למען הקהילה

צילומים: באדיבות הסנגוריה הציבורית

עו"ד מראם יונס. צילום: פרטי

עו"ד הילה גלעדי. צילום: פרטי

עו"ד מוחמד עומרי. צילום: פרטי

"לא מדובר בשיח של הפחדה, אלא במתן מידע לתלמידים", מסבירה עו"ד הילה גלעדי מהסנגוריה הציבורית מחוז מרכז, "אנחנו רואים אותם כאנשים צעירים שעוד מעט יידרשו להיות האזרחים שמרכיבים את החברה הישראלית"

כלומר לפנות יום עבודה. התוצאה של המסירות הזו היא פידבקים מאד חיובים מהמנהלים והיועצים החינוכיים, גם על איכות ההרצאה והתכנים. הם מתאימים את עצמם ויש צוות עורכי דין שעבר הכשרה מיוחדת והוא מעביר את ההרצאות". עו"ד מוחמד עומרי, סנגור ציבורי חיצוני שמתנדב בפרויקט ומרצה בבתי ספר בצפון, מדגיש: "אני רואה חשיבות עצומה בפרויקט במיוחד לאור העלייה באלימות בחברה הערבית ועלינו לפעול ולחנך את בני הנוער כדי להיאבק בתופעות הקשות". איזה משוב אתה מקבל מהתלמידים? "בסיום הרצאה אחת ניגש אליי נער ואמר, שבשבוע שעבר רצה בוואטספ תמונה של ילדה מהשכבה, חשופת חזה. הוא אמר כי ההרצאה שלי גרמה לו להבין שאם הוא היה מפיץ את התמונה, הוא היה משתתף בביצוע עבירה. זה מידע שלא נגיש להם ביומיום, והוא מדגים איך למעשה הם לומדים בזכות ההרצאות. מעבר לפן המוסרי כמובן, האקט החינוכי הנוסף שאנחנו מבצעים הוא, שהם מבינים מה הסיכונים שהם מצויים בהם כשהם מעבירים תמונות כאלה. התרגשתי. זה אומר שאנחנו מצליחים במשימה החשובה שלקחנו על עצמנו, למנוע או לפחות  להפחית את רמת האלימות במערכת החינוך".

מרוויחים עוד קצת השקעה בהון האנושי בחברה שלנו. אנחנו עובדים קשה על מנת שהם יידעו מה הזכויות שלהם, ושתהיה בידם שליטה ויכולת לבחור בחירה מושכלת". האלימות במגזר בעקבות העלייה בפשיעה בחברה הערבית הוחל השנה להרחיב את תוכנית ההסברה בבתי ספר גם בקרב הקהילה הערבית, ולהגדיל את מאגר עורכי הדין דוברי השפה הערבית שיתנדבו למשימה. בתי ספר מהחברה הערבית 50 עד כה נרשמו שהביעו נכונותם להשתתף בפרויקט. עם התר ־ חבות הפרויקט התחיל גם שיתוף פעולה בשבוע הלאומי לגלישה הבטוחה ברשת. לשיעורים 1,491 שבהם למדו על עבירות רשת, נרשמו כיתות מבתי ספר דוברי 1,000 כיתות, מתוכן כ־ ערבית. עו"ד מראם יונס, מנהלת פרויקט ההסברה במחוז צפון: "לשמחתנו, ישנה היענות גדולה בקרב בתי הספר. הם מבינים את משמעות הפרויקט והצורך בו, לאור מה שקורה בחברה הערבית והפשיעה המשתוללת. אנחנו מרגישים את הצורך הזה בשטח. בתי הספר מפוזרים בכפרים לכל אורך מחוז הצפון, ועורכי הדין עושים מאמץ כדי להגיע לכולם, המשמעות היא לפעמים לוותר על יום דיונים,

האם הפרסום שלהם ברשת עשוי לפגוע או לבזות או להשפיל את האחר? ואם מדובר בתוכן שיש בו גוון מיני, אז אנחנו מבקשים מהם לחשוב היטב על השאלה: האם התוכן הזה יכול לפגוע במישהו אחר בכל צורה? והאם התוכן אושר לפרסום על ידי האדם המצולם. אנחנו מחדדים להם את כל זה, כדי שהם יוכלו להתמודד עם הסוגייה, כשנשלח אליהם חומר פוגעני, ולהגן על עצמם מלקחת חלק בשרשרת ההפצה". בנוסף לסכנות המעשים שיובילו לעבירה פלילית ברשת, הסנגורים מוודאים שבני הנוער יודעים על הזכויות המיוחדות שיש להם כקטינים בהליך הפלילי, כמו: הזכות לנוכחות ההורה בחקירה, כדי שלא יהיו לבד במעמד המלחיץ. גלעדי: "בסופו של דבר רמת ההיענות להתנדבות מרשימה, כי התועלת מובהקת. בני הנוער יוצאים עם הבנה טובה יותר לגבי מה נחשב עבירה פלילית, ואנחנו

לרשתות החברתיות. בעידן שבו צריך לתחזק פרופיל וירטואלי בנוסף לקשיי גיל ההתבגרות, אין אפשרות להסתגר ולהתעלם ממה שקורה ברשתות החברתיות, ומורכב יותר להיות נער או נערה. הסמארטפון הופך לכלי שנעשה בו שימוש לרעה, ואולי אפילו לראיה קשיחה בבית המשפט. אנחנו מסבירים לתלמידים, כי לפעמים אפילו כשמדובר רק בשיתוף תוכן פוגעני ולא ביצירתו, הם עוברים את הגבול. מצד שני זה מסייע לנו כסנגורים להיחשף לרקע שמייצר את כתבי האישום שהם קוראים אחר כך". איך מסבירים להם את העניין הזה בכיתות? "אנחנו מבקשים מהם במסגרת ההרצאות להעלות שאלות אותנטיות על שיתוף תמונות וסרטונים, וגם על הזכות לפרטיות, על היקף הפגיעה בה, על חופש הביטוי וגבולותיו. אנחנו מבקשים מהם לבדוק ולשאול את עצמם לפני פרסום של תוכן,

15 | למען הקהילה | 2023 מרץ