לאשה

ספרים

לקחת נשים ולהעצים אותן לדרגת מלאכיות זה חלק מהאג'נדה שלי"

)35 מישהו היה אומר לסופרת והמחזאית נעמה בר שירה ( שיום אחד היא תזכה בפרס ספרותי יוקרתי, לא בטוח שהיא הייתה מאמינה. אף על פי שהיא באה מבית שכולם

ראו שלא משנה כמה שאני מנסה, אני לא מצליחה למרות היכולות שלי. בסופו של דבר, לקראת כיתה ז', כשעליתי לחטיבה, שלחו אותי לאבחון. כשגילו את הדיסלקציה קיבלתי הקלות, והציונים שלי התחילו לעלות". †† איך הדיסלקציה באה לידי ביטוי? "שגיאות כתיב, שיכול אותיות, כתב לא קריא, בלגן במחברת כי לא ראיתי בכלל את המסגרת. עד היום הכתב שלי נראה כמו של ילדה. בהקד־ שות שאני כותבת לקוראים, אני צריכה להתאמץ כדי שהם יבינו מה כתבתי". †† אילו עוד קשיים נשארו? "עד היום יש לי שגיאות כתיב, אבל לא כמו פעם. למזלי יש לי עורכת לשונית ושלוש מגיהות שעוברות על הטקסט, כי אחת לא מספיקה לתפוס את כל הטעויות שלי. לפעמים אני כותבת פוסטים עם שגיאות, וקוראים מגיבים לי, 'אבל את סופרת, איך את עושה כאלה טעויות?'". בר שירה גדלה בהוד השרון, ומאז שהיא זוכרת את עצמה היא מוקפת

כותבים בו, כשהייתה קטנה איש לא שיער שהיא תתפרנס מכתיבה, שכן מגיל צעיר מאוד היא אובחנה כדיסלקטית והתמודדה עם קשיי קשב וריכוז. לפני חודש רשמה בר שירה ניצחון על כל הקשיים והסטריאוטיפים שליוו על הספר השני בטרילוגיה שלה, 2024 את חייה, כשקיבלה את פרס גפן ל־ "מלאכיות עליון: שער הצללים". הפרס ניתן מטעם האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה לספרים ולסיפורים בתחום שיצאו לאור בעברית. בנימוקי הפרס צוין כי כתיבתה פורצת הדרך מחזירה את הפנטזיה היהודית למרכז הבמה, וגיבורות הטרילוגיה שלה הן התגלמות של נשיות עכשווית. הדרך לכתיבה לא הייתה קלה. "עד כיתה ג' לא הצלחתי בכלל לכתוב. אבא שלי לקח אותי כפרויקט, ובחופש הגדול בין כיתה ב' ל־ג' הוא לימד אותי", היא מספרת. "כל נושא הדיסלקציה היה פחות במודעות, לא הבינו מה לא בסדר איתי. ילדים צחקו על הכתב שלי ועל שגיאות הכתיב, כל הביטחון העצמי ירד לי, הרגשתי פחות טובה ופחות מוצלחת. ההורים שלי

54

9.12.2024