כפר שלם 3.12.21

בדיר אמג'ד במגרשו הביתי בבית המרקחת

חולים כדי לברר סתירות בין תרו ־ פות שהפציינט צורך לבין תרופות חדשות שהוא מקבל. האם זכית למחווה כלשהי או הוק ־ רה מצד המטופלים? תשובתו, שהיתה בתחילה חסרת מילים, החלה בהצגת מדפים מלאים של תשורות וסמלי הערכה. "תראה, הם אפילו סרגו סוודר לבת שלי", הוא מציג לראווה את פריט הלבוש שקיבל כמחווה מאחד הלקוחות. הכל תלוי במטופל מהצלחת 80% לדבריו של בדיר, " הטיפול יש לזקוף לגישה למטופל. צריך להיות קשוב ולתת מקום לרג ־ שות. הטכנולוגיה קרה ואינה יכולה להחליף רגש ומבט עיניים אנושי וחומל, ובדיוק כאן אני נכנס לתמו ־ נה". ואכן בעודו מדבר ניתן לראות את הברק בעיניים ולהתרשם עד כמה הוא נרגש ומחובר לעיסוקו. תן כמה טיפים על חשבון הבית" "למה לא, תפאדל: אני ממליץ לש ־ מור את התרופות במקום מוגן מפני ילדים. להקפיד על טמפרטורה של מעלות ולהימנע מאגירת 30 עד תרופות. לצרכני תרופות רבות אני ממליץ לבדוק אפשרות של פיזור נטילת התרופות על פני כל שעות היממה, ובכך נמנע מצב שבו הגוף 'חוטף שוק' מכמויות הכימיקלים שהוא מקבל בבת אחת. "עוד דבר שראוי לתת עליו את הדעת הוא שהפיזיולוגיה של האדם משתנה בהתאם לעונות השנה ול ־ פיכך מבחינה פרמקולוגית, לא כל תרופה שהתאימה לקיץ מתאימה גם לחורף. לדוגמה, בקיץ קיימת הזעה מוגברת ובחורף חילוף החומרים משתנה וניכרת אכילה מוגברת. "תשמע, אני יכול להרצות על כך במשך שעות אבל אני רק רוקח ולא רוצה לערבב בין פרמקולוגיה לפי ־ זיולוגיה. והכי חשוב לכו להיבדק כאשר אתם בריאים ותבואו אליי רק לקפה".

הופך פשוט יותר, נגיש יותר, אפילו נעים עד כמה שאפשר. מה גורם לאנשי המקום פשוט לאהוב אותך ולסמוך עליך? סמוק לחיים, השיב: "אצלנו בעדה, הערך של כיבוד הורים וקשישים הוא ערך נעלה, ואני נותן לכל אחד את היחס שהייתי מצפה לקבל בסי ־ טואציה דומה". ואכן מעדויות רבות (כולל מהמת ־ נה מזדמנת במקום), ניכרת גישתו המיוחדת לקהל הלקוחות, גישה המתאפיינת באמפתיה ויכולת הק ־ שבה והכלה. לדבריו, אחת הבעיות השכיחות בהן הוא נתקל היא תקשורת מול פציינטים שאינם דוברים עברית ועם כאלה שמגיעים עם מטפל זר שאינו מבין כיצד יש ליטול את התרופה. במקרים כאלה בדיר טורח לאתר בני משפחה או שולח לייעוץ נוסף מול הרופאים. בזכות הטכנו ־ לוגיה המתקדמת בדיר אף עוקב, על ציר הזמן, אחר צריכת תרופות של

נות שפותח מגירות ומוריד מוצרים מהמדפים". לתפיסתו, רוקח הוא השלב האחרון והמסכם, רגע לפני שהפציינט עוזב את המרפאה ומת ־ חיל להתמודד לבדו בדרך מנטילת

התרופות עד להחלמה. עניין של גישה

בדיר מציין כי עד לפני שנים אחדות היה רוב מכריע של בני ובנות הגיל השלישי אשר פקדו את המרפאה, וכיום ניתן לזהות מגמה של כניסת זוגות צעירים רבים שעברו להתגו ־ רר באיזור. נבהיר: יש לא מעט אנשים טו ־ בים שהם נותני שירות לקהילה. המיוחדות של בדיר היא שהוא לא רק חלק בלתי נפרד מהנוף, אלא שיש משהו מרגיע ומנחם בנוכחות שלו כשפציינט מגיע לחכות בתור כדי שינפק לו את התרופה שכתובה לו במרשם. הגעה לבית מרקחת היא על פי רוב חוויה מפוקפקת ומייגעת, לעתים גם מדאיגה. אצל בדיר, הכל

חדשות השכונה ˆ יום שישי, כ"ט בכסלו תשפ"ב 03.12.21 13