חיפה 25.10.24

ניצן בלבן. קבענו תאריך חדש צילומים: | פרטיים

שטייף ובן ארי. "אנחנו שועטים קדימה במחשבה, והגוף ידביק | " את הפער צילום: יריב כץ

ההצעה. 7 אהבה בת

"נכון, אבל העיסוק בו לא יקדם אותנו. כמעט לא דיברתי על הימים הראשונים אחרי הפציעה, ולא במק־ רה. כי אנחנו עם הפנים קדימה באמת, במצב זמני שיתקן חיים שלמים שעוד יבואו. ייקח כמה זמן שייקח, אנחנו לא ממסגרים שום כיסא גלגלים ושום נכות. פציעות נוירולוגיות הן מאוד אינדיבידואליות, וגם כשחוט השדרה שלם יש עדיין מנעד רחב של אפש־ רויות. פגשנו אנשים שנפצעו ושמענו דעות מקצועיות, ואנחנו פשוט יודעים שניב יילך יום אחד על שתי רגליו. היום הוא מצליח ללכת לאט, בעזרת הליכון וסדים. הוא עדיין לא מספיק חזק כדי להיפרד מכיסא הגלגלים, אבל הוא עובד כל כך קשה על הגוף, ואנחנו עושים הכל כדי לגרום לזה לעבוד. בסוף החודש ניסע לארבעה חודשים לפירנצה, למכון נוירולוגי שמתמחה בהחזרת יכולת ההליכה. נחזור חודש וחצי לפני החתונה, מקווה שעם בשורות טובות. הזמן פועל לטו־ בתנו כי הטכנולוגיה תוסיף להתפתח וניב יתחזק. אנחנו שועטים קדימה במחשבה, והגוף ידביק את הפער". ניב: "אנחנו לא מאחלים לאף זוג להיות במבחן כזה כדי לבחון יחסים, אבל הפציעה שמה אותנו ברמה אחרת לגמרי של התמודדות מכל מה שהכרנו עד היום. לא הייתי מסוגל לעבור את התהליך הארוך הזה בלי ניצן. הכוחות והנוכחות שלה מאפשרים לזה לקרות. אחזור להיי-טק ואני חולם לחזור גם למגרשים, אבל בשלב הראשון אחזור .") VAR כשופט מסך ( ניצן: "החלומות היום קטנים הרבה יותר, אני מאחלת לנו לחזור לגור ביחד בקרוב ולחזור לעבוד. ולהגיע בריאים לרגע שבו נעמוד ביחד מתחת לחופה. כל השאר בונוס".

ניצן: "אצלי הכל מחובר בלב ובראש לניב, כשהוא עצוב אני עצובה וכשהוא מצליח גם אני הצלחתי, עד כדי כך שלפעמים אני צריכה להזכיר לעצמי שאני מסוגלת ללכת"

גופו הוא המקצוע שלו

תי, עד כדי כך שלפעמים אני צריכה להזכיר לעצמי שאני מסוגלת ללכת. אנשים אומרים שאני חזקה, אבל אני לא מרגישה שאפשר לנהוג אחרת. מזל שמבחני הלשכה חייבו את המוח שלי לעסוק קצת במשהו אחר, אחרי חוד־ שים של סטרס וחוסר שינה ומחשבות האם ניב ילך אי פעם, ואיך הוא יהיה אבא לילדים ואיך ייראה העתיד שלנו. שאלות הרות גורל, שמי התמודד איתן קודם בכלל. מבחני הלשכה הצילו אותי והזכירו מה הצרכים והרצונות שלי, ומה עושה לי טוב. ובכלל, אני וניב אנשים אופטימיים וחזקים, לא אנשים ששוהים בַקושי". אבל הקושי קיים.

כמויות בלתי נגמרות של אנשים מהצ־ בא, כולל מפקד חיל הים ומפקד היחידה של ניב. לא הצלחתי לתפקד או לדבר. ס"מ גובה, הכי 186 "ניב הוא אתלט, חזק והכי גבר שלי בעולם, ופתאום הוא מורדם ומונשם, מחובר לצינורות. לא הבנתי איך זה קרה. למחרת בבוקר העירו אותו מההרדמה והייתה לי הקלה עצומה כשדיבר אלי בפעם הראשונה. ראיתי את העיניים שלו והבנתי שהאיש שהתאהבתי בו והחבר הכי טוב שלי עדיין פה. ידעתי שאוכל להתמודד עם כל קושי פיזי - כיסא גלגלים, אובדן יד וקשיי החזרה לעבודה ולחברים ולחיים שהשארנו מאחור, כי אם הוא איתי כל השאר לא משנה".

שישה שבועות היו ברמב"ם. "הוריו 24 של ניב, שני אחיו ואני היינו לצדו שעות ביממה, ובשלב מסוים הבאנו שומר שיעמוד מול מאות המבקרים שהגיעו בכל יום. בינואר עברנו לשי־ קום בתל השומר והבנו שהבעיה הג־ דולה היא לא אובדן היד אלא הפציעה בגב, שמשתקת את ניב מהאגן ומטה. אדם שגופו הוא המקצוע שלו צריך עכשיו ללמוד ללכת מחדש, וזה המסע האמיתי שממתין לנו. אצלי הכל מחו־ בר בלב ובראש לניב, כשהוא עצוב אני עצובה וכשהוא מצליח גם אני הצלח־

ידיעות חיפה ˆ 25.10.2024 17