חיפה 31.12.21

הרץ למרחקים ארוכים

שנות חייו 85- פיוטר ברנשטיין עבר ב אלף ק"מ וזכה בשלושה מרתונים 180 ק"מ במשך 700 משקיף פיוטר ברנשטיין עלשלל הגביעים, המדליות והפרסיםשקיבל בחייו ‰ בארץ הולדתו הוא רץ 85 בגיל ימים, ונהג להגיע למקוםעבודתו בריצה ‰ במהלך השניםהשתתף במאותמרוצים וזכה במאות גביעים ומדליות 6

ובתחרות באודסה רצו הוא וחבריו לקבוצה שעות. אחד מחברי הקבוצה גר 9 ק"מ ב- 100 כיום בכרמיאל, והם חברים עד היום. רגליו של פיוטר היו עבורו ממש ככלי תחבורה: בכל בוקר הגיע לעבודתו במפעל ק"מ, למפעל ובחזרה. 20 בריצה. כל יום הריצה עבורו, סיפר השבוע, הייתה הרבה מעבר לספורט - דרכה פיתוח קשרים חבר י תיים, שמר על אורח חיים בריא, וחש סיפוק רב. כמו שניתן לשער, מזג האוויר אף פעם לא השפיע על ההחלטה האם לרוץ או לוותר. גם כיום, בעשור התשיעי לחייו, פיוטר בטוח שבריאותו טובה בזכות השנים הרבות שבהן רץ. כשנתיים לאחר הגעתו לישראל, י � השתתף בשלושה מרתונים - ב 1993 בשנת רושלים, בטבריה ובתל אביב. בשלושתם זכה . 56 במקום הראשון בקטגורית הגיל שלו, אז במהלך השנים השתתף במאות מרוצים וזכה במאות גביעים שמעטרים את קירות ביתו. על פי חישוביו, כאמור, הוא רץ במצ י אלף ק"מ. 180 טבר לפחות , כאשר הגיע לבקר את בתו 2003 בשנת באשדוד, נפגע מרכב במהלך ריצה ונפצע באופן חמור. מאז הוא כבר לא רץ, אך עדיין דואג ללכת הרבה. לפיוטר בת ובן בישראל, ארבעה נכדים, חיילים ותלמידי תיכון.

אדי גל ממבט ראשון, נראית דירתו של פיוטר בר י נשטיין, אחד מהדיירים המרכזיים בבית גיל הזהב של עמיגור בקריות כעוד דירה בבניין. אבל מבט מקרוב מגלה מאות גביעים ותעו י דות שמעידים על אהבתו הגדולה - הליכה ברגל. להערכתו, הוא הספיק לגמוא בחייו אלף ק"מ - מרחק שלא כל המכוניות 180 כ- מצליחות להשלים בחייהן. , נולד בבריה"מ לשעבר 85 ברנשטיין, בן באוקראינה, בעיר הקטנה פרבו-מייסק ליד אודסה, ואת מסלול חייו עשה בריצה – וזאת לא הגזמה, אם כי אינו האצן הקלאסי שנדמיין. במלחמת העולם השנייה היה אביו קצין בצבא האדום, והצליח להבריח את בני המ י , לאחר שהצבא 1944 שפחה לטשקנט. ב- האדום הביס את גרמניה הנאצית, חזר עם משפחתו לעיר הולדתו, והאב חזר מהמלח י מה שנתיים לאחר מכן, בריא ושלם. עם סיום לימודיו בתיכון נסע ללמוד בפ י קולטה לכימיה בקולג' בעיר דונייצק, ועבד , בשנת 35 שנים ככימאי במפעל. בגיל 14 22 , עבר לעיר זאפורושז'ייה, שם עבד 1972 שנים במפעל לייצור צמיגים ככימאי. במ י רוצת השנים התחתן ושם נולדו שני ילדיו. במרוצת השנים פיתח עוד אהבה מלבד

רגליו של פיוטר היו עבורו ממש ככלי תחבורה: בכל בוקר הגיע לעבודתו במפעל בריצה. כל יום ק"מ, 20 למפעל ובחזרה

צילום: באדיבות עמיגור | בריא ומעוטר. פיוטר ברנשטיין

ק"מ. 700 ימים 6 רץ במשך 1991 בשנת על פי הידוע, נראה שהוא היה הראשון שהצליח לעמוד במאמץ כזה. ולא רק: בעיר זאפורושז'ייה פיוטר הקים קבוצת ריצה,

הכימיה - ריצה. מאז סיום הקולג' השתתף בתחרויות במרחקים שונים. באחת הפעמים שעות, 24 ק"מ במשך 211 הראשונות הוא רץ ק"מ. 332 ובתחרות אחרת רץ במשך יומיים

דירותשל קשישיםהמתגוררים בגפם ‰ מתן גולדנברג, שניהל את 30־ כמהעשרותסוהריםהגיעו בשבועשעבר ל ההתנדבות: "בתוךשעותהסוהריםהצליחו להכניס לקשישיםאור לבית וללב" מחמם את הלב: סוהרים מבית המעצר קישון שיפצו בהתנדבות בתי קשישים

דיקלה שחף סוהרים 40 ביום חמישי האחרון הגיעו כ- משב"ס הקישון אל מתחם הדיור הציבורי בקריית אתא, של חברת שקמונה, שיפצו ת � קשישים המ 30 וניקו את דירותיהם של כ - גוררים בגפם. מתן גולדנברג, מייסד עמותת 'ערך החסד', שניהל את ההתנדבות, סיפר: "הגענו לדירות שהיו במצב קשה של הזנחה, והיו זקוקות לשיפוץ. בתוך שעות הסוהרים הצליחו להכניס לקשישים אור לבית וללב". בסוף השבוע שעבר קיימו הסוהרים משב"ס הקישון יום התנדבות נרחב בדירותיהם של קשישים עריריים המתגוררים במתחם הדיור הציבורי. הפעילותשנעשתה בשיתוף עמותת 'ערך החסד', הפועלת בתוך השכונה, נולדה בעקבות הקשר שחודש בין שני חברי הילדות מתן גולדנברג, מנהל העמותה, ודקל סויסה, המשרת בימ"ר קישון שב"ס. גולדנברג: "גדלנו יחד בקריית אתא, אלא שבמהלך השנים אני הדרדרתי ולצערי בע י קבות הסתבכות ישבתי שנתיים בכלא, בזמן

נים שיש לעשות, מעבר לצורך דחוף בניקיון בעיר של שירותים ומקלחות, אבל גם של כלל הדירות, היה צורך בהחלפה של אביז י רים נצרכים שבורים, בהתקנה של מקלחונים, באיטום של נזילות משמעותיות, בצביעה של הבתים ועוד. לאחר מכן נעשה בירור בקרב הסוהרים לגבי הידע שלהם בעבודות וחלוקה מסודרת של העבודה באותו היום". מ � סוהרים אל ה 40 ביום חמישי הגיעו כ - תחם עם הציוד והחומרים הדרושים לעבודה, כולל מקלחונים שנתרמו והותקנו בבתיהם של הקישים הזקוקים לכך לשם בטיחותם: "כבר עם הכניסה לביתם הרגשנו את השמחה והאור על הקשישים שגרים לבדם ולא רגילים לביקורים. כשסיימנו את יום העבודה והשא י רנו את הדירות נקיות ומשופצות ומאירות, הם כל כך שמחו והודו לסוהרים שהפיחו רוח חיים בבתים שלהם. זה היה מרגש ומשמעו י תי. בימים שלאחר מכן פנו אלינו עוד אנשים ששמעו וביקשו להתנדב, וקישרנו אותם עם המקום. כך שהתרומה של הסוהרים והעמותה הצליחה לייצר תרומות נוספות".

צילומים: דקל סוויסה

גולדנברג: "היה ברור לי שהקשישים מהדיור הציבורי אצלנו גרים בתנאים מחפירים ואין להם מי שישפץ או יעשה עבורם"

"זה היה מרגש ומשמעותי". סוהרים משפצים

"דירות במצב של הזנחה"

בתנאים מחפירים ואין להם מי שישפץ או יעשה עבורם". השניים נפגשו עם מנהלת המקום ולאחר סיור במאה הדירות במקום, הדירות הזקוקות לשיפוץ באופן 30 נבחרו הכי דחוף. גולדנברג: "עשינו רשימה של כלל התיקו י

שדקל היה בצד השני כסוהר. לאחר שהש י תקמתי ופתחתי את העמותה דקל עקב אחר הנעשה, ופנה אליי על מנת שנשתף פעו י לה בפרויקט התנדבות נרחב עם הסוהרים. מההיכרות שלי עם תושבי השכונה, היה ברור לי שהקשישים מהדיור הציבורי אצלנו גרים

24

31.12.2021 ˆ ידיעות חיפה