חיפה 7.6.24

רת". כשאחותו הצעירה ממנו בכחמש שנים הייתה בהריון, נבדק גם דהן בעצמו. "ערכנו בדיקות גנטיות וגילו שרק לי יש את הגן הדפוק, לא להורים ולא לאחותי, פשוט מוטציה שנוצרה בהריון. אני מה '. לפני במשפחה 0 שנקרא חולה מספר ' לא היה לאף אחד". תינוק רגיל יש פחד שזה לא יקרה? "אנחנו לא צעירים, גם אישה בריאה חוששת מהיכולת שלה להרות. 42 בגיל אבל כמו שהיה קשה למצוא עבודה ומר צאתי, היה קשה למצוא זוגיות ומצאתי, אין לי ספק שגם יהיה לי ילד, אם לא באופן הרגיל, אז דרכים אחרות, פונדר קאות למשל. אנחנו לא שוקלים אימוץ, אחוז במדינה אין אפשרות 100 כי לנכה לאמץ. החשש היותר גדול הוא לגדל ילד, אין לי ספק שזה יהיה האתגר הכי גדול שלי בגלל המוגבלות הפיזית. יש לי , ורק עכשיו אני יכול להישאר 7 אחיין בן איתו לבד בבית, אין לי יכולת להרים תיר נוק בעמידה ולעשות הרבה דברים שילד צריך בשנותיו הראשונות, אבל יש לאתי אשתי משפחה עוטפת וחמה, ואני בטוח שכולם יעזרו לנו". דהן נולד בקצרין כתינוק רגיל לחלוטין: "בכל הבדיקות הכל היה תקין וגם לאחר שנולדתי לא שמו לב למשהו לא תקין. אמא שלי הרגישה שיש עיכוב מסוים בהר תפתחות, אבל לא מעבר. בגיל שנה חליר תי במחלה ויראלית והגענו לבית החולים. הרופא הניף אותי למעלה ביד אחת ושם לב לתנועת גפיים שאיננה תקינה ואמר להוריי: 'משהו לא בסדר, תעשו בדיקות". לאחר סדרת בדיקות ומעקב ארוך, בגיל שלוש קבעו הרופאים שמדובר במחלה המאופיינת בחולשה כללית בשרירים". עם הגילוי הזה שבו ההורים לקרית אתא, להיות בחיק משפחתם ובקרבת מרכזים רפואיים: "בגיל שלוש התחלתי להיעמד על מנח כפות הרגליים והייתי מרבה ליר פול. בגיל שש כבר עברתי ניתוח לתיקון המנח ושיפור היציבות, ובהמשך מגיעה האבחנה שמדובר במחלה נוירולוגית שפוגעת במערכת העצבים. מאוחר יותר ר � , עברתי ניתוח נוסף בכפות ה 14 בגיל עברתי ניתוח להשתלת 17 גליים, ובגיל שתי מוטות פלטינה, בגלל עקמת חמורה שהתפתחה וחשש שעמוד השדרה יקרוס". מספרים סיפורים למרות הקשיים הפיזיים הבולטים לעין, דהן למד בבתי ספר רגילים, תחילה בגור רדון ולאחר מכן בתיכון רוגוזין ונחשב לתלמיד טוב: "הייתי חנון, אהבתי מחר שבים וטכנולוגיה, לא הרגשתי שסבלר תי מבעיות חברתיות. אמא שלי נלחמה שאני לא אשתמש בעזרי למידה והייתה לוקחת אותי לשחייה בבריכת אילן. היו לי חברים וידידות, אבל רק בשלב מאוחר יחסית הבנתי שמבחינת הקשר הרומנטי

"אין למחלה ספר חוקים אבל היא מתקדמת עם הגיל"

, ורק 7 "יש לי אחיין בן עכשיו אני יכול להישאר איתו לבד בבית, אין לי יכולת להרים תינוק בעמידה ולעשות הרבה דברים שילד צריך".

הפרחים והיין לפייסבוק וכתבתי: 'לאנור נימית תודה רבה אהבתי מאוד', ואז היא שלחה לי הודעה: 'היה צריך להגיע גם בלונים'. דיברנו וקבענו להיפגש אצלה בבית, אבל היה דייט לא פשוט, כי אתי גרה בבניין בקרית חיים בקומה רביעית בלי מעלית. כשהגעתי לשם ביקשתי ממנה שתגיע לעזור לי. ברגע הראשון שאנחנו נפגשים היא ראתה את כל המר גבלות שלי. גילינו שהיא למדה בתיכון רוגזין בשכבה מעלי, וזכרה אותי. עברר נו דברים ביחד ולא נפרדנו לרגע. אתי הייתה איתי מההופעה הראשונה וכשאר מרתי לה שאני רוצה לעזוב את העבודה בדשנים ולהיות סטנדאפיסט היא אמרה לי: 'לך על זה' וליוותה אותי לכל הופר עה". מה מצב המחלה היום? "במהלך חמש השנים האחרונות, כל שנה קצת יותר קשה מקודמתה. אין למחלה ספר חוקים, אבל היא מתקדמת עם הגיל. אני לרוב צריך עזרה בהליכה, אתי מלווה אותי לכל הופעה עד שאני מתיישב ומופיע בישיבה. כשאני רוצה להקל עליה אני נעזר בהליכון. אני מקפיד להתאמן בבית כדי למנוע החמרה, אבל יש יותר ויותר דברים שקשה לי לעשות". אבל דהן הוא מגשים חלומות סדרתי. לפני כשנתיים וחצי נישא לאתי, יחד איתה הוא חולם על ילד. "אני רוצה מאוד ילד, אבל כרגע עוד לא ברור מתי זה יכול לקרות, אני יודע שיהיה לי ילד. זו לא שאלה, יש מחשבות איך זה יקרה ואיך נתמודד. עברנו לא מעט התמודדויות וקר שיים להשיג כמעט כל דבר בחיים, ברור לי שזה עוד יעד חשוב במסע שאנחנו עור ברים כאן". אופיר דהן מגיע להופעה בפאב המורגן ביוני, בשעה 9 בקרית חיים ביום ראשון, .. 20:30

והלכתי לקואצ'רית שעזרה לי להבין איך להנגיש את עצמי ואת הנכות שלי בתוך הזוגיות. היא עשתה לי סוויץ' ועזרה לי להתמקד בכל מה שאני יכול ויודע לעשות ולא במה שאני לא יכול. היא זיהתה את עניין הכתיבה. "מורה מבית ספר דשנים שראתה את הפעילות שלי בפייסבוק הזמינה אותי להרצאה בבית הספר שלה. יצרתי הרר ילדים היו מרותקים אלי 60 צאה מהירה ו ולסיפור שלי, הבנתי כבר אז שזה המקום שאני רוצה להיות בו ודאגתי למודעה מסודרת שבה אני מציע ההרצאה על סיר פור חיי". זו הייתה הפעם הראשונה שדהן קיבל במה לספר את סיפור חייו מול קהל וקיר בל מספר לא מבטל של הרצאות. "עד אז לא חשבתי שאני אדבר או אצחק ככה על המוגבלות שלי. ואז ראיתי שוב איך בנות שימים קודם כתבו לי בעקבות פוסט שכר תבתי בקבוצת רווקים ורווקות, שהתחלתי קשר איתן ונחשפו לכתבה פשוט נעלמו שוב. הייתי בשפל, כתבתי בקבוצה של המשפחה שאני מתייאש, שאני לא יכול שוב לעבור את הדברים האלה, ואני לא מחפש יותר זוגיות". פרחים מ'אנונימית' אבל אז הוא נחשף לסדנת הכתיבה עם רן שריג: "הבן אדם ראה אותי ברנטגן, באחד השיעורים היה תרגיל של חמש דקות סטנד-אפ, והוא אמר לי 'אני רוצה שתכתוב על המוגבלות שלך', ועשיר תי את זה. רן עצר את השיעור ואמר לי אתה חייב לעלות לבמה פתוחה ולעשות סטנד-אפ, ונתן לי מספר, ואני העליר תי את הקטע המצולם לפייסבוק. חבר משותף, הסטנדאפיסט תמיר בוסקילה, ראה את זה והגיב לי. קבענו לשבת יחד, דקות של פאנצ'ים ועליתי 10 כתבנו לבמה הפתוחה ב'סטנד אפ פקטורי' והיה מדהים. קיבלתי תגובות מדהימות וזו הייתה ההתחלה שלי בעולם הסטנד אפ. "שבועיים אחרי הסדנה של רן שריד ק � , קיבלתי לבית ב 37 ביום הולדת בוק יין ובלונים וברכה ליום ההולדת מ'אנונימית'. היא רמזה לי שהיא עוקבת אחרי ברשת, ואם אהבתי שאתן סימן. זו הייתה הפעם הראשונה שאישה פנתה אלי מיוזמתה. אז העליתי את התמונה של

עם בנות, הייתי לגמרי מחוץ לעניינים". הוא לא גוייס בשל מצבו הרפואי והחליט להתנדב לצבא לתפקיד 'תומך לחימה' של סיירת הנח"ל לשירות משמעותי של שנתיים. רק בגיל מאוחר יותר התקבלה אבחנה מדויקת של המחלה 'שארקו מארי -ט'ות. זה לא הפריע לו להמשיך בחייו וללמוד תואר ראשון בכלכלה: "היה לי קשה למצוא עבודה, אנשים סיפרו לי כל מיני סיפורים למה לא רוצים אותי על אף שאין כל קשר בין הנכות לעבודה שאני רוצה לבצע. הבנתי בדיוק מתי לא רוצים אותי בגלל הנכות. זה לא היה פשוט, ולא איפשר לי גם לחשוב על זוגיות. הביטחון שלי ירד לרצפה, לא היה לי איך לכלכל את עצמי והייתי צריך עזרה מההורים ומסבתא". רק מאוחר יותר התקבל לעבוד ככלכלן בחברת דשנים: "קיבלו אותי בצורה מדהימה עם תנאים טובים ורכב, ומשכור רת מעולה. זה היה מנוף משמעותי. קיבר לתי ביטחון וגם הרצון לזוגיות התעורר בשל התחושה שיש לי מה להציע. נכנסתי לאפליקציות ואתרי היכרויות. "שנים פניתי לנשים וכל הזמן קיבלתי דחייה, לא הסתרתי את הנכות שלי, וברגע שהנושא עלה רובן המוחלט פשוט נעלמו. היו מעט שאמרו שזה לא מתאים להן ואני כיבדר תי את זה, אבל ההיעלמות היא הדחייה הכואבת ביותר". הפוסט והפניות פנה דהן לחבר ילדות 33 כשהיה בן קרוב, ושיתף אותו ברצון ובקושי למצוא זוגיות: "אותו חבר אמר לי לכתוב פוסט שהוביל לפניות רבות, ואפילו קשר זוגי של שלושה חודשים בפעם הראשונה בחיי, אבל הקשר הסתיים וגם הפניות. הייתי כל כך נואש. הבנתי שגם לי יש חלק בקושי,

המאבק של הסטנדאפיסט הנכה

"שנים פניתי לנשים באפליקציות וכל הזמן קיבלתי דחייה, לא הסתרתי את הנכות שלי, וברגע שהנושא עלה רובן המוחלט פשוט נעלמו"

"היו לי חברים וידידות, אבל רק בשלב מאוחר יחסית הבנתי שמבחינת כל הקשר הרומנטי עם בנות, הייתי לגמרי מחוץ לעניינים"

7.6.2024 ˆ ידיעות חיפה 24