לאשה

המכתב שלא נכתב

לעוברים הקפואים שלי,

בתהליך ובין הרצון לשחרר כי הגיעו מים עד נפש. פעמים רבות הרגשתי שאני חיה בלונה פארק ואיש לא אומר לי לרדת מהמתקנים המסוכנים, לנשום רגע, לקחת הפסקה

אנחנו לא מכירים, אבל אתם כל כך קרובים ללבי. אחרי שנים של טיפולי פוריות אני מודה לבורא עולם על קיומכם. יש לכם פוטנציאל להפוך אותנו לאמא ואבא, לרקום חלומות על חיים של אהבה, חינוך וגם יקיצות בלילות והתמודדות עם גזים ועוד.

ולהירגע. עם הזמן לימדתי את עצמי לקחת פסק זמן מהניסיון להשיג את מטרת־העל: הבאת ילדים לעולם. למדתי ליהנות גם ממה שהעולם יכול להציע לי ולאישי היקר. הזוגיות שלנו פרחה. יצאנו לנופשים וראינו שקיעות קסומות ונופים עוצרי נשימה. הנפש התאוששה והגוף התאזן. רגועים, חזרנו לסיבוב כושל נוסף, לתחושת עלבון צורבת כשהווסת הופיעה. בסבב הבא סוף־סוף הצלחנו, למרות גירוי יתר שחלתי שסיכן אותי, למרות אזהרת הרופאים מכישלון נוסף בדרך. קרה לנו

הרגשתי שאני חיה בלונה פארק ואיש לא אומר לי לרדת מהמתקנים המסוכנים

אני ואביכם עברנו דרך חתחתים בניסיון ליצור אתכם - דרך של כאב, חוסר ודאות, תסכול, עצב, אשמה ואכזבה - מגוון רגשות והתמודדויות שלא פסחו עלינו לאורך השנים. הפתגם "צרת רבים חצי נחמה" מעולם לא עבד עליי, ההפך הוא הנכון. הידיעה שעוד זוגות רבים חווים קשיי פריון בעוצמות שונות רק מכאיבה לי. עברנו הפלות, תופעות לוואי של ההורמונים, תסביב שחלה,

נס, יש עוברים והצליחו להקפיא אותם! אני אישה פשוטה, רבות ממני חזקות פיזית ונפשית. ללא רצון אדיר להיות אמא לא הייתי שורדת את הדרך הקשוחה הזו. זה כוחי - כוח הרצון. כעת, אהובים שלי, אני מייחלת להתאושש ולעבור את התהליך שיהפוך אותי לאמא של כולכם. אוהבים אתכם, גם אם ניכשל שנית. ממני, אמכם לעתיד

גירוי יתר ומתח שהגיע למשבר זוגי. הפרנסה נפגעה בשל חוסר יכולת פיזית לעבוד. התמודדנו עם לחץ חברתי: "מתי יהיה לכם תינוק? יאללה, תתחילו". הווסת הגיעה בכל פעם מחדש כמפלה כואבת, ואז נאלצנו שוב להרים את הראש ולקום עם תקווה בלב וטיפולים חדשים. עוד רופא מומחה שקובע: "סיבת האי־פריון לא ידועה", וכך לאורך שנים. חיינו במאבק פנימי בין הצורך להילחם ולשלוט

יש לכן מכתב שכתבתן כבר אלף פעם למגירה? יש מישהו שכבר שנים אתן מתכתבות איתו בלב? שלחו אלינו את מכתבכן ותוכלו לזכות באירוח זוגי!

6

9.12.2024