חיפה 28.02.25

- מוגש מטעם כללית מחוז חיפה וגליל מערבי -

יום המשפחה בכללית

האהבה למקצועות הבריאות עוברת בגנים

בכל יום, אלפי עובדי כללית מגיעים למרפאות, לבתי החולים ולמרכזים הרפואיים ברחבי הארץ, כדי להעניק טיפול מסור למטופליהם. עבור חלקם, העבודה בכללית היא הרבה יותר מקריירה - היא מסורת משפחתית של ממש. לכבוד יום המשפחה, יצאנו למסע בין המסדרונות של כללית מחוז חיפה וגליל מערבי כדי להכיר את הסיפורים המיוחדים של משפחות שבחרו יחד בדרך של שליחות רפואית. בין דור מייסד לדור ממשיך, הורים לילדים, אחים ואחיות. כזה הוא סיפורן של לריסה בוים ובתה לינה מקלר, שתי אחיות בשירותי בריאות כללית, המייצגות שושלת של שלושה דורות בתחום מקצועות הבריאות. סיפורן של האם והבת בכללית הוא הרבה יותר מסיפור של המשכיות מקצועית - זהו סיפור על מסורת משפחתית ואהבת האדם. , מנהלת האחיות במרכז 55 לריסה בוים, בת לטיפול במחלות ריאות של כללית בחיפה (מלמ"ר), נושאת עמה ניסיון של למעלה 25 שנה בתחום הסיעוד, מתוכן 30- מ שנים בכללית. "אם הייתי חוזרת אחורה בזמן, הייתי בוחרת את המקצוע שוב", היא מספרת בגאווה. עם שלושה תארים אקדמיים ורקע עשיר בהדרכה קלינית, לריסה ממשיכה להתפתח ולהוביל בתחומה. , עובדת כאחות 30 בתה, לינה מקלר, בת במרפאת אינשטיין בכללית. " אני זוכרת את עצמי בילדותי מבקרת במרפאה של אמא," משחזרת לינה, "רואה אותה במדים הלבנים הנקיים, תמיד מסודרת ועם חיוך על הפנים. השיעור הכי חשוב שהיא לימדה

ראשון בפסיכולוגיה וחינוך. למרות שהתקבלו לתואר שני בפסיכולוגיה, חלומה של דריה לעלות לישראל הוביל אותן לשינוי כיוון. בעוד קטיה חלמה להיות מורה או גננת, דריה שאפה להיות רופאה, המפגש עם מערכת הבריאות הישראלית שינה את תפיסתן לגבי תפקיד האחות ובחרו לעשות הסבה מקצועית לאחות בבית הספר לסיעוד בבני ציון. הוריהם הביעו התנגדות ראשונית לבחירתן שרצו שימשיכו את מסורת המשפחה בפסיכולוגיה (סבם ואמם פסיכולוגים), ובבלרוס מקצוע האחות נחשב נחות אך לאחר שהבינו שבארץ מקצוע האחות לא דומה כלל למה שהם מכירים ולאחות יש חשיבות גדולה מאוד במערך הטיפולים, התרצו והם גאים בהן מאוד. קטיה לא וויתרה על חלומה לעבוד עם ילדים. היא לומדת קורס על בסיסי בסוכרת, על מנת להיות אחות סוכרת ילדים. קטיה, אם לארבעה, עובדת כעשור במחלקת עיניים בלין, בעוד דריה, אם לשלושה, עבדה תחילה בפנימית בבני ציון לפני שהצטרפה למרפאת עיניים במרכז לרפואה יועצת ארמון חיפה. “לפעמים מטופלים חושבים שאנחנו אותה אחות שעובדת בשני מקומות ואז הם נעלבים שאני לא אומרת להם שלום” מספרת דריה בחיוך. “עד שאנחנו מסבירות שאנחנו תאומות. יש כבר מטופלים שמכירים אותנו ויודעים שאנחנו שתיים ולא אחת” מספרת קטיה. העבודה במערך העיניים הפכה לחלק בלתי נפרד מחייהן המשותפים. הן מתייעצות באופן קבוע לגבי מקרים משותפים, ואף לעיתים מסייעות למטופלים מבוגרים לתאם תורים בין המרכזים. קטיה ודריה מחנכות את ילדיהם לעזור לזולת ולהיות אמפטי לאחר ואחד לשני וישמחו מאוד לראות את ילדיהם עוסקים בעתיד בתחום טיפולי. קטיה ודריה עלו לבד לישראל, הקשר העמוק ביניהן ממשיך להתחזק - הן נפגשות מדי יום, תומכות זו בזו, ומוכיחות שלעתים הדרך הטובה ביותר לעזור לאחרים היא לעשות זאת יחד.

התאומות קטיה ודריה

לריסה בוים ולינה מקלר

אחיות במקצוע ובחיים: סיפורן המרגש של התאומות הזהות קטיה ודריה כאחיות בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי במסדרונות המרכז הרפואי לין ומרכז לרפואה יועצת ארמון בחיפה, מהלכות שתי אחיות שהן יותר מסתם קולגות למקצוע. קטיה קגנובה ודריה שיבקו, אחיות תאומות , אחיות במחלקות העיניים של 37 זהות בנות כללית, כל אחת במרכז רפואי אחר בעיר. סיפורן מתחיל בבלרוס, שם למדו תואר דריה בחיוך. “עד שאנחנו מסבירות שאנחנו תאומות. יש כבר מטופלים שמכירים אותנו ויודעים שאנחנו שתיים ולא אחת” “לפעמים מטופלים חושבים שאנחנו אותה אחות שעובדת בשני מקומות ואז הם נעלבים שאני לא אומרת להם שלום” מספרת

אותי הוא איך קודם כל להיות בן אדם - להקשיב לכל מטופל בסבלנות, בלי שיפוט ובלי התנשאות." המסורת המשפחתית בתחום הבריאות מתחילה בדור הקודם - הוריה של לריסה הם רופאים: האם רופאת ילדים והאב רופא פנימי. "תמיד חלמתי לטפל באנשים," מספרת לריסה, "והעברתי גם לבתי את הרצון לעזור לאחר." שיתוף הפעולה המקצועי בין האם והבת הוא טבעי ופורה. "לינה היא אחות צעירה עם ידע רב בתחום הסוכרת וליווי הריון," אומרת לריסה בגאווה, "ואני לומדת ממנה על החידושים בתחומים אלה." לינה, מצדה, מעידה: "לאמא יש המון שנות ניסיון וידע רחב. עד היום, כשיש לי דילמות בעבודה, היא אחת הכתובות הראשונות אליהן אפנה." למרות העיסוק המשותף, הן משתדלות לשמור על איזון בין העבודה לחיי המשפחה. "בבית, אמא היא קודם כל אמא שלי וסבתא של ליאם," מספרת לינה. כעת, הערכים המקצועיים עוברים לדור השלישי - ליאם, בנה בן השלוש וחצי של לינה, כבר מגלה עניין בעולם הרפואה. "אנחנו משחקים במשחק המרפאה בבית," מספרת לינה בחיוך, "מדביקים פלסטרים על הדובים והמכוניות כשהם 'חולים'".

הזדמנות מצוינת לפעילות גופנית משפחתית

לכבוד יום המשפחה, כללית מחוז חיפה וגליל מערבי מעודדת משפחות לשלב פעילות גופנית משותפת כחלק מחגיגות היום המיוחד. בעוד שארוחות משפחתיות מהוות חלק מרכזי מהמסורת, הפיזיותרפיסטים שלנו ממליצים להוסיף תנועה לחגיגות. , פיזיותרפיסט במכון פיזיותרפיה גרנד קניון גיא טוביאס בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי מסביר על יתרונות הפעילות המשפחתית: הליכה בריאותית מציעה הזדמנות נהדרת לשיחות משמעותיות עם בן או בת הזוג ולזמן איכות עם הילדים. זוהי דרך מצוינת להכיר את סביבת המגורים ולהיכרות עם הרחובות, החנויות והתחבורה הציבורית - חשיפה חיונית לילדים בשלב שבו הם מפתחים את העצמאות שלהם. טיפים לפעילות משפחתית מהנה: למידה הדדית: אם ילדיכם משתתפים בחוגים קהילתיים, שקלו להצטרף לקבוצת הבוגרים המקבילה. ההתמודדות עם אתגרים דומים תספק נושאים לשיחה והתייעצות סביב עולם תוכן משותף.

פעילות משותפת עשויה לספק הזדמנות לצעירים במשפחה ללמד את המבוגרים דבר או שניים, ובכך לחזק את תחושת המסוגלות העצמית שלהם. כשהצעירים במשפחה רואים את הוריהם מתמידים גם כשקשה ויוצאים לפעילות גופנית אפילו אחרי יום עבודה מעייף, הם זוכים לדוגמה אישית לחשיבות הבריאות וההתמדה. לכבוד יום המשפחה, ובימים שאחריו, מומלץ לשלב בן משפחה בפעילות הגופנית שלכם, או להצטרף לפעילות של בני משפחה אחרים. המשפחות שיבחרו לעשות זאת צפויות לחוויה מעשירה שתתרום לבריאות הגוף והנפש של כל המשתתפים.

פעילות גופנית משפחתית מספקת הזדמנות מצוינת להעברת ערכים חשובים לדור הצעיר. דרך אימון משותף, הורים יכולים להעביר לילדיהם ערכים כמו התמדה, מצוינות ולסייע בפיתוח הביטחון התנועתי שלהם. משחקים על הרצפה, בבית ובחוץ, מועילים גם למבוגרים. היכולת לקום מהקרקע הינה מיומנות חיונית שחשוב לשמר, במיוחד עם העלייה בגיל והסיכון המוגבר לנפילות. שיפור בכוח, גמישות וזריזות מספק הגנה מפציעות ונפילות. הליכה היא לכאורה פעילות פשוטה אך בעלת יתרונות רבים.

אחד הטיפים היצירתיים לשילוב ילדים בפעילות גופנית הוא שילוב משחקי תפקידים. לדוגמה, משפחה 5 אחת שילבה ריצה משותפת עם שני בנים בגילאי באמצעות משחק "מרגלים". הבן הבכור, שהיה 7- ו מהיר יותר ובעל סיבולת גבוהה יותר, קיבל תפקיד "מרגל" בעוד שאחיו הצעיר היה "המפקד" והכלבה המשפחתית שולבה כ"חיה קסומה". המשחק איפשר לכל אחד מבני המשפחה להשתתף ברמת מאמץ המתאימה לו, תוך יצירת חוויה משפחתית משותפת.

גיא טוביאס והבן שלו

11 ידיעות חיפה ˆ 28.2.2025