חיפה 3.12.21

דורשים שינוי משמעותי בנושא הביטחון. אנשי הצוות הרפואי צילום: רמב"ם | בעצרת מחאה

דורון סולומון ביום שבת האחרון נחצו בבית החולים רמב"ם כל הקווים האדומים בכל הנו ־ גע לאלימות כאשר בני משפחת מטופל היכתה את הצוות המטפל בעוד הוא מטפל באב המשפחה ומנסה להציל את חייו. אירוע זקיף האירוע במוצאי שבת ברמב"ם הוגדר כאירוע זקיף, דהיינו אירוע חריג המצ ־ ריך התייחסות מיוחדת ויוצאת דופן מצד כלל הגורמים בבית החולים. אחות מח ־ לקת רדיותרפיה, נור איברהים מתארת: "הוזעקתי לחדר של מטופל שמקיא דם בכמויות גדולות. הלכתי להביא תרו ־ פה לסגירת הדימום והפסקת ההקאה. ביציאה מהחדר הבת שלו חשבה שאני בורחת מהחדר. כשחזרתי לחדר הבת צעקה עליי: 'את לא נכנסת ולא נוגעת באבא'. דחפתי אותה כדי שאוכל לתת לו את התרופה. הבת והאמא החלו להשתו ־ לל ולשבור דברים בחדר. ניסיתי למצוא את המחט שהייתה לו כדי להכניס לו את דקות מרגע 3 התרופה. הגיע רופא תוך קריאה. הגיעה גם אבטחה. בינתיים אני מקבלת מכות מהבת והיא אומרת לאחים שלה שבגללי הזמינו אבטחה 'תרביצו לה'. אשתו של המטופל נותנת מכות לרופא. לא יכולנו להגיע למטופל בגלל המכות". האחות ממשיכה: "ראיתי מראה מז ־ עזע. החולה נפטר. המשפחה בוודאי גם נלחצה מהמראות. היו שישה חברי משפחה ואלימות מטורפת. הגיעו עוד אנשי ביטחון ומשטרה. חטפנו מכות וב ־ רחנו מהחדר. רדפו אחרינו וניסו לפרוץ דלת של חדר בו הסתתרנו. לא ישנתי דקה אחת בלילה. ניסינו לעזור למטופל ולא מגיע לו למות ככה. הגיע לו לקבל טיפול. הגיע לו כבוד מהמשפחה שלו. אני חווה אלימות כל יום, אבל לא בצו ־ רה כזו. חיכתה לנו חמולה מחוץ לחדר כדי להרביץ לנו. לא העזתי לצאת לפני שוידאתי שאין אף אחד בחוץ". איברהים מוסיפה: "ישבתי ובכיתי כי לא נתנו לי לעשות את העבודה שלי. כאב לי שמשפחה מכה בי בזמן שאני מנסה להציל את אב המשפחה. היינו במצב של אירוע טרור. רדפו אחרינו ואמרו שהרגנו את אבא שלהם. לקבל מכות ולהידחף לקיר בזמן שמנסים לה ־ ציל מטופל?". בעקבות האירוע קיימו ברמב"ם עצרת מחאה בה קראו העובדים ונציגי הרו ־ פאים, האחיות וההנהלה לשינוי מש ־ מעותי בנושא הביטחון לצוותים הר ־ פואיים. בעוד ברמב"ם מוחים, בפני בית

מוצאי שבת. ביתהחולים בחיפה נראה כמו יעד מבוצר, מוקף בכוחות יס"מ ושוטרים במסדרונות לאחרשבני משפחתו של מטופלשנפטר היכו צוות רפואי ‰ ד"ר איריתמרטיק, הפסיכולוגיתשמטפלתבצוותיםשהותקפו: "ישלאמעטאנשי צוותעםתסמיניםחלקיים של פוסטטראומה" "זה רק עניין של זמן שרופא יירצח פה" האלימות ברמב"ם שוברת שיאים

כרוניקה של אלימות 2020 (ינו' – אוק'): מקרים, 1,100 מהם הוזעקה 50 משטרה: מקרים

2021 (ינו' - אוק'):

"רק שזה לא יהיה אני"

המשפט הובאו שלושה עצורים בפרשה. סגנית נשיא בית המשפט השלום טל תדמור זמיר הורתה על שחרור החשו ־ דים ובתנאי שלא ייכנסו לתחומי חיפה יום, וזאת עד להמשך החקירה. 14 למשך קללות ממטופלים שחרור החשודים העצים את תחושת חוסר הביטחון בקרב עובדי רמב"ם, כפי שמתארת ד"ר אירית מרטיק, רופאה בכירה ומנהלת השירות לפסיכיאטריה דחופה בבית החולים, ומי שמטפלת בעובדים שחווים אלימות. ד"ר מרטיק: "הוזעקתי ביום שבת והמראות הזכירו לי פרק בסדרה 'נר ־ קוס'. הבניין מוקף אנשי יס"מ, שוטרים במסדרונות. בהחלט מראה לא תקין. הצוות היה נרעש ונסער, גם מי שקיבל מכות וגם מי שהחליף אותם. משפחות

לה בזמן שמכים אותם". ד"ר מרטיק מתארת מציאות בלתי נסבלת, וחשיפה יומיומית לאלימות. "זה היה אומנם אירוע זקיף, אבל זה מקרה שני בתוך שבוע בו נדרשנו לה ־ תערבות יס"מ. יש אלימות מידי יום, אלימות מילולית, שיימינג ברשתות החברתיות. יש אלימות שלא סופרים אותה. למה אני צריכה לספוג קללות ממשפחות מטופלים כמו 'בת זונה', ול ־ עשות כאילו אני לא שומעת. "בחלק מזה אנו אשמים כי למדנו לה ־ תעלם ואנו שותקים ומרחמים. זה לא באמת עובד ככה. בסוף מקבלים מכות. לצערי אין ענישה ואין חוק. זה ששחררו את האנשים זה נורא, זה נשים שאיימו להרוג רופא, שדפקו מאחורי דלת סגו ־ רה וצעקו שיערפו את ראשו. באיזה עולם זה עובד?!".

מקרים, 1,666 מהם הוזעקה 100 משטרה: מקרים 50% עלייה של בתוך שנה

ד"ר מרטיק נחלצת ולא בפעם הראשונה לטפל ברופאים ואחיות שסופגים אלימות. לדבריה, כל אחד מהם יכול היה להשתכר טוב יותר בעבודה בקהילה, במגזר הפרטי, אבל הם בחרו לעבוד ברפואה הציבורית ובבתי החולים מתוך תחושת שליחות. ד"ר מרטיק: "מדי שנה המצב רק מחמיר. שנת הקורונה השפיעה לרעה על אנשים והאלימות גוברת מכל המגזרים והמגדרים. אנשי צוות שמוכים מוצאים למחלה אבל מנ ־ סים לשלב אותם בהקדם במשמרת כדי למ ־ נוע פוסט טראומה. יש לא מעט אנשי צוות עם תסמינים חלקיים של פוסט טראומה. יש דריכות, חרדה, מחשבות חודרניות שטורדות אותם, פלאשבקים, אבל לא תסמונת מלאה". לאן זה עוד יתדרדר? "רופאים בודדים נהרגו ונרצחו בעבר. האלימות הולכת וגואה, וזה עניין

ומטופלים היו בחרדה. האלי ־ מות הייתה קשה. ישבתי עם הצוות בקבוצה, נתתי להם לפרוק ויחד בנינו נרטיב כדי לתת משמ ־ עות לדברים עשו כדי למנוע פוסט טראומה. במקרה זה הצוות הת ־ עקש לטפל בחו ־

של זמן עד שנראה רצח נוסף, וכולם מקווים 'שזה לא יהיה אני'. חייבים לשנות את החוק והענישה. אדם שמ ־ רביץ יודע שלמחרת הוא

נור איברהים (אחות): "חטפנו מכות וברחנו מהחדר. רדפו אחרינו וניסו לפרוץ דלת של חדר בו הסתתרנו"

ד"ר מרטיק: "הצוות היה נרעש ונסער, גם מי שקיבל מכות וגם מי שהחליף אותם. משפחות ומטופלים היו בחרדה"

כבר יהיה בבית. הרו ־ פא לעומת זאת חושש הרבה יותר".

צילום: רמב"ם

צילום: רמב"ם

16

3.12.2021 ˆ ידיעות חיפה