חיפה 27.01.23

"אני חושב שיכולה לקום פה מנהיגות, אבל כדי שזה יקרה צריך להיות פה עוד צילום: | יותר רע". ליבמן נחום סגל

מירית קושניר סטרומצה "אני מאמין גדול בהפגנות", אומר שמ ־ שון ליבמן, "גם במאבק לשחרור גלעד שליט מה שהכריע היה שילוב של עבודה מתמשכת שלנו בצבא החברים של גלעד שליט, עם המחאה החברתית של איציק שמולי, סתיו שפיר ודפני ליף. היום הבית הלאומי שלנו בסכנה קיומית, וכשמגיעים למאות אלפי אנשים ברחובות – אי אפשר להתעלם מזה". היום הוא ממקימי קבוצת 'מבקשים את ישראל', קבוצה לא מפל ־ גתית שבה מתקיים שיח ישראלי מחבר ומחפשים את הגשר שעליו ניפגש. והפגנות יספיקו כדי לחולל שינוי? "לא. בימים אלה אנחנו מגייסים את היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים לע ־ מוד מול ממשלת ישראל. שיגידו בקול ברור שההגדרה של הבית הלאומי של העם היהודי בסכנה. התחלנו לבנות מערכת קשרים עם הקהילות הלא חרדיות ביהדות העולם ובעיקר בארה"ב. הרעיון הוא שה ־ דברים לא יהיו מובנים מאליהם. ישראל - שכולם יודעים שהיא תלויה לא מעט בתמיכת ארה"ב - צריכה לדעת שיש גבול למשחקים שלה". "זו רעידת אדמה" ליבמן מבין דבר או שניים במחאות. במשך חמש שנים עמד בראש צבא החברים של גלעד שליט עד החזרתו הביתה משבי , והוביל מסע של 2011 החמאס באוקטובר עשרת אלפים איש מראש הנקרה לירוש ־ שנותיו הוא אינו 71 לים. והוא מודה שב זוכר תחושת שבר כמו זו של השבועות האחרונים. "מדורת השבט בישראל לא בו ־ ערת יותר, אין דבק שאנחנו מתכנסים סבי ־ בו ולא קמה מנהיגות מעוררת השראה שמ ־ חברת ונוגעת בערכים היהודיים ובנרטיב הישראלי. ההפגנות מייצרות מדורת שבט חדשה. תמיד דיברנו על מחלוקות וויכוחים פוליטיים, אבל עכשיו זו רעידת אדמה אמי ־ תית, משבר זהות בסדר גודל שלמדינה כמו ישראל יש בעיה אתו. אין יותר צבא העם, יש צבא חצי העם כי רק חצי מהנוער הולך לצבא, ומשבר כזה מבחינתנו הוא כמעט כמו לחזור על ההיסטוריה, כשממלכות ישראל התפרקו. והמבחן הגדול של המחאה הנוכחית יהיה אם תקום מנהיגות שתצליח לחבר את כל חלקי המאבק הזה. המנהיג הבא לא יבוא מהפוליטיקאים, הוא יבוא מלמטה ומהעולם של הצעירים. זה צריך להיות מאבק עממי, מנהיגות שתקום ספציפית לנושא ואולי תוכל לשנות את המשחק. ואנחנו רק בתחילת הסיפור". יש הבדל בנוף האנושי של מי שאז יצאו אתכם לרחובות, והאנשים שיוצאים היום? "זו אותה רוח. שילוב של אנשים שפוחדים מהרס החלום של הוריהם וחבריהם שנפלו, ושל צעירים שמבינים שאין להם פה סיכוי

אסור למחאה הזאת לדעוך לפני יותר מעשור הואשינהאתסדר היום במדינה, הוציאמאותאלפים לרחובותעדשהצליח להחזיר את גלעדשליטהביתה ‰ היוםשמשון ליבמן ממשיך בפעילותציבורית, אבל מודאג מאוד מהמהפכה השלטונית, מותח ביקורתעל נשיאהמדינה, מחפשמנהיג למחאה, ותולהתקוותביהודי ארה"ב הקמפיינר להחזרת שליט מדבר:

"הייתי בחתונה של גלעד אבל חזרנו לחיים והדברים זרמו. ואולי עוד אכתוב את הספר שרציתי לכתוב על הפרשה" "יש תחושה שהכול מתפורר, ונראה שהצורך והמחאה רק ילכו ויגדלו. חיכינו גם לנשיא. אז חיכינו. כתבתי ליואל ריבלין, הבן של רובי, שאני מתגעגע לאביו"

מועצת עם אחת הקבוצות שליבמן היה ממקימיה היא 'מבקשים את ישראל'. שבה מתקיים שיח ישראלי מחבר ומחפשים את הגשר שעליו ניפגש. אבל מתחת לרדאר הצד השני הצליח להוביל מהלך אדיר לת ־ פיסה הרפובליקנית, והיום יש פה מאבק בין רפובליקנים לדמוקרטים. בהפגנה השבוע הרגשתי שאנשים מחפשים את הקבוצה והלכידות בתוך האיום האמיתי הקיים, כי סיפור בתי המשפט והמה ־ לך שמנסה להוביל יריב לוין הוא הרבה מעבר לימין ושמאל. יש תחושה שהכול מתפורר, ונראה שהצורך והמחאה רק ילכו ויגדלו. חיכינו גם לנשיא. אז חי ־ כינו. כתבתי ליואל ריבלין, הבן של רובי, שאני מתגעגע לאביו, שבוודאי היה אומר משהו". יש לך עצה טובה למארגני המחאה? "להקים פורום, מעין מועצת עם, שיפ ־ על על בסיס מגילת העצמאות. זה המסמך היחיד שאין לאף אחד בעלות עליו ואין עליו מחלוקת. אנחנו הכי טוביםכשישלנו אויב משותף, הבעיה היא שכל הפוליטיקה שלנו עובדת על פחד מהאיראנים, והאיום שלנו הוא בכלל פנימי. נסראללה צודק כשהוא אומר שאנחנו הורסים את עצמנו במו ידינו. אז עכשיו אנחנו מחפשים את משה רבינו - איש צנוע, לא נואם דגול אבל ישר והגון, שישבור את עגל הזהב ויחבר בין חלקי העם. אסור למחאה הזאת לדעוך. אני נגד אלימות וחסימת כבישים כדי לא להרגיז אחרים; צריך לסחוף דרך הלבבות ולא דרך הראש. כי יותר מכול אני חושש מהתפרקות, שהורים יסרבו לשלוח את ילדיהם לצבא. הבן שלי שירת במגלן ונפצע, ועודדנו אותו ללכת רחוק וגבוה ככל שירצה. היום כשהנכד שלי הולך לצבא, הבטן שלי מקרקרת. כי מי יגיד לו מה לעשות, סמוטריץ'"?

"איו ימין ושמאל" ליבמן מתגורר במצפה הילה עם רעייתו רותי, לא רחוק ממשפחת שליט שאותה הכיר לראשונה לאחר חטיפת בנם. הם הורים לארבעה ילדים שנולדו להם וש ־ ניים שאימצו. הוא יועץ ארגוני שביחד עם שני שותפים אמון על פעולות נדל"ניות מול המדינה והיישובים, והוא מרבה להת ־ נדב. בעבר היה מזכ"ל תנועת הצופים. עם משפחת שליט נשמר קשר קורקטי: "הייתי בחתונה של גלעד אבל חזרנו לחיים והד ־ ברים זרמו, ואולי עוד אכתוב את הספר שרציתי לכתוב על הפרשה". הוא נולד בתל אביב וגדל בגבעתיים, והיותו דור שני לשואה וחניך בתנועת הצופים עיצבו אותו כאקטיביסט מגיל צעיר. אחרי התיכון יצא להגשמה לנחל, הגיע לקיבוץ בית העמק ונשאר שם שנים רבות, ולפני קצת יותר משני עשורים עבר עם משפחתו למצפה הילה. הוא כותב שירה ומעיד על עצמו שהוא אגרן של מסמכים: "ממלחמת ששת הימים כתבתי לאמי על משמעות הדגל. היתה אז מדורת שבט, היה ברור מה משמעות הקיום ועבור מה נלחמים ונופלים. היום אתה לא רואה את זה".

ואין אפשרות לקנות בית. מצד שני יש אנ ־ שים שרצו אחרי הכוח, ולנו יש אכזבה גדלה מכך שלא הצלחנו לשנות, ונעשה גרוע ממה שהיה קודם. צריך למצוא מנהיגות חלופית שסביבה ניתן יהיה לחבר חלקים גדולים יותר בעם, אלה שנושאים בנטל. וזה לא אומר שלא נכבד חלקים אחרים בעם. כל מחאה מצמיחה מנהיגים, ואלה שקמו במ ־ חאה הקודמת לא מיצו את עצמם. לצערי, לאנשים מסוגו של דוד גרוסמן אין מקום בין מנהיגי ישראל, כי כאן הכוח שולט". "אני לוקח ללב" איך אתה רואה את עצמך במחאה הזאת? "אני יכול להיות חלק ממנה, אבל לא הקטר. נסעתי עם הבת שלי להפגנה בחי ־ פה וניסע גם להפגין בתל אביב, אבל אני שייך לדור שנלחם עבור הילדים והנכ ־ דים וצריך להכיר בזה. אני מבין שהכלים המשפיעים על חוכמת ההמונים הם היום כלים אחרים ושפה אחרת משלנו. בני דורי מרביצים נאומים חוצבי להבות, וזה לא יורד אל העם. היום צריך למצוא את הסלוגנים הנכונים כמו 'הילד של כולנו' במאבק של גלעד".

ליבמן (משמאל) במצעד למען שחרור שליט צילום: גיל | נחושתן

"אני שייך לדור שנלחם עבור הילדים והנכדים". ההפגנה צילום: י.א. | לפני שבוע בת"א

18

27.1.2023 ˆ ידיעות חיפה