחקרים שבהם המשתתפים מדווחים על החלומות שלהם רק פעם אחת עם היקיצה, הסיכוי להיזכר בחלומות פוחתת משמעותית. למעשה, ככל שהחלום מתורגל בזיכרון בתדירות גבוהה יותר תוך כדי שינה, כך גדלים הסיכויים להיזכר בו באופן מפורט יותר לאחר היקיצה. תופעת ההיזכרות בחלומות מקושרת לתחום עשיר המחבר בין מדגיש IMT פסיכולוגיה למדעי המוח. המחקר האחרון מבית הספר את המשמעות של גורמי הבדל אינדיבידואליים - כגון אישיות, דינמיקה של שינה ומעורבות רגשית - בעיצוב ההיזכרות בחלום. חלומות לא רק משקפים תהליך קוגניטיבי ייחודי אלא גם משמשים כחלון למחשבות, רגשות ורצונות שבחלקם מצויים בתת-מודע. המחקר ההולך ומתפתח בנושא מציע תובנות חשובות לגיבוש תפיסה מעמיקה יותר האופן שבו אנו חולמים ועל זיכרון חלומות. תובנות אלה עשויות לסייע בפיתוח טיפוליים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים להתמודדות יעילה יותר עם מצבים קליניים כגון חרדה או פוסט טראומה. זאת מתוך הבנה כי חלומות משקפים, לעיתים כתמונת מראה, חוויות מהחיים שלנו, רגשות עמוקים ואף בעיות לא פתורות, ומאפשרים לנו להפליג מחשבתית אל מעבר לגבולות המציאות בטווח זמן הערות. לתמונת מראה זו עשויות להיות השלכות משמעותיות ומעניינות על הבנה מעמיקה יותר בנושא ועל התמודדות עם מצבים רגשיים שונים, בעיקר למי ˆ שחפץ להתבונן בה.

לדוגמא, אזורים מוחיים חזותיים מתקשרים עם אזורים צליליים, אזורים שפתיים וכן אזורים רגשיים המקושרים אליהם אסוציאטיבית. בנוסף, ניתן גם לייחס חלימה לשתי רשתות מוחיות ): רשת של אזורי DMN( משמעותיות: רשת מצב ברירת מחדל מוח הפעילה מאוד כאשר אדם נמצא במנוחה או מעורב בתהליכי חשיבה פנימיים, כגון חלומות בהקיץ או שחזור זיכרונות. במהלך רשת ברירת המחדל מפעילה תהליכי REM חלימה, במהלך שנת חשיבה יצירתית אסוציאטיבית, יצירת סיפורים, רעיונות חדשים והפלגה בדמיון. על ידי שילוב חוויות ורגשות עבר, רשת ברירת המחדל יוצרת נרטיבים עשירים ולעיתים גם סוריאליסטיים של חלומות, שלעיתים אינם אוחזים במציאות. הפונקציה היצירתית במהלך החלימה מקושרת גם לעיבוד רגשי DMN- הזו של ה FPN(- ולחישבה גמישה ומסתעפת לפתרון בעיות. רשת ה ( -לעומת זאת, הרשת הפרונטלית Frontoparietal network ) מאופיינת כרשת ניהולית האחראית על תפקודים FPN( פריאטלית קוגניטיביים גבוהים יותר הכוללים קשב, שליטה, בקרה, תכנון, הבחנה בין עיקר לטפל, עיכוב תגובה, ויסות רגשי וקבלת החלטות. , פעילות REM במהלך השינה, במיוחד בשלבים עמוקים ובשנת מופחתת, מה שמאפשר שינוי בתהליכים קוגניטיביים FPN- ה חיוני לחלום, FPN- ונדידה מחשבתית. מצב המנוחה הזה של ה מכיוון שהוא מאפשר למוח "חופש פעולה" ממגבלות המציאות. פחות פעילה, היא מאפשר לרשת מצב ברירת FPN- כאשר רשת ה המחדל לפעול ללא השליטה הביצועית המופעלת בדרך כלל על

34

25.7.2025 ˆ ידיעות חיפה