חיפה 29.12.23

סמ"ר אוראל בשן ז"ל הילד הכי אופטימי שנתן לכולם כוחות

) ז"ל 21( סרן אושרי משה בוצחק חודשיים אחרי הצעת הנישואין אושרי נהרג

התדפק צוות בשבת האחרונה של קצין העיר על דלתה של משפחת בוצחק בקרית שמואל, אבל הבית היה ריק ואת הבו שורה הקשה קיבלו כשהיו בביקור משפחתי במרכז. האב אייל: "כל התקופה הזו חששנו מהודעה כזו, אבל לא היינו מוכנים באמת, איך מתכוננים לשבר שכזה?". אושרי יצא שעות. 24 לביתו בנר שישי של חנוכה ל רביד דמתי, ארוסתו בחודשיים האחרונים, נסעה לחיפה לאסוף אותו. חודשיים לפני שנהרג הציע לה אושרי נישואין בבסיס בדו רום. רביד בת זוגו בחמש השנים האחרונות. כעת היא יושבת בבית הוריו, בין המוני מנו חמים כשטבעת האירוסין על ידה. "הכרנו ו � כשהדרכתי בתנועת הנ 17 כשהייתי בת ער בני עקיבא יחד עם חברים שלו. הוא היה גדול ממני בשנה. הידידות הפכה לזוגיות. אני למדתי באולפנת סגולה במוצקין והוא בישיבת פרחי אהרון, סיים שנה לפני והלך למכינה קדם צבאית, שנה אחר כך גם אני סיימתי והלכתי למכינת 'צהלי', ואחר כך התגייסנו". דמתי שירתה כמדריכה בשריון והשתחררה לפני כארבעה חודשים, ואושרי תכנן להמשיך בצבא. רק לפני כחודש חתם על המשך שירות קבע. דמתי: "חלמנו להתחתן בקיץ הקרוב. שבוו עיים לפני ההצעת נישואין דיברנו בפו תיחות ואושרי שאל אותי למה לדחות את עניין החתונה, חשבתי ואמרתי לו שאין סיבה לדחות. תכננתי טיול קצר למזרח וחו תונה בקיץ. לפני חודשיים הוא ביקש ממני לבוא לומר לו שלום בבסיס בדרום לפני שהוא נכנס לעזה, וכבר אז חשדתי שתהיה הצעה. פשוט כי אני מכירה אותו. הגעתי עם החברות שלי שהיו שותפות לתכנון של ההצעה. זה היה ברור שאומר כן. "למרות שדאגתי מאד סמכתי עליו שהוא יודע מה הוא עושה, הוא היה בטוח כל כך באוקטובר הוא 7 בעצמו וזה חיזק אותי. ב התקשר אליי בשבת וסיפר שיורדים לדרום.

) ז"ל, מקרית 20 השבוע ללוות את סמ"ר אוראל בשן ( רבים הגיעו ו � , שנפל בקרב בדרום רצועת עזה בשבת האחר 603 חיים, לוחם בגדוד ההנדסה נה. הלווייתו התקיימה בבית העלמין צור שלום, בחלקה הצבאית של קרית ים. אמו, ליאת בשן, המוכרת לרבים בקריות כבעלת העסק 'מיתוגית ליאת', ספדה בדמעות לבנה: "אוראל, בני שלי אהובי, אני לא מאמינה שאני צריכה להיפרד ממך בדרכך האחרונה. איזה ילד היית, אתה בשביל כולם וכולם בשבילך. ילד הכי אופטימי שנתן לכולם כוחות. ילד שכולו לב, אתה היית הכתר לראשי, האור שלי והאור של הבית, אני מקווה שעכשיו אתה האור של אלוהים". הפוסטים בעמוד הפייסבוק של ליאת יכולים לשפוך מעט אור על הקשר המיוחד והחזק שהיה לה עם בנה, בהם תמונות משותפות לצד מילות אהבה והודיה על הבן האהוב. "בכל השיחות איתך התחלת במילים 'מאמו שלי' 'אהבה שלי', חיזקת אותי ונתת לי תקווה והבטחת שתבוא, ותמיד סיימת ב'אני אוהב אותך'. אז בוא ילד שלי ותגאל אותי מהסיוט הזה. מה אני אעשה בלעדיך? חיים שלי. מי יצחיק אותי עכשיו ויבין את השטויות שלי? העולם מפסיד אותך אוראל שלי, אין אנשים כמוך. אף אחד לא יבין את קשר שהיה בינינו. זה קשר מיוחד שלי ושלך", ספדה האם. על הרצון להתגייס לשירות קרבי אמרה אמו: "נלחמת כדי להתגייס לקרבי, היית ילד עקשן אבל תמיד עשית את זה בחן. גם כשנפצעת ביד לא סיפרת לי, הסתרת ממני כדי לחזור ולהילחם לצד החיילים האלופים". האחות אופק, הגדולה מאוראל בכשלוש שנים, התארסה לאחרונה עם בן זוגה. בזמן ההלוויה עמדו האם והבת חבוקות: "אתה ילד שלנו, ואופק אוהבת אותך וכואבת את לכתך. אתם אחד - כמו שתמיד היית אומר, ואף אחד לא יפריד ביניכם, כולם שבורים ומתגעגעים. אתה בטוח בגן עדן כי שם המקום של הצדיו קים, תמיד נזכור אותך ואת הגיבור שאתה, תמיד אכתוב לך ואחכה שתענה לא אפסיק ילד שלי. אהיה שלום, אוהבים אותך לנצח". עד לפני כשנה התגורר אוראל ומשפחתו בקרית ביאליק, שם גדל, למד והתחנך. תחילה בבית הספר היסודי 'ביאליק', ולאחר מכן בחטיבת 'אפק' והתיכון אורט ביאליק - כאשר במהלך שנות התיכון עבר לבית הספר 'עמל' בקרית חיים. נציו גים מכל מוסדות הלימוד ורבים נוספים הגיעו להניח על הקבר הטרי זרי כבוד. ליאור וילינץ, חברו סיפר: "עבדנו יחד בפארק טרמפולינות לפני כשנתיים, וכך הכרנו. נקשרנו אחד לשני והוא היה כמו אח בשבילי. בפעם האחרונה דיברנו שבוע לפני שהוא יצא. היתה לו אופציה להישאר, ואמרתי לו אל תחזור לעזה, רק שבוע אחד, והוא אמר לי: 'אין מצב אחי, אני לא משאיר אף אחד מאחור. חברים שלי בפנים'. הוא היה בן אדם מדהים עם לב זהב, טוב בעיניים, שעוזר לכולם ודואג שנהיה מאוחדים". רק בליל שבת האחרונה התכנסו בביתו של אוראל בקרית חיים משפחה וחברים לקידוש מיוחד. וילינץ: "כולם שיתפו כמה אוראל חסר. אף אחד לא תיאר לעצו מו שלמחרת ידפקו על הדלת של הבית הזה ויודיעו שאוראל איננו. אף אחד לא יכול להבין איזה בן אדם הוא היה, אין אנשים כמוהו". דיקלה שחף

מאז לא יכולנו לדבר הרבה, אבל כשיכולנו לא ויתרנו לפחות על שיחת לילה טוב קצרה. באחת השיחות האחרונות הוא התקשר מטלו פון שנתנו לו ואמר לי 'כיף פה, אנחנו בהפוגה בים של עזה מכינים פיתות בטאבון". בביקור שבוע וחצי לפני שנהרג היה לנו זמן איכות יחד, ושיחה פתוחה על הקשיים. אני שיתפתי מעט בקושי שלי להיות מנותקת אבל לא הכו בדתי, ידעתי שיהיה לו קשה. הוא היה עם המו שפחה שלו ואפילו הספיק לשבת עם ההורים שלי לכוס קפה. הוא היה עייף מאד". השיחה האחרונה ביום שלישי האחרון, כחמישה ימים לפני שנהרג, אושרי התקשר לרביד לפני כניסה למשימה נוספת ברצועה, משימה ממנה לא חזר: "במוצאי השבת אייל אבא של אושרי התקשר לאבא שלי ובישר לו. אבא שלי הגיע אליי וראה שאני עם התינוקת של אחותי על הידיים. הוא ביקש ממנה לקחת את התינוקת ממני, ומיד הבנתי, רק קיוויתי שהוא נפצע. לא רציתי להאמין. אחרי זה ניסיתי לברר מה קרה שם, ממה נהרג, רציתי לשמוע שאולי עוד היה ניתן להציל, אבל מיהרו להסביר לי שאושרי נהרג ברגע אחד- אי אפשר לסכם את אושרי לא במילה ולא במשפט, הוא היה מיוחד מאד, אני יודעת שאומרים את זה על כולם, אבל בשבילי הוא היה מיוחד מאד". בחודשיים האחרונים החלה רביד בהכנות לחתונה: "הלכתי יחד עם הורים שלו לסוגר אולם, פשוט כי ידענו שהלחימה תיארך, וסו גרנו חתונה בחודש יולי הקרוב. בכל שיחה שאל אותי אושרי 'מה מתקדם בעניין החתוו נה', והיה כועס עליי שלא עשיתי יותר, הוא רצה שהחתונה תתקדם, הסברתי לו שאני רוצה שנקבל החלטות ובחירות לחתונה יחד. ובמקום זה אנחנו נפרדים לעולם". דיקלה שחף

חיפה 26 בעלי המלאכה כתובתנו: 04-8746080 :' טל 054-3337202 : לפרסום orit-z@yedtik.co.il

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית:

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

DORON-SO @yedioth.co.il דורון סולומון: neta.mag1@gmail.com נטע פלג: yorammr@gmail.com יורם מארק רייך: nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני:

5

ידיעות חיפה ˆ 29.12.2023