כפר סבא 6.1.23

עם בן הזוג ארז "מתנת חיי"

הר נוי כנער | באיראן צילום: פרטי

| בישיבת הסדר צילום: פרטי

"תמיד כששואלים אותי 'מתי ידעת שאתה גיי?' אני עונה שמילדות ממש. הייתי חנוק לגמרי, לא יכול לפצות פה, לא יכול לספר כלום, בטח לא בבית, גם לא בבית הספר"

גשתי כיצד חומה גדולה ואיומה מתחילה להיבנות סביבי ולשים אותי במצור, מצור שאותו הצלחתי לפרוץ כמעט עשרים ." 26 שנה אחרי, בגיל בודד בפנימיה כשהוא מצולק עד עמקי נשמתו וחרב המהפכה האיסלמית באירן מאיימת על חייהם של היהודים, החלה המשפחה לה ג עלות את ילדיהם ארצה במסגרת עליית הנוער, כל ילד בנפרד, והאחרון שבהם בלבד, בטיסה האחרונה 13 קובי הקטן, בן שיצאה מאיראן בטרם נסגרו שעריה למ ג ערב. להוריו אגב, שנשארו באיראן, לקח ג � שנה להגיע ארצה אחרי ילדיהם: "ה 17 עתי לישראל לפנימיה דתית ברעננה וח ג וויתי הלם איום ונורא, ממש מנותק, שפה זרה, מנהגים זרים, המשפחה שלי הייתה די חילונית באיראן, אבל גם בלי זה, חוויתי שיימינג גדול, לא רצו לשבת לידי, חיקו את השפה שלי. "לפני שעליתי חשבתי שבארץ יש אנשים אחרים, שהתועבות והאכזריות שחוויתי שייכים רק למוסלמים, חש ג בתי שזה לא יהיה בארץ. התבדיתי. "המציאות הייתה קשה, חיפשתי חיבוק ואמפתיה, חיפשתי כתף להישען עליה, ובאר אנושית שתכיל את דמעותיי. הייתי צעיר כל כך, בארץ זרה, לא די ג ברתי מילה בעברית, נלחמתי בכל יום כדי לשרוד. חוויתי זרות ודחייה שמעו ג לם לא חוויתי אפילו באיראן עד שהיקום שלח משפחה להיאחז בה ולהישען על כתפיה. המשפחה המאמצת עליה הוא מדבר, הע ג

מבוססות. היה עוני רב בבית, אני בזמנו שנה אחריי נולד 17 הייתי הקטן בבית, רק אחי הקטן ממני, וכך השלמנו למעשה משפחה של זוג הורים וחמישה ילדים. "בגלל העוני שבו חיינו, את הבגדים שלנו הייתה תופרת עבורנו אימי שה ג , ונעליים היינו קונים 16.5 תחתנה בגיל פעם בשנה לקראת חג האביב הפרסי (נו ג רוז), שנחגג קרוב לתקופת חג הפסח. אני זוכר את התרגשותי, בעומדי מול חלון הראווה של חנות הנעליים, בוחן בעי ג ניים נוצצות את הנעליים החדשות שאבי יקנה לי. אחת לשבוע אימי "זכתה" לדמי כיס זעומים מאבי, שאותם היא חילקה לשתי "קופות": האחת להוצאות האוכל של הבית והשנייה למימון קורס ללימוד השפה האנגלית עבור ילדיה, באקדמיה פרטית לשפות. היא מאוד השקיעה בנו, ולא הפלתה, אבל תמיד הרגשתי נטע זר, גם בתוך הבית ובטח גם בסביבה המאוד עויינת שסבבה אותנו". למה נטע זר? "תמיד כששואלים אותי 'מתי ידעת שאתה גיי?' אני עונה שמילדות ממש. הרגשתי שונה, תחושות גופניות, יצרים, שכמובן אז לא ידעתי לתת להם שם. אבל הרגשתי שאני אחר. שזה לא הסטנדרט, הרגשתי שאני שונה בחוויה הילדתותית של כל מי שהכרתי, ואני חושב שגם אח ג רים הבחינו בזה. עברתי דברים איומים, שמי שרוצה לדעת אודותם יכול לקרוא אותם בפירוט בספר שכתבתי "מלב טהרן" ויוצא בימים אלו (ראו מסגרת א.א) אלו לא דברים שקל לחשוף, והייתי חנוק לגמרי, לא יכול לפצות פה, לא יכול לספר כלום, בטח לא בבית, גם לא בבית הספר. אז הר ג

25

ידיעות השרון ˆ 6.1.2023