חיפה 29.09.23

צילום: אוסקר טאובר | מהומות ואדי סאליב

"הייתי ילד בפריפריה,

שי הממשלה. הגיעו יוצאי אירופה ורצו להקים פה מדינה אירופית, ופתאום ראו אדם עם בד על הראש ולא הבינו אותו. יהודי אירופה החליטו איך תהיה המדינה מבלי לשאול את כלל התושבים איך לדי עתם צריכה להיראות ולהתנהל המדינה. וכשקמה המדינה החלו לפעול כוחות חזקים מתחת לפני השטח, כוחות התרי בות המזרחית שהושתקה, ואלו התפרצו בוואדי סאליב". מה מיוחד כל כך באירועי ואדי סא־ ליב? "הדמויות והגיבורים כמו דוד בן הרוש. אלו לא היו רק קריאות "לחם עבודה". הפרוטוקולים מהמשפט שמוי באים בהצגה מלמדים על המנגנונים שהפעילה מפא"י, ועל רצונה לדכא את המחאה בכל מחיר, מחרי ששילם בן הרוש". הלקח לא נלמד מה הולידה המחאה? "היא שינתה את ישראל בהרבה מובי נים. היא הובילה לחקיקה, ובנייה מזורזת של שיכונים, לתמיכה במשפחות מרוי בות ילדים, ועוד. הוריי הגיעו מקבלנקה ממשפחה מבוססת, ואיבדו את הכל כדי להגיע, הם נשלחו לגור בצריף בפריפי ריה, בלי בית ספר. לעומת זאת, מרוקאים שהגיעו לצרפת חוו קליטה מצויינת. אנשים כמו בן הרוש ביטאו קול של אנשים שקופים שעד היום סוחבים תחושות קשות בגלל היחס המזלזל. בן הרוש שימש השראה לפנתרים השחורים. מוואדי סאליב יצאה זעקתם של המזרי חים ומחאתם נמשכת עד היום". הלקחים נלמדו? "לא. אירועי ואדי סאליב רלוונטיים 2009 מתמיד. השיח כיום שוב מקצין. ב נורה ונהרג לא רחוק מוואדי סאליב, סלוי מון טקה. יש בעיה באופן שבו מטפלים בישראל בזרות. ההצגה מציעה זווית חדשה על האירועים ששינו את המדינה. היא מציעה שיח אמיתי ולא קיצוני. כמי שגדל בפריפריה ועבר לתל אביב, ואני מודע לפערים בהלכי המחשבה של ציבוי רים שונים, והייתי רוצה לשמש כגשר". י � ההצגה "ירייה בוואדי" תעלה בתח ˆ לת אוקטובר בפסטיבל עכו. משתתפים: מיכאל גמליאל, תום גרציאני, חיים עוז זנאתי, אלכסה לרנר, אורי סעדה, מעיין תורג'מן, מאיר תמם.

יותר". מה הוביל אותך דווקא לאירועי ואדי סאליב? "הייתי ילד בפריפריה, שומר מסורת, בן להורים ממרוקו. בהמשך עברתי לתל אביב ולמעשה מחקתי את זהותי. כשהי תחלתי ללמוד משחק, התחיל המסע שלי לזהות. כחלק מאותו מסע חזרי תי לבית הוריי, ופתאום דברים החלו לצוף בי, תהליכים התחוללו והבנתי עד כמה הבית וההורים הם חלק משי מעותי מהזהות שלי. הקשר בין אבא ובן בברכת הכוהנים, התהלוכה שהיינו עושים לבית הכנסת. רציתי לחקור את האירועים שהשפיעו על הוריי כל הדרך ממרוקו. "התחלתי ביצירת טרילוגיה כשהחלק הראשון היה "בדרך לירושלים" שסקי רה את הגעתם של המרוקאים לישראל. ההורים שלי באו באוניות ממרוקו בשנת פעמים, ובכל פעם 4 , הם נתפסו 1956 נושלו מנכסיהם. אבי וסבי ישבו במעי צר". "התחברתי לבן הרוש כי אנשים כמוי תו נתנו ביטוי לרחשי ליבם של אנשים כמו הוריי. אז כמו היום, דווקא בן הרוש שהיה נחשב מתון וסובלני, הוצג על ידי הממשלה כקיצוני ואלים וזאת כדי לדכא את המחאה". מה הלקחים שלך מאירועי הוואדי? "אנשי מפא"י פחדו מיהודי צפון אפי ריקה, זה הוליד ריחוק. היה אפילו חשש שהם יתחברו עם הערבים. מפא"י עודדו שיח של פחד וקיטוב. במקום לראות ביוצאי מרוקו שווים היה שיח מתנשא של 'בוא נעזור לכם'. לא היה דיבור בגובה העיניים, שתבין, היו "משכילים" שקיימו אסיפות בנושא עליית 'יהודי המערות'". בממשלה לא אהבו את זה. "ועדת עציוני קבעה שיש אפליה שהובילה למהומות. יוצאי מרוקו העלו הצעות לשלב מרוקאים במוסדות שונים, הייתה גם הצעה למנות יוצא מרוקו לשוי פט בבית המשפט העליון. בממשלה ענו למציעים כי הם מתקשים למצוא מועמד ראוי. גם אז היו בעיות עם הוועדה למינוי שופטים". זו הייתה גזענות? " להבנתי לא הייתה כוונה רעה במעי "שיח מתנשא" מה הביא אותך לבן הרוש?

מתוך ההצגה "ירייה בוואדי" צילום: אלה ברק |

"אנשים כמו בן הרוש נתנו ביטוי לרחשי ליבם של אנשים כמו הוריי". הרוש

שומר מסורת, בן להורים ממרוקו. בהמשך עברתי לתל אביב ולמעשה מחקתי את זהותי"

"היה שיח מתנשא של 'בוא נעזור לכם'. לא דיבור בגובה העיניים. היו "משכילים" שקיימו אסיפות בנושא עליית 'יהודי המערות'" "הפרוטוקולים מהמשפט שמובאים בהצגה מלמדים על המנגנונים שהפעילה מפא"י, ועל רצונה לדכא את המחאה בכל מחיר" "אז כמו היום, דווקא בן הרוש שהיה נחשב מתון וסובלני, הוצג על ידי הממשלה כקיצוני ואלים וזאת כדי לדכא את המחאה"

אנסמבל שחקנים, מציג את המאבק החי ברתי הראשון ששימש להשראה עבור מחאות רבות, וקבע בין היתר את גבולות המאבקים בישראל. ההצגה מתבססת על פרוטוקולים מן המשפט, עדויות, דיווחים תקשורתיים וחומרים תיעודיים שנאספו. מלכה: "בזמנים אלו בהם השסע החבי רתי במדינה עמוק ודורש בחינה והבנה של מקורותיו, באה יצירה החוזרת אל המחאה החברתית הראשונה שהתעוררה במדינתנו. מחאה שהציגה לראשונה את הפער והמתח הקיימים בין קבוצות שונות בחברה. איני יכול לחשוב על מקום ראוי ומתאים יותר להעלות בו יצירה זו מאשר בעיר אשר רק לפני שנה וחצי התלקי חו בה מהומות טרגיות שיסודן גם הוא במתח ובפער עמוק בין אזרחים של אותה המדינה. כאמן אני רואה חובה להשתמש בכי לים שיש בידיי כדי לתרום כפי יכולתי לריפוי המיוחל בחברה שלנו. אסור לנו לחשוב שניתן לקבור ולהדחיק אירועים המהווים פצע בחברה ושורש לפילוג בה, מבלי שאלו יצופו ויעלו באופן הרסני

חיפה 26 בעלי המלאכה כתובתנו: 04-8746080 :' טל 054-3337202 : לפרסום orit-z@yedtik.co.il

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית:

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

DORON-SO @yedioth.co.il דורון סולומון: neta.mag1@gmail.com נטע פלג: yorammr@gmail.com יורם מארק רייך: nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני:

9

ידיעות חיפה ˆ 29.9.2023