חיפה 28.07.23

יאנה דרום. "כשאתה מגדיר את עצמך כמסכן כל ההוויה | " שלך הופכת לכזו צילום: מיכל אסולין

למדתי ברודמן, בית ספר שנתן לי המון כלים לחיים, ובכיתה המדעית ד"ר ישראל מרקסי מר לימד פיזיקה, כיוון אותנו לטכניון וגרם לנו להרגיש שאנחנו יכולים לעשות הכל. מהכיתה שלי צמחו מנתח מוח ואנשי היי־טק, וזה רק מראה שהכל בחיים הוא בחירה שלנו, "אני חיה לצד הפחד. איבדתי עשרות חברות שנפטרו מסרטן. זה קשה. החברויות של חולות סרטן הן חברויות של אחיות, זר לא יבין זאת" ל � ועשתה תואר בכ 8200 היא שירתה ב כלה ותקשורת באוניברסיטת חיפה ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת ת"א, ועי בדה בעבודה מועדפת כדי לממן את הלימוי דים. אמה נפטרה לפני עשור ובכספי הביי טוח שהורישה לה, יאנה פתחה חנות בחיפה, ובהמשך בתל אביב. אל החנויות שלה מגיי עות נשים מכל רחבי הארץ כדי לרכוש חזיות מיוחדות ופרוטזות, בגדים להשלמת א-סימטריה, קימונו נוח ללבישה שעיצבה יאנה לימים שאחרי הניתוח, עם כיסים לני קזים, וכובעים שאליהם מחובר שיער שהיא מייבאת מארה"ב. כל העובדות במקום הן נשים שהחלימו מסרטן השד. "רחמים עצמיים הם האויב הגדול ביותר שלנו", היא אומרת, "כי הגישה שלנו לחיים משפיעה על האופן שבו החיים יתייחסו אלינו. לכן בחרתי לא לקחת תו נכה או מלגה באוניברסיטה כשחליתי, על אף שהגיע לי. ואת מקומות החנייה המיועדים לנכים השאי רתי לנכים אמיתיים. כשעברתי טיפולים כימותרפיים גם בחרתי להמשיך לעבוד ולא לתבוע קצבה מביטוח לאומי. ככה אני חיה. לא שאני אומרת שכולן צריכות לעשות את זה, אבל אני מכירה לא מעט אנשים צעירים ב � אחוזי נכות כללית ואו 100 שחלו והוציאו דן כושר עבודה, וכשאתה מגדיר את עצמך כחולה או מסכן כל ההוויה שלך הופכת לכזו. אני מעדיפה להאמין באנרגיה, במוטיבציה ובשמחה מדבקת". ובכך שאפשר באמת להשתחרר מרחמים עצמיים. "אפשר. זה אימון, כמו חדר כושר לנשמה. כמו שלומדים לא להתעצבן מדברים שאין לנו השפעה עליהם. בוודאי שחשוב לעבד רגשות קשים ולשהות במקומות הכואבים כדי שלא יחזרו אלינו בדרך אחרת וכואבת יותר, אבל השאלה היא איפה עוצרים ומחי ליטים להתקדם". את עדיין זקוקה לחיזוקים? "אני כל הזמן צריכה חיזוקים, אני חיה לצד הפחד. כל חצי שנה אני נוסעת ליום בדיקות בתל השומר, ואיבדתי עשרות חבי רות שנפטרו מסרטן. זה קשה. החברויות של חולות סרטן הן חברויות של אחיות, זר לא יבין זאת". אל עיסוקיה כיזמית, מרצה, יוצרת תוכן ומנטורית, נוסף לאחרונה התואר סופרת, עם צאת ספרה "המדריך לשמחת חיים". "אני רוצה להכשיר מנטורים ולפתח סדנה של מיומנויות שמחה", היא אומרת. "בהרצאות שלי אני גורמת לאנשים לבכות ולצחוק בו זמנית. המטרה היא שכולם יוכלו לעשות את הסוויץ' ולהיות יותר מבסוטים. זה העניין שלי". ולפריפריה אין כל קשר לעניין". חדר כושר לנשמה

באמצע ההיריון הראשון שלה, ,28 בגיל גילתה יאנה דרום שחלתה בסרטן השד. היא טופלה והחלימה, ומתוך המקום הזה, מתוך המצוקה, צמח מיזם של חנויות ייעודיות לחולות סרטן שנקרא "יאנה פאשן", האחת בחיפה והשנייה בתל-אביב. היזמית שפתחה את החנויות התפתחה למנטורית המלמדת אנשים לשמוח. "שואלים אם שיניתי תפיסה אחרי שחליתי, כמו שקורה לאנשים שחוטי פים 'כאפה' מהחיים. אבל אני גדלתי להיות כזאת", היא אומרת. "היינו עולים חדשים בדירה קטנה בקרית ים ובלי אף קרוב משפחה או חבר, אבל בבית שבו גדלתי לא הייתה התי קרבנות. להיפך, היתה שמחה ומוזיקה והודיה על מה שיש". "חליתי בסרטן השד במהלך ההריון" BRCA 1 כמו אמה, גם היא נשאית של הגן שמגדיל את הסיכון לחלות בסרטן השד וסרטן השחלות, ובאמצע ההיריון עם בתה הבכורה חששה התממש, והיא גילתה שחלתה. "מיד לאחר הלידה התחלתי בטיפולים כימותרפיים והקרנות, ועברתי גם ניתוח כריתת שד שלא הצליח. את בתי הבכורה לא יכולתי להניק כי עברתי טיפולים, ואת בתי השנייה הנקתי במשך חצי שנה משד אחד. זו סיטואציה קשה. יכולתי בקלות ליפול ולחפש את מי להאשים, את הגורל, את הרופאים, את אלוהים. אבל הייתי צעירה, עפתי על החיים ויש לי דרייב של אנשים שלא היה להם הרבה בחיים, והם לא לוקחים שום דבר כמובן מאליו. החלטתי לחפש לעצמי פתרונות של הלבשה תחתוי נה וביקיני לקיץ. אני אוהבת לבוש צבעוני וממש לפני שחליתי קניתי לעצמי חזייה מנומרת בגוונים של ורוד, ופתאום החזייה היחידה שהתאימה הייתה בצבע בז' שמצאתי באיזו חנות עתיקה בחיפה. החלטתי שאני לא מוותרת עד שאמצא פתרונות ראויים". מה עשית? "מצאתי בבית הספר לאופנה ויצו בחיפה מרצה שהסכימה לעצב עבורי בגדי ים לכי רותות שד. אני כלכלנית ולא באתי מתחום האופנה, אבל הגעתי אליה עם הפרוטזה שלי ועם ידיעה ברורה איך חזייה כזו צריכה להיראות. ידעתי שצריך כיס שאליו נכניס את הפרוטזה כדי למנוע ממנה להחליק החוי צה ולצוף במים, וידעתי איך בדיוק הכתפייה צריכה להיות מעוצבת. באתי עם הרעיון והיא עשתה את התדמיתנות והתפירה, ומי תוך הכאב האישי שלי פתאום היתה לנו מיני קולקציה". טורקיז, ורוד ומנומר "היה לי ביקיני בצבע טורקיז, ועוד אחד בצבע ורוד ואחד מנומר. הגשמתי לעצמי חלום של ביקיני לכרותות שד, ואז התחלי תי לקבל פניות מנשים דרך פייסבוק. חלפו עוד שנתיים מההחלמה עד שפתחתי את החי נות ברחוב החלוץ בחיפה, כשזה היה סוג של טאבו. אנשים אמרו לי 'ביקיני זה מה שמעניין / מירית קושניר סטרומצה /

מהו סוד כוחה של יאנה דרום?

לאחר שהחלימה מסרטן השד ועברה כריתה, המנטורית והיזמית יאנה דרום פתחה בחיפה חנות המיועדת לנשים עם צאת ספרה החדש היא ‰ המתמודדות עם סרטן השד מספרת איך צלחה את התקופות החשוכות בחייה וכיצד היא סוחפת המונים בשמחת חיים מתגלגלת

, נשואה לעמי, בעל 41 היא בת משרד לניהול נכסים בחיפה, והם מתגוררים היום בבנימינה והורים לשלושה ילדים. "הורי עלו לארץ ', רגע לפני העלייה הגדולה 89 ב

אותך? תגידי תודה שאת בריאה' ועניתי 'כן, בטח. ביקיני הוא חלק מהריפוי'. "בהרצאות שלי אני אומרת שיש אנשים י � . אר 25 אבל מתים בגיל 90 שנקברים בגיל כות חיים זה דבר חשוב, אבל איכות חיים חשובה לא פחות. ללבוש בגד ים וללכת לחוף עם הילדים זו איכות חיים. זה לכאורה רק בגד ים, אבל זה הרבה מעבר - זה דימוי עצמי. כשפתחתי את החנות נשים כתבו לי שאמא שלהן לא לקחה אותן מעולם לים ולבריכה כי לא היה לה בגד ים מתאים והיא התביישה. זה כל כך עצוב".

צילום: בלה הלל שחר

מחבר העמים, מתוך ציונות. היינו זוג הורים וילדה בת שש וחצי, ופסנתר. 14 עם ילד בן גרנו בדירה קטנה בקרית ים ד' ואמא שלי ניי קתה את המתנ"ס ובהפסקות ניגנה בפסנתר לגימלאים. לא נתתי לשום דבר מזה להכתיב את העתיד שלי. חווינו את כל קשיי הקליטה האפשריים, אבל אני בחרתי לאן לקחת את זה.

"רחמים עצמיים הם האויב הגדול ביותר שלנו. לכן בחרתי לא לקחת תו נכה או מלגה באוניברסיטה כשחליתי"

"כל העובדות הן נשים שהחלימו מסרטן השד". יאנה עם לקוחות ועובדות בחנות

28.7.2023 ˆ ידיעות חיפה 18