כרמיאל 31.3.23

תמיד, אבל הוא ישב בשקט ורק חיכה שניכנס. פה כבר התחלתי להבין שמ י שהו באמת לא בסדר. הרופאה אמרה שיש עכשיו שפעת חזקה שמחלישה את הגוף ושלחה אותנו לנוח בבית ולחזור בעוד יומיים. גבריאל משתולל גם עם מעלות, ופתאום הוא רצה 40 חום של רק לשכב, והתלונן על כאבים ברג י ליים". "אני אמא חרדתית" מלחיץ. "סיוט. אני אמא חרדתית ופחדתי מה י מחשבות שלי. גבריאל הראה שכואב לו במותניים, ואני לא הבנתי מה אני מפ י ספסת פה, וכבר באותו יום חזרנו לרו י פאה. שלחו אותנו למיון בבית החולים בצפת. ואני לא יודעת איך נהגתי עד צפת, כשאני בוכה כל הדרך ומנסה לא לצעוק ליד גבריאל". ) נולדה בלבנון וכשהיתה 27 מארי ( בת שלוש וחצי, בדיוק בגיל של בנה י � היום, המשפחה נמלטה לבנון ל מ שראל. היא עובדת כסוכנת ביטוח. פייר אחראי מחלקה במפעל לעיבוד שבבי. "אני תמיד אומרת שלבנון זאת האמא וישראל זה האבא. שם נולדתי וכאן גדלתי. אנחנו לבנונים ישראלים וגאים במה שהורינו עשו. אנחנו מר י גישים ישראלים, אפילו עשיתי שי י רות לאומי בקופת חולים כללית אבל שום דבר לא הכין אותי למה שעברתי עם הבן שלי". במרכז הרפואי זיו בצפת הם נשלחו לבדיקות מקיפות: "רצו להושיב את גבריאל בכיסא גלגלים ואמרתי שעל גופתי המתה. הילד שלי לא יתקרב לדבר הזה. אמרו שהמרחקים גדולים ועניתי 'אשא אותו על הכתפיים שלי כל החיים, ולא אתקרב לדבר הזה', הימים שהיינו 19 וכך עשיתי בכל מארי: "ירדנו למטה, אבל גבריאל נפל על הארץ בכל צעד שני. הרמתי אותו על הידיים והוא אמר 'צריך ללכת לרופא, אני לא מרגיש טוב'" "רצו להושיב את גבריאל בכיסא גלגלים ואמרתי שעל גופתי המתה. הילד שלי לא יתקרב לדבר הזה" "ד"ר שרון שקלאי קמה מהכיסא וניגשה אליי, הסתכלה לי בעיניים ואמרה" 'אימא, תסמכי עליי, הילד שלך ייצא מזה'. בכיתי מרוב אושר"

מירית קושניר סטרומצה רומת כליה שהצילה את חייו. ), אם לשבעה וסבתא לארבעה, 48 יעל דביר ( החליטה לתרום תרומה אלטרואיסטית עוד בטרם הכירה את ראובן בייטה, שלומד בכיתה המקבילה לזו שהיא מחנכת. בייטה, שהגיע לישראל ממזרח הודו ומשתייך לקהילת בני מנשה, עלה ארצה עם שתי כליות לא מתפקדות, טופל בדיאליזה ומיעט ללכת לבית הספר, וסיפורו נגע לליבה. בבדיקות התברר כי דביר אינה תורמת מתאימה עבורו, והיא החליטה לתרום כליה למישהו אחר, בתנאי שמרכז ההשתלות ידאג לקדם את ראובן ברשימת הממתינים וימצא לו כליה מתאימה. כעבור זמן קצר אכן נמצאה עבורו תורמת עם התאמה – עי י . 48 רית דובדבני, אשת חינוך בת דביר סיפרה כי מתאמת ההשתלות הסבירה לה על ההליך של השתלות בהצלבה ובסופו של תה י ליך היו שלושה תורמים אלטרואיסטים, ושלושה מושתלים קיבלו חיים חדשים בזכות השתלת כליה. פרס הצטיינות ארצי לרופא מנהריה המורה יעל דביר ממעלות לא נמצאה מתאימה לתרום כליה לתלמיד בבית ספרה ‰אז היא תרמה למישהו אחר בתנאי שתקודם התרומה לתלמיד המורה תרמה כליה כדי למצוא תורם לתלמיד תרומה בהצלבה בזכות המורה יעל דביר מבית הספר יהלום במעלות, זכה התלמיד ראובן ת � מאותו בית הספר ל 13 בייטה בן ה -

גבריאל בטיפול שיקומי

מאושפזים. בימים הראשונים עוד חשבתי שנסיים עם הבדיקות ונצא הביתה, אבל אמרו שיחלפו שבועיים עד שהבירור יסתיים. אמרתי לעצמי 'הילד שלי הלך. נרדמתי בשמירה. מה עשיתי, איך הגעתי למצב שהילד שלי לא הולך?!' ובינתיים הבדיקות נמשכות, ובכל רגע מגיע עוד רופא שמבקש מגבריאל לנסות ללכת, ואני מתמוטטת מול הניסיונות שלו". מתי הבנתם מה קרה? "בסופו של דבר הנוירולוגית אמרה שחושדים שזו תסמונת בשם 'גיליאן ברה' שתוקפת את מערכת העצבים. אמרתי שהמושגים האלה לא מעניינים אותי, שרק יגידו שהילד יחזור ללכת. הרופאה הסבירה שהחיידק נכנס לגוף במהלך השפעת. היא אמרה שהצלתי את הילד כשלא חיכיתי, והגעתי בזמן שהחיידק תקף רק את הרגליים, כי אפשר להגיע למצב מסכן חיים שבו המטופל מורדם ומונשם. אצלנו זה נעצר באגן. הרופאה אמרה שהשיקום ייקח בין חצי שנה לשנה. ואני שואלת את עצמי, זה ילד שמטפס על קירות ומשחק כדורגל, איך יהיו החיים שלנו מעכשיו"? ראיתי את ספיידרמן להפתעתה, בתוך כמה ימים מתחילת הטיפול גבריאל הצליח לעמוד על רג י , ואחר הצהרים 24/7 ליו. "הייתי איתו פייר אסף את ריין מהגן והגיע איתה אלינו לבית החולים. כשגבריאל הצ י ליח לעמוד לרגע נדלק אצלנו אור קטנטן בקצה המנהרה, ואז נשלחנו לבית לוינשטיין לפיזיותרפיה ושי י קום שילמד אותו ללכת מחדש. בה י תחלה שאלו אותנו שם מה גודל הבית והאם יש מדרגות, באיזו רוחב פתח הכניסה ובאיזה גודל השירותים. לא

קלטתי את הכיוון, עד שהסבירו שהם מנסים לברר אם הבית נגיש לכיסא גלגלים. הרגשתי שהאדמה נפתחה ובלעה אותי לתוכה. התחלתי לרעוד. מנהלת המחלקה ד"ר שרון שקלאי קמה מהכיסא וניגשה אלי, הסתכלה לי בעיניים ואמרה 'אמא תסמכי עלי, הילד שלך ייצא מזה'. בכיתי מרוב אושר. כל כך חיכיתי למשפט הזה. גם בבית לוינשטיין לא הסכמתי שגב י ריאל יישב בכיסא גלגלים, רק כש י ראיתי שהוא עושה צעדים ראשונים הסכמתי שיישב קצת, כמו הילדים האחרים שראינו שם. בהתחלה הוא עשה כמה צעדים עם תמיכה שלי, ואז התחיל ללכת בעזרת הליכון, הליכה שמטיחה את הרגליים ברצפה, אבל אני ראיתי מולי את ספיידרמן. ואחרי שבועיים הוא כבר לא נזקק להליכון". חיזוק נוסף הגיע מכיוון גן שניר בכרמיאל: "הגננת שלחה לנו סרטו י נים של הפעילות והם התקשרו לעודד אותנו בשיחות וידיאו, וככה גבריאל גם לא שכח אותם. הוא חזר ואמר את המשפט של פיטר הארנב 'אני ארנב אמיץ, אני לא מוותר', והוא באמת לא ויתר". ד"ר שרון שקלאי, מנהלת המחלקה לשיקום ילדים ונוער במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית: "מדובר בילד שאובחן עם תסמונת גיליאן ברה, אשר הגיע אלינו עם חולשה וכאבים בארבעת הגפיים, שהורגשו יותר ברגליים, כשהוא לא מסוגל ללכת. גבריאל קיבל טיפול שיקומי מצוות רב מקצועי שכלל טי י פולי פיזיותרפיה, טיפולי ריפוי בעי י סוק, טיפול רגשי וגם השתלב בטיפול חדשני באמצעות סוסי פוני וכרכרות מונגשות. גבריאל החלים לחלוטין והשתחרר כשהוא מסוגל לרוץ ולקפץ וחזר לגן ולשגרת יומו".

ד"ר מאמון בשיר מהמרכז הרפואי לגליל זכה בפרס הרופא המת י מחה המצטיין במסגרת הוועידה של ההסתדרות הרפואית 44 ה בישראל. ד"ר בשיר, רופא-חו י , למד 3 + מסכנין, נשוי 39 קר בן בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן בג י

ד"ר באשיר צילום: המרכז הרפואי לגליל

ליל. כמו כן, יש לו תואר שלישי במדעי הרפואה מטעם האוניברסיטה העברית. בנימוקי הוועדה צוין: "ד"ר מאמון, מתמחה ברפואה פנימית, הינו מתמחה בעל חוש קליני ומקצועי חד ורופא-חו י קר מהמעלה הראשונה. במהלך התמחותו מגלה ד"ר מאמון תקשורת בין-אישית גבוהה הן בקרב הצוותים הרפואיים והן בקרב המטופלים, ונראה שעתידו לפניו". אדי גל

adyg@012.net.il אדי גל: miritst0201@gmail.com מירית סטרומצה: shahaf.dikla@gmail.com דיקלה שחף nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני: neta.mag1@gmail.com נטע פלג:

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: סיגל רגב עורכת ראשית: ליאתשרון מנכ"לית:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה © אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

7

ידיעות הצפון, כרמיאל ˆ 31.3.2023