חיפה 27.05.22

"היה בו משהו כובש". צביקה ברנד צילום: יובל חן |

התערוכה

"פעם בשנה פתחתי את המזוודה, אווררתי הכול בשמש וסגרתי בחזרה. במכתבים שמייק שלח לנו מעיר האורות לא היה אף פעם עצב" "מבחינתנו בבית מייק היה כוכב מההתחלה, הוא התחיל לשיר בגיל מאוד מוקדם ובכל חתונה או בר מצווה כולם ביקשו שמוישל'ה ישיר" "ביום שישי אחר הצהריים, הלכנו לנוח וניתקתי את הטלפון, ופתאום עמד בפתח פיטר, חבר טוב של מייק ושאל איך לא שמעתי מה קרה"

זוכרים את מייק בין המוצגים בתערוכה 'עד כלות הגוף' שנפתחה בסוף שבוע שעבר, תרגום פונטי בעברית מנוקדת של השירים שמייק שר בצרפתית קהל רב הגיע במוצאי שבת אל מוזיאון העיר לכבוד פתיחת התערוכה 'עד כלות הגוף', באוצרותן של עינבר דרור לקס ויפעת אשכנזי. הקהל ישב על כיסאות פלסטיק לבנים, שהוצבו מראש בחצר, ועשרות נוספים נותרו ללא כיסאות. התערוכה נולדה בעקבות תרומת אוסף ייחודי ונדיר של צביקה ברנד לאוסף המוזיאון. מדובר באלפי תמונות נדירות, פריטי אספנות, פתקים בכתב ידו של מייק, פריטי לבוש ועוד. היא מאפשרת לסקור את מסלול חייו: שנות ילדותו והתחנות המשמעותיות שלו בחיפה, העיר שבה גדל; התפתחות הק ־ ריירה המוזיקלית שלו בארץ והופעותיו עם להקות שונות בחיפה, תל אביב ואילת, בעודו מלהטט בין בלדות איטלקיות וצרפתיות לבין להיטי פופ אמ ־ ריקאיים ורוק'נרול בריטי; הרגע הגורלי שבו התגלה כישרונו במועדון לילה בטהרן; הפיכתו לכוכב על, שזכה להצלחה מסחררת באירופה, ושאלבומיו נמכרו במיליוני עותקים; ושלבי חייו האחרונים עד ליום בו מת האיש ונולדה . 1975 באפריל 25 האגדה - האח צביקה, שאינו בקו הבריאות, נשא את דבריו בעודו יושב על כיסא. הוא היה נרגש מאוד, וניכר עליו שהמעמד הזה הינו רגע חשוב בחייו. בני המ ־ שפחה עקבו במשך השנים אחר הקריירה של מייק ואספו וליקטו כל מזכרת אפשרית אחרי מותו. האימא ברוניה והאח צביקה נסעו לפריז ואספו את כל הדברים והחפצים שלו. בין המוצגים בלטו פוסטרים ממגזינים מישראל ומרחבי אירופה, תקליטי הזהב שהוענקו לו וכתבות על מותו הטראגי. בנוסף, יש תמונות מאלבומי המשפחה, מכתבים בכתב ידו של מייק, תרגום פונטי בעברית מנוקדת של השירים ששר בצרפתית (מייק לא ידע צרפתית ורשם את מילות השירים ששר כפי ששמע אותם), בגדים וחליפות שלמות מהופעות שלו, נעליים, מעילים ופרטי לבוש נוספים, הגיטרה שעליה ניגן. י ורם מארק רי יך

המום, ביקשתי שידבר בשקט. ישבנו קצת ביחד עד שאמא שלי התעוררה, ובינתיים השמועה נפוצה ואנשים החלו לזרום אל הבית. כשאמא נכנסה לס ־ לון וראתה כל כך הרבה אנשים וכולם יושבים בשקט, היא שאלה 'מה קרה, מה החגיגה'? הכנסתי אותה לחדר שינה ואמרתי 'אמא, מייק מת. הוא התאבד', והיא התפרצה ואמרה 'אני לא מאמינה, הרגו אותו, הבן שלי לא רצה למות'. אחרי המשבר הראשון וניסיון ההתא ־ בדות הקודם בפריז, בכל פעם שמייק התקשר הביתה הוא סיפר על הקלטות ועל קונצרטים. לא ידענו על הקשיים, ולא היה לנו מושג מה המצב האמיתי שלו. ואז מייק הקליט שיר חדש, אחד , ולמחרת קפץ Dis Lui היפים שלו, אל מותו". מי מארגן את האזכרות בחיפה, ומי מגיע אליהן? "בכל שנה מתאספים בבית העל ־

יכולה להיות יופי של תזמורת'. והוא הצטרף אליהם. "מייק, עם כל הקונצים שלו, היה בחור מרגש ורגיש ברמות על. הוא היה מצ ־ חיקן, טוב לב, עזר לחברים שהתקשו בדרכם. חבר אמיתי עם אינטליגנ ־ ציה רגשית גבוהה, כזה שראה את מי שעומד מולו וידע להקשיב. אמא שלי, שהיתה ניצולת שואה, לקחה קשה את מה שקרה איתו". עוגות באזכרה את היום בו נודע דבר ההתאבדות צביקה זוכר בבירור: "זה היה ביום שישי אחר הצהריים, ובחיפה בשישי אחר הצהרים אנשים נחים. הלכנו לנוח וניתקתי את הטלפון, ופתאום דפקו בדלת. בפתח עמד פיטר, חבר טוב של מייק. הוא התפלא לראות שאני ישן, ושאל איך לא שמעתי מה קרה. הייתי

צילומים: אמנון זמיר

39

ידיעות חיפה ˆ 27.5.2022