חיפה 26.01.24

זלמן ומיקי

לא נשארים לבד

דניאל וניסים ורבקה "רק לשמוע קול של מישהו אחר עושה את היום" , סטודנט למשפטים 24 , דניאל אורי סימון , מנווה שאנן, 90 באוניברסיטה, מתנדב אצל ניסים בקשי, ניצול שואה מאזור עיראק ("אין הרבה כאלה. לאחרונה אישרו את רוב יוצאי מרוקו כניצולים של אותה תקופה ואנחנו מדברים על זה"). דניאל וניסים נפגשים פעם בשבוע ולפעמים גם פעמיים, בין שעתיים לארבע שעות. הם משוחחים, דניאל לוקח את ניסים לרופאים או לפגישות, כל מה שיכול לעזור. נסים התברך בילדים, נכדים ונינים. דניאל: "יש לו משפחה למופת, אבל לכמה מילדיו יש מגבלות בריאותיות, ויש בני משפחה שחיים בארה"ב, אז אין להם כל כך אפשמ רות לעזור. יוצא שהוא כמעט לבד חוץ מביקוריה של הבת נעמי". שהיא חולת סרטן. 84 ניסים חי עם אשתו רבקה בת ה- "הם אנשים כל כך מדהימים, מלאים בענווה, עזרה לזולת, מנסים להקפיד ללכת למועדון של בני גילם וכל הזמן מספרים לי שהם פורחים שם, שיש חיים גם בגיל הזהב, כזו שמחת חיים וענווה לא ראיתי הרבה זמן", מוסיף דניאל. הוא מלווה אותם במשך כשנה כגימלאי של אימפקט - יוצאי צבא תומכי לחימה כשבחר להתנדב בקרן לרווחת ניצולי שואה מאחר שלדבריו כל בני משפחתו ניצולי שואה. "זה קרוב מאוד לליבי, המלגה זה לא העניין כאן. האוכלוסייה הזו פשוט מקופחת, יש כאלה שאין להם קשמ רים ועצם השיחה הזו, כשהם שומעים קול של מישהו אחר זה עושה להם את היום, השיחה הקטנה הזו", אומר דניאל. דניאל: "יש לו משפחה למופת אבל לכמה מילדיו יש מגבלות בריאותיות. יש בני משפחה שחיים בארה"ב, אז אין להם אפשרות לעזור"

מיקי וזלמן "אני מרגיש שהוא ממש כמו אח שלי"

מ � ועובד כ 72 בן מיקי אבריאל נהל בסונול "למרות שעברתי את גיל הפנסיה כי זה משאיר אותי צעיר". הוא . 90 מתנדב אצל זלמן פורת בן ה- . 2013 מיקי מתנדב דרך הארגון מאז "הייתה לי גברת שנפטרה ואז קיבלתי את מר זלמן שגר בקרית חיים מערבית בבית מהמאה הקודמת עם גינה יפה. בתחילת ההיכרות הבאתי לו מחשב ביתי כמתנה של הארגון ולפחות שנתיים הוא קרא לי 'איש המחשבים שלי'. זה משהו מיוחד הבחור הזה, ממש הפכנו להיות משפחה, כל שישי קודש אנחנו נפגשים. אני מתייצב עם העוגיות שלי והוא מביא קפה ואנחנו מספרים סיפורים זה לזה, גם מדברים בטלפון לפי הצורך". 18 זלמן עלה לישראל לבדו בגיל והרגיש בודד בעולם. הוא התגייס לצבא, שירת בחיל הים ותוך כדי הכיר את אשתו שנפטרה לפני שנתיים. מיקי הוא דור שני והוריו ז"ל ניצולי שואה יוצאי רומניה. "אמי איבדה את שני הוריה ושלושת אחיה שנספו בשואה, באושוויץ, 14 והעבירה את שנתה ה- ילדיו 2 אבי איבד את אשתו הראשונה ו ועם אימי אלו נישואיו השניים", מספר מיקי, "אני צבר, יליד הארץ, גאה, וזו מורשת הורי שנצרבה בעצמותיי". שנים 8 מיקי וזלמן נפגשים מעל ("אנחנו עוד מעט הולכים לרבנות"...). "העסקה בינינו שאני אצלו והוא חולב ממני סיפורים שעושים לו מצב רוח טוב ורוצה שאפתור לו בעיות, למשל שאעמ זור לו עם הבנק. הוא תמיד מבקש בצומ רה כזו צנועה, שואל 'אם לא קשה לך'", שנים זלמן 5 מחייך מיקי, "למשל, לפני הלך להוציא כסף מהבנק שליד הבית שלו. מישהו עקב אחריו, זלמן נרדם וכמ

שקם מצא את המכנסיים שלו על הרמ שקל וזו הייתה מכה 5,000 צפה מינוס גדולה בשבילו. "לא ויתרתי, שוחחתי עם אנשים בבנק ואחרי חודשיים זלמן קיבל את כל הכסף בחזרה (על חשבומ נם), מנהל הסניף עשה לו טקס שלם, החזירו לו בריבית דריבית". מיקי גם דואג להביא לו משלוחי מזון או תלושי שי של הארגון בחגים, ואפילו מתנות אותן הוא מחלק ללקוחות שלו בסונול. הם גם אוהבים לדבר על כדורמ גל. בקיץ הם מטיילים ויושבים למנוחה בטיילת של קרית חיים, כשלעיתים אחד משני בניו של זלמן מצטרף. מיקי גם מעדכן את זלמן איפה מוכרים מוצמ רים בהנחות, איזה שעון יד כדאי לקנות ודואג שיקבל אותם במשלוח לביתו. בנוסף הוא עוזר לו בעניינים טכניים הכרחיים כמו תיקון מכונת הכביסה. זלמן משתף: "על כל דבר שחסר או לא מסתדר לי אני פונה למיקי והוא עוזר, למשל שאוכל לשמוע דרך היוטיוב מומ זיקה ברומנית וביידיש, אז הוא עוזר לי עם הסיסמה של האינטרנט. אני מרגיש שהוא כמו אח שלי או אבא שלי. כאילו יש לי עוד אח, ואם יש בעיה אני משאיר ליום שישי ויודע שהוא יעזור לי לפמ תור. כשהוא מגיע כל הלחץ יורד, הוא גם יודע לתת לי עצה טובה". מיקי: "אני מתייצב עם העוגיות שלי והוא מביא קפה ואנחנו מספרים סיפורים זה לזה, גם מדברים בטלפון לפי הצורך"

דניאל, ניסים ורבקה

26.1.2024 ˆ ידיעות חיפה 36