מאה שנה לעפולה 10/25

מוסף נוסטלגיה מיוחד

, י"א תשרי תשפ"ו 3.10.25 , יום שישי

2025-1925 שנה 100 לעפולה

צילום: ארנון בק | מאוספי ביתמונה

ארלוזורוב פינת חנקין: הלקיסקון שמרכיב את הזהות העפולאית

מסע בזמן מבט בתמונות: מיוחד על עפולה של פעם והיום

'קיצי', 'קולרון', 'חן' ו'נווה אור':

דרך משותפת: ראש העיר אבי אלקבץ בריאיון על העבר, ההווה והעתיד

הסיפור המלא על בתי הקולנוע המיתולוגיים

בית שולמית - הדמיה

רובוט דה וינצ'י באגף החדש של חדרי הניתוח

כ בר יותר ממאה שנים, לאורך כל שעות ימים בשנה, אלפי עובדות 365 , היממה ועובדים, רפואה ואחיות, מקצועות הבריאות וכל המערכים התומכים של המנהל והאדמיניסטרציה, המשק והניקיון, עסוקים בעבודת הבריאות הציבורית, על כל גווניה ואתגריה. הייתה זו חציבה עיקשת ונחושה שאותה הובילו ההתמדה, המקצועיות והשאיפה להעניק לציבור טיפול רפואי מיטבי; פה שנים אלפי תינוקות – 100 נולדים כבר מעל הם הדורות הבאים שלנו. במחלקות הרבות, ילדים, צעירים ומבוגרים מקבלים טיפול רפואי איכותי, מחלימים ומשתקמים. המרכז הרפואי העמק עמד בגאון בכל אתגרי המאה; מלריה וטיפוס, מלחמות ישראל, פיגועים, מגיפות, מבצעים צבאיים, טילים, קורונה, ומצבי חירום לאומיים. צוות בית החולים וגם מטופליו הם פסיפס מגוון ועשיר

המרכיב את אוכלוסיית הצפון. לצד המקצועיות ושיפור מתמיד של כלל השירותים שמעניק בית החולים, הצמיחה, הבנייה והפיתוח אינם עוצרים לרגע; מחלקות ושירותים חדשים נפתחים, תחומים חדשים והתמחויות חדשות מוטמעים בבית החולים, המחקר פורח והחדשנות מיושמת כדרך חיים, לצד שמירה קפדנית על מדדי איכות לאומיים ובין לאומיים ועל שירות מקצועי ומכבד. המרכז הרפואי העמק - עם הפנים למאה השנים הבאות בימים אלה, טורחים במרכז הרפואי על בית חולים ייעודי פתיחת "בית שולמית, לטיפול בסרטן. ראשון ייחנך המכון לרדיותרפיה – שבו מתבצעים טיפולי קרינה מתקדמים, ולאחריו יועתקו אל הבניין גם מחלקת אשפוז אונקולוגית, מכוני יום לאונקולוגיה והמטולוגיה, אונקולוגית ילדים וכן מכון מחקר. הגנים

דרך ארוכה עשה בית החולים מצריף קטן בעין חרוד ועד לקריה

מפוארת, המשתרעת על דונמים רבים בלב עמק יזרעאל. חולמים עיקשים, הפכו את אדמת הביצות המאתגרת למרכז רפואי המוביל חדשנות, מחקר וטיפול איכותי לאוכלוסיית צפון הארץ.

מוגש מטעם מרכז רפואי העמק

מערך שיקום מתקדם ומוביל

המרכז הרפואי העמק

"אנו נערכים לאתגרי הזדקנות האוכלוסייה ולעלייה בצריכה של שלושה שירותים מרכזיים: פסיכיאטריה, גריאטריה ושיקום. פתחנו את מערך השיקום ובו הגדלנו את תחומי השיקום כולל שיקום נוירולוגי, אנו מתכננים את בניין פסיכיאטריה ופתחנו בשנה האחרונה יחידה לגריאטריה", לצד כל אלה, בתכנית האב מופיעה גם בניית חדר מיון חדש – "יש לנו את אחד מחדרי המיון העסוקים והעמוסים בישראל ומכיוון שהאוכלוסיה ממשיכה לגדול ולהזדקן אנו נתאים את השירותים לצורך של האזור", מסביר ד"ר ממן. "אני גאה מאד באנשי הצוות שלנו שבזכותם יש לנו בית חולים מצויין, שירות טוב ורפואה איכותית, אנחנו מובילים במדדי האיכות הארציים ומקבלים תגובות מחממות לב : ממטופלים, לתושבי העמק והאזור אני אומר 365 “מרכז רפואי העמק נמצא כאן למענכם ימים בשנה, במלחמה ובשגרה, מאז ולתמיד. שנה". 100 כבר

הגדולים והמודרניים בארץ. הוא חולש על שטח עצום ומספק מגוון רחב של שירותים, חדרי ניתוח משוכללים, יחידות טיפול נמרץ, מכונים ומעבדות. מאז הוקם, ההתפתחות של בית החולים נמשכת כל הזמן וכיום מוגדר בית מיטות אשפוז. 670 חולים גדול בישראל עם פתחנו פט סיטי, חנכנו חדרי ניתוח חדשים ממוגנים בסמיכות לחדרי הלידה הממוגנים, אנו מתחילים לבנות קומת טיפול נמרץ חדשה ובניין פסיכיאטריה שיחליף מבנים ותיקים בשטח בית החולים", מספר ד"ר ממן. "המשימה שלנו היא לבנות ולחדש תשתיות ולהתאימן לסטנדרטים המתקדמים ביותר ובמקביל לגדל ולגייס רופאות ורופאים וכוח אדם איכותי ומוביל". נערכים לאתגרי השנים הבאות שנים ויותר, במרכז 100 כמרכז שלא עוצר כבר הרפואי העמק נערכים לאתגרי המחר: “יש ", מספר ממן, 2050 לנו תוכנית אב עד שנת

הטיפוליים ניטעו והלבלוב ייראה כבר בקרוב וכך גם המרכז לרווחת המטופל ומשפחתו שמטרתו לתת למטופלים מענה כוללני ורפואה משלימה. בשנים האחרונות גוייסו מנתחים בכירים המתמחים בניתוחי גידולים בכל המערך הכירורגי הכולל בין היתר כירורגיה כללית, נשים, אורולוגיה וניתוחי ילדים. הבניין הוא פנינה אדריכלית, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים הישראלי רון ארד, הפועל בלונדון. בכל חדרי הטיפולים והאשפוז חלונות גדולים המשקיפים אל אדריכלות נוף ייחודית שהיא חלק מהקונספט של הבניין כולו – גנים טיפוליים ייחודיים ומתחם רחב ידיים. בעוד הבניין מאובזר ומרוהט ממש בימים אלה, ד"ר מאור ממן, מנהל המרכז הרפואי העמק, מתבונן בסיפוק על הצמיחה המשמעותית ועל הדרך שעשה בית החולים מימיו הראשונים: "לאורך המאה האחרונה, המרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית הוא אחד ממרכזי הבריאות

צילום: אלבום דושינצקי, מאוספי ביתמונה

1945 , עפולה

סמל עפולה בעבר ובהווה

2005

1995

1975

1965

1955

2025

2020

2015

העמק

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, © לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה אחרת) - ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר - חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

שרון צבי פרץ / עורכת גרפית ראשית: יוסי וקנין / עורך: אורית זילברברג / מנהלת העיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / גרפיקה: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: ידיעות תקשורת בע"מ / מו"ל: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: orit-z@yedtik.co.il ‰ 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' חיפה ‰ טל 26 כתובתנו: בעלי המלאכה

2025 אוקטובר I שנה לעפולה 100 | 6

ברכות לעפולה, עיר הבירה של העמק, לרגל שנת המאה. עפולה בשבילנו היא בית, קהילה, לב פועם של תרבות, חקלאות, חינוך ואנושיות. במלאת לה מאה שנים – אנו מצדיעים לדורות המייסדים שחלמו והגשימו, ולתושבים המסורים שממשיכים לחדש ולבנות. מי ייתן והעיר תמשיך לפרוח כשושנה בין ההרים והעמקים, תגדל ותתעצם באחדות, בריאות ושגשוג, ותאיר את הדרך לעוד מאה שנים של הצלחות וברכה.

04-6522289 . טל | עפולה 5 קהילת ציון 1961 שושנת העמקים נוסדה ע״י שרה גרינשפון ז"ל בשנת שרה האמינה שלכל אחד מגיע לשמוח מזר פרחים או עציץ פורח מאז ועד היום שוזרים פרחים באהבה

המושגים המקומיים שהפכו לנכסי צאן ברזל, הכינויים שרק בני העיר באמת מבינים, המקומות הבלתי נשכחים, האנשים ‰ שהטביעו חותם והמילים שמעלים חיוך המילון הנוסטלגי של בירת העמק הלקסיקון העפולאי

צילום: באדיבות משפחת בנסמן

/ יוסי וקנין /

חיים בנסמן ומשאית הפורד. המסיע של עפולה

א משפחות 120־ כפר ערבי קטן עם כ א־פולה - שעל אדמותיו, שנרכשו על ידי קק"ל וחברת 'קהילת ציון', הוקמה עפולה. ר � הכינוי שנתנו העפולאים לתחנה המ אגד - כזית המיתולוגית ברחוב שפרינצק. עפולה היא כנראה העיר היחידה בארץ שתושביה קראו לת־ חנת המרכזית על שם חברת אוטובוסים. התחנה המרכזית הישנה של עפולה, המכונה 'אגד', נחנכה שנים. עם השנים 63 ופעלה במשך 1958 בשנת היא הפכה לאחד מסמליה של העיר ואפילו מוקד לקניות ובילוי. העפולאים זוכרים מהתחנה לא רק את רעש האוטובוסים וההמתנה ברציפים אלא גם את החנויות שפעלו בה וביניהם החשמל של שטראוכלר, השוקולדים, הפרחים, הרהיטים וגם הקיוסקים שמכרו כוס עם סודה קרה, נק־ ניקיה עם חרדל בלחמנייה, גלידה אמריקאית בגביע ופיצוחים חמים עם הרבה מלח. ב הייעוד שניתן לעיר כשהוקמה בירת העמק - ו � - להיות מרכז עירוני שיעניק שיר 1925 בשנת תים מסחריים ותרבותיים לקיבוצי ומושבי עמק יזרעאל. במשך עשרות שנים התקשתה העיר למלא את ייעודה, אך בעשורים האחרונים היא אכן הפכה לבירה הבלתי מעורערת של העמק והאזור.

,1956 בזכות מונית הקרייזלר שלו, שנת יצור שהייתה מיוחדת ביופייה וגם הייתה הרכב ' והיו 50־ האוטומטי הראשון בארץ בשנות ה כאלה - לו ולנשיא המדינה זלמן 2 בארץ רק שז"ר. קמינסקי נולד וגדל בפולין וברח ממנה באמצעות התגייסות לצבאו של גנרל אנדרס. הוא הגיע לארץ דרך עיראק, כשהתחנה הרא־ שונה שלו בישראל הייתה פתח תקווה. בשנת הגיע לעפולה והחל לעבוד כנהג מונית. 1943 תושבי עפולה איחדו עם השנים בתחולים - את צמד המילים בית חולים למילה אחת. למ־ עשה זה השם המקוצר שנתנו תושבי העיר למ־ רכז הרפואי העמק.

בית האבנים בפינת הרחובות בית מגזאניק - ג � בנה נחום מ 1925 הולנד ומשה שרת. בשנת זאניק, ציוני נלהב, בית אבן בסמוך למסילת רכבת העמק. בתקופת השלטון הבריטי צעירי העיר והסביבה עברו בו אימוני נשק ובשנים שלפני קום המדינה הבית שימש כמפקדה של הנוטרים. כשמגזאניק עזב את העיר הוא הע־ ביר את המבנה לרשות העירייה. לאורך השנים הושכר המקום לכל מיני עסקים ובין היתר שימש המבנה כמכולת שכונתית. נהג מונית אהוב שהסיע בן ציון קמינסקי - ועד 40- רבים מתושבי העיר החל משנות ה . וותיקי העיר זוכרים אותו גם 80- שנות ה

צילום: דוברות המרכז הרפואי העמק | בריכת השחייה בבית חולים העמק

2025 אוקטובר I שנה לעפולה 100 | 8

צילום: מתוך | בן ציון קמינסקי אוסף הצילום המשפחתי

הלב. מי שעבר ליד - עצר. מי שהכיר - חזר. גברי היה מהדמויות הבולטות והאהובות בעו פולה עילית, אדם שהקדיש את חייו לחיבור בין קודש לחול, בין מסורת לאנושיות פשוטה. יחד עם אביו בנה במו ידיו את בית הכנסת 'ישראל לאומי' ע"ש רבי חי טייב לא מת ברחוב הרצל. מקום שנבנה מאהבה, אמונה מסירות ואמת. בית הכנסת הפך עם השנים לבית רוחני לדורות ומוקד של תפילה, לימוד, קהילה וחיו בוק חם לכל מי שזקוק לו. בריכת השחייה של המרכז הרפואי העמק - בריכה פתוחה ששירתה את עובדי בית החולים ומשפחותיהם בתקופת הקיץ. זו הייתה בריו כת בטון מרובעת, עם מקפצות, סוכת מציל פשוטה ומסביב מדשאות, כסאות ועצים. היא הייתה ממוקמת ליד המגורים ובית הספר לאו פ � ' ו 70 - חיות. הבריכה נבנתה במהלך שנות ה - עלה מספר שנים. רופאים, אחיות, עובדים ומי שהיו גרים בבית החולים היו נוהגים לשחות בה לפני יום עבודה ואחרי יום עבודה. עם השנים הוחלט לסגור את הבריכה והיא כוו סתה באדמה. ג השם של האוטו גלידה שהיה - גודלי עובר בין השכונות בעיר, מנגן מוזיו קה שהייתה מבשרת על בואו ומושך אליו את כל הילדים.

ו � הכינוי שנתנו ילדי עפולה לגזעי עץ גד בוקים- - לים ועבים שאספו לקראת מדורות ל"ג בעומר. המאכל התוניסאי שגבריאל בריק אצל גברי - טייב ז"ל, הבעלים של אחד משני הקיוסקים ברחוב הרצל במרכז שכונת עפולה עילית, מכר לתושבי השכונה והעיר. במשך שנים הכין גברי בריק - מאכל המורכב מעלה דק של בצק שממולא בביצה, מקופל לצורת משולש ומטוגן בשמן עמוק - שהיה למעשה המאכל הפופולרי והמבוקש בשכונה. עד היום ילדי עפולה עילית זוכרים בגעגוע את טעמו של הבריק של גברי ועד כמה היה חלק משמעותי מנוף ילדותם. הקיוסק שלו היה גם מקום שאנשים באו לשפוך את

צילום: באדיבות המשפחה | גברי טייב ז"ל

צילום: יוסי וקנין | בית מגזאניק

9 I שנה לעפולה 100 I 2025 אוקטובר

הלקסיקון העפולאי

| 1968 , הסוסיאדה צילום: אליעזר סקלרץ, מאוספי ביתמונה

צילום: יוסי וקנין | השדרה

ד שם נרדף לחנות חשמל וותיקה דושניצקי - ואהובה שהקים חיים דושניצקי, מראשוני . לפני שהמקום 6 העיר, בשדרות ארלוזורוב היה לחנות חשמל מצליחה פעל בו בשנות המנדט הבריטי בית הקפה המשפחתי 'פי־ נתי', שעוצב בריהוט אירופאי והפך במהרה למוקד בילוי של תושבי העיר, הסביבה וגם אורט וינגייט וחיילי פלוגתו. הגרסה העפולאית למשחק דג דג עפה - הבייסבול האמריקאי שכללה מחבט ומקל קטן שהורחק בהקפצות. ה תחרות סוסים שהתקיימה הסוסיאדה - ועד 1963 בעיר בכל חג סוכות החל משנת ' המאוחרות. מי שיזם וארגן את 80־ שנות ה האירוע היה משה בן דוב והיא התקיימה

גלל צורתו קיבל את הכינוי 'הכוכב'. עוד שני בניינים שזכו לכינויים בגלל צורתם היו 'הספינה' ברחוב הולנד ובניין ה־ח בגבעת המורה. השם שנתנו צעירי עפולה הקיוסקים - עילית לשני הקיוסקים ברחוב הרצל שהיו מקום המפגש המרכזי שלהם בשכונה. הכינוי לאזור ברחוב הנשיא הפלאפלים - חיים וייצמן שנמצא מול תחנת המשטרה מאחר ופועלים בו כבר עשרות שנים 'פלאפל גולני' ו'פלאפל הנשיא'. הכינוי שניתן למגרש הכדורסל הפועל - והכדורגל במתחם 'הסתדרות העובדים'. המגרש גם ידוע בכינוי 'מגרש הבלטות' בה כיכבה הפועל עפולה בכדורסל בראשית ס � ' בטרם עברה לשחק בהיכל ה 70 ־ שנות ה ־ פורט בעפולה עילית.

בחלק הדרום מזרחי של העיר, היום רחוב אריאל שרון, שאף השתתף בזמנו באירוע במקצה לזכר בנו הבכור גור ז"ל. מדי שנה השתתפו בסוסיאדה עשרות רוכבי סוסים ואלפים הגיעו לצפות במרוצים. זה היה '60־ אירוע ספורט מהבולטים בארץ בשנות ה . הסוסיאדה השמינית, שהתקיימה 70־ וה , זכתה להצלחה גדולה - 1970 באוקטובר 15־ רוכבים וצפו בה כ 250־ השתתפו בה כ אלף איש. אגב את השם 'הסוסיאדה' המ־ ציאו פרשי כפר יחזקאל. הכינוי ללונה פארק המיתולוגי היריד - שפעל במשך שנים בפארק הרכבת בכל חול המועד סוכות במסגרת חגיגות האסיף. השם המקוצר שהעניקו תושבי - השדרה העיר לשדרות ארלוזורוב. ב � בניין מגורים ברחוב הולנד ש הכוכב- -

צילום: מתוך ספרו של שבתאי גל און-גולדמן 'עפולה לגבורות' | מסעדת סן רמו

צילום: דוברות עיריית עפולה | הקיוסק של חונצ'ה בכיכר העצמאות

2025 אוקטובר I שנה לעפולה 100 | 10

תחנת רכבת העמק | ההיסטורית בעפולה צילום: מאגר עפולה, מאוספי ביתמונה

ו הכינוי שניתן למגרש הכדורגל הישן וולפסון - של עפולה היות ושכן ברחוב וולפסון. המג־ ' ושיחקו בו הקבוצות 50־ רש נפתח בשנות ה הייצוגית של העיר - 'הפועל', 'מכבי שלמה' ט � , אז נחנך בעיר אצ 2008 ו'בית"ר' - עד שנת דיון כדורגל מודרני ומפואר. ז ו � המורה להיסטוריה המית זלמנוביץ חנוך- - לוגי של העיר, שלימד אלפי תלמידים בחטיבת הביניים ובתיכון בן גוריון במשך למעלה מא־ רבעה עשורים. ח הנהג של העמק שהחל חיים יצחק בנסמן - ש � הסיע במשאית הפורד שלו תו 1958 משנת

תולוגי נהרס לפני מספר שנים ובמקומו הוקם מבנה חדש שטרם נפתח. ט שמה של המצודה שבה נמצאת טיגארט - כיום תחנת המשטרה של עפולה. המצודה נקראה על שם סר צ'ארלס טיגארט, שיזם את הקמת המצודות כחלק מתפיסת ביטחון חדשה של המנדט הבריטי בעקבות מאורעות המרד הערבי הגדול. המצודה היא חלק בלתי נפרד מהנוף של עפולה ההיסטורית. י מוכר פירות מיתולוגי בשכונת יוסף שלום - עפולה עילית. יוסף ומשפחתו גרו בצריף בר־ חוב רש"י ובחצר הגדולה מסביב לצריף הוא גידל עצי פרי. יוסף, רכוב על תלת-אופן עם ארגז מקדימה, היה מסתובב בין רחובות הש־ כונה ומוכר פירות. רבים זוכרים אותו בגלל הקריאות 'שנתרוזה, שנתרוזה' שנהג לצעוק ובכך להזמין את התושבים לקנות ממרכולתו. כ אזור התיאטראות בתכנית כיכר האופרה - של האדריכל ריכרד קאופמן לעפולה. קאופמן תיכנן אזור עם אולם קונצרטים ואופרה. האזור הזה מעולם לא הוקם, אבל עד היום שואלים בעיר: מה עם האופרה של עפולה? ל מושל מחוז הגליל בתקופת לואיס אנדרוס - המנדט הבריטי שהכיכר המרכזית של העיר

בים וסחורות. המשאית הייתה דו-שימושית ובעלת ספסלים נשלפים. לצורך הובלת סחו־ רות הוא היה מוריד את הספסלים ועושה ההפך עבור נוסעים. בתי ספר בעפולה וב־ קיבוצים היו בטיפולו ולפני טיולים הורים ביקשו ממנו שישמור על ילדיהם. ברבות הימים בנסמן הסיע כל שבת משפחות ובו־ דדים לחוף הים בטנטורה - הייתה זו הסעה משכונת עפולה עילית וממרכז העיר. לאחר מכן גדל צי הרכב והוא עבר לאוטובוסים. שרה ביתו הייתה יד ימינו ועד היום 'המ־ סיע עפולה בנסמן' זכור על ידי רבים מתושבי העיר. י � קיוסק מיתולוגי שפעל בכ חונצ'ה בכיכר- - כר העצמאות, לב ליבה של העיר ההיסטורית. דורות מתושבי העיר פקדו את המקום ונהנו ממשולש פיצה, גביע גלידה או כוס מיץ קר. על ידי משפחת 1970 הקיוסק נפתח בשנת י � . מבנה הקיוסק המ 2016 ־ חונצ'ה ונסגר ב־

צילום: | המופתרון יוסי וקנין

11 I שנה לעפולה 100 I 2025 אוקטובר

הלקסיקון העפולאי

נקראה על שמו. אנדרוס, שתמך בציונות, נרצח . לאחר הרצח החליטו 1937 על ידי ערבים בשנת בעפולה לקרוא על שמו את הכיכר, אך עם קום המדינה הוסב שמה ל'כיכר העצמאות'. המורה למוסיקה המיתולוגי, שייסד לוי שער - את הקונסרבטוריון העירוני והקים את תזמוו רות הנוער שעליהן גם ניצח. לימד במשך שנים את תלמידי העיר חליל, אהבה למוזיקה ושירה במקהלה. לוי היה גם מלחין ומעבד בזמר העו ברי, השירים המוכרים שהלחין הם: 'צל ומי באר' שכתב יורם טהרלב ו'שי' של רחל. מ ו � המלון הראשון של עפ מלון מרכזי שפירא - לה, שהוקם על ידי מאיר שפירא בראשית ימי העיר. אחרי מספר שנים שפירא מכר את המלון ליעקב רודוי. אחרי קום המדינה המבנה עבר מספר גלגולים ולמעשה לא עבד כמלון. רבים מכירים אותו כמשרדים של משרד החקלאות. ובמקומו 1990 מבנה בית המלון נהרס בשנת הוקם בניין משרדים. אחד המבנים ההיסטוריים של מגדל המים - ת � . זכור כמקום שמ 1933 העיר שהוקם בשנת חתיו שכנה תחנת הכיבוי הראשונה של העיר, שבין מייסדיה היו צבי פלקוביץ' - עלה מפוו אחרי ששרד את השואה, יצחק 1950 לין בשנת שלזינגר, יהודה חן, משה שטיינברג, יעקב קטוו ני, לטיף נחמן ודני חדד. מעברה שתקיימה בעפולה מעברת עפולה - בתוך העיר. 60- עד אמצע שנות ה 1950 משנת היו לה שתי מעברות משנה - עפולה א' ועפוו לה ב'. דיירי המעברות היו עולים מתימן, עירק ורומניה. לאחר שהחליטו לחסל את המעברות מרבית התושבים עברו לגור בשיכונים בעפולה עילית ובגבעת המורה.

החמניות שנמכרים בבתי הקלייה בעפולה ונו חשבים כבר עשרות שנים לאיכותיים, טריים והטעימים ביותר. המוניטין של גרעיני עפולה, מגדן וכיתרי, הגיע לכל הארץ בגלל היותה של עפולה צומת תחבורה חשוב ולקוחות שעברו בה הפיצו את טעמם. י � אולם תרבות רב-תכליתי שהפע מופתרון - ' ועד 80־ לה ההסתדרות החל מאמצע שנות ה ר � . הוקרנו בו מיטב הס 2,000 ־ תחילת שנות הו טים והתקיימו בו הצגות, הופעות של זמרים, קונצרטים של הקונסרבטוריון ואירועים עיו רוניים רבים. אחת ההופעות הזוכרות ביותר שהתקיימה בו הייתה של 'הגשש החיוור' בשנת . במקום פעלו גם קפיטריה ומסעדה. מאז 1986 נסגר המבנה הוא עומד כפיל לבן באמצע רחוב יהושע חנקין, אך לאחרונה הגיעה עיריית עפוו לה וההסתדרות לסיכום על שיפוצו וחזרתו לפעילות תרבותית מלאה. בנייני מגורים 8 מרכז קליטה גבעת המורה - של שבע קומות ברחוב הבריגדה העברית בגבו עת המורה שהוסבו למרכז קליטה שפעל עשו רות שנים ואליו הגיעו עולים חדשים מכל רחבי העולם. העולים החדשים נטמעו בשכונה ואף יצרו קשרי חברות עם התושבים הוותיקים. נ השם שניתן למקום מחוץ ניפגש בטלפונים - לתחנה המרכזית הישנה בה היו טלפונים ציבוריים וממנה אספו את מי שהגיע לעיר באוטובוס. ס שנה במרכז 70 מסעדה שפעלה מעל סן רמו - העיר. היא הוקמה על ידי חיה וחנוך פסלוב ' בצריף עץ ירוק ליד תחנת 30־ בראשית שנות ה

צבי פלקוביץ. מהכבאים | הראשונים של עפולה צילום: באדיבות המשפחה

ד � או בשמו המוכר יותר 'ה מפגש הדקלים- - קלייה' היה בית קפה שפעל בקצה שדרות ארו '. הוא נפתח בשנת 70־ ' וה 60־ לוזורוב בשנות ה על ידי נולי ומיכאל מאירוב. הדקלייה 1967 היה מקום בילוי פופולרי שמשך את צעירי העיר והסביבה. היום פועל במקום סניף של 'ארומה'. המזנון שניהלו אבלין ומשה וקנין מזנון אבלין - , מול תחנת דלק סונול. רבים 9 ז"ל ברחוב חטיבה ' אכלו במזנון 90- ' וה 80- מילדי העיר של שנות ה את השניצל המפורסם של אבלין ובמשך השנים הסנדוויצ'ים שלה היו לשם דבר בקרב תלמידי תיכון בן גוריון וחטיבת הביניים ברוש ואורן. שם נרדף לעיר בגלל גרעיני מעצמה גרעינית -

צילום: יהודית מרדכי | בניין ששימש בעבר את מרכז הקליטה בגבעת המורה

צילום: יוסי וקנין | מגרש וולפסון לפני שנהרס 2025 אוקטובר I שנה לעפולה 100 | 12

בארץ והוזמן על ידי חברת 'קהילת ציון' להכין תכנית, שהייתה מקיפה וחדשנית מאוד. במאי עשתה עפולה כבוד לאיש שתכנן אותה 2022 וקראה רחוב על שמו. הטקס נערך בנוכחות נכדתו ד"ר ליאורה אוריאל. ש אחד הסמלים של עפולה שדרת הדקלים - ומקום הבילוי המרכזי של העיר במשך עש־ רות שנים. בשדרת ארלוזורוב נטעו את דקל 200־ הוושינגטוניה התמיר והמרשים, למעלה מ דקלים. ש � קבוצה של מבנים ב שכונת היוגוסלבים-- כונת עפולה עילית (רחוב יצחק שדה) שתושבי השכונה כינו אותם 'שכונת היוגוסלבים' בגלל שנבנו על ידי בנאים מיוגוסלביה. אלו היו מבנים שנבנו באיכות גבוהה עם עמידות בפני אש. רק מספר בודד של מבנים כאלו עדיין קיימים. ח � כשילד החליט לחלק את רכושו ל - שאשאא בריו הוא היה זורק את הכל באוויר. מה שת־ פסת - שלך. ת תחנת הרכבת ההיסטורית של עפולה - 1952 ועד תחילת 1905 פעלה בין השנים כחלק ממסילת הרכבת החיג'אזית - רכבת העמק המיתולוגית. סביבה למעשה הוקמה . רבים מילדי העיר מכירים 1925 העיר בשנת את התחנה כמקום שהיה מוזנח במשך שנים ורק לאחרונה הפך לפארק פנאי ותיירות. אך יש כמה מבני עפולה שעוד זוכרים את התחנה פעילה ואף יצא להם לעלות על רכבת בדרכה לחיפה. מ � השם שניתן לתירס חם ש תירס מזרחי- - ר � ' ב 60 ־ כרה משפחת מזרחי החל משנות ה־ חבי העיר ובעיקר בחגיגות האסיף בסוכות. המייסד של תירס מזרחי הוא אב המשפחה אברהם שלאחר שהגיע לעפולה עבד כעגלון אך מאחר והפרנסה לא הייתה מספקת הוא רכש דודים ופרימוסים והחל למכור תירס חם על פי מתכון סודי שלימד אותו אביו בקהיר. כשילדיו גדלו הם הצטרפו לעסק ובחודשי הקיץ החזיקה המשפחה ארבע באסטות בו זמנית: אמא רנה ליד קולנוע 'קול רון', דוד (גור) ליד קולנוע 'קיצי', אבא אברהם במרכז העיר ברחוב הנשיא ויצמן וניסים ומשה ליד קולנוע 'נווה אור' בשדרות ארלוזורוב. מאז הפך התירס החם של משפחת מזרחי לשם דבר ולחלק מהנוף של בירת העמק בעיקר בימי העצמאות ובחגיגות האסיף שהתקיימו בפארק הרכבת. אין עפולאי ותושב הסביבה שלא התאהב בטעם של תירס מזרחי.

התחנה המרכזית הישנה. העפולאיים צילום: | ' קראו לה 'אגד אליעזר סקלרץ, מאוספי ביתמונה

פ קבוצה פליטי וייטנאם (הווייטנאמיים) - פליטים מוייטנאם שנקלטו בשכונת 100־ של כ י � . הם התקבלו בחמ 1979 עפולה עילית בשנת מות מצד תושבי העיר והשכונה שהביאו להם בגדים ועוגות. רבים מבני שכונת עפולה עילית זוכרים אותם עד היום שכן הם למדו איתם בבית ספר 'אלומות'. הפליטה הזכורה ביותר היא דאו שלימים התגייסה לצה"ל ושירתה כקצינה. צ תחנת האוטובוס בתחילת צומת ההיפרשוק - רחוב כורש בו תושבי העיר והסביבה עמדו כדי לתפוס טרמפ לבית שאן, הקיבוצים והמוש־ בים. הצומת נקראת על שם ההיפרשוק שפעל בסמוך במשך שנים רבות. ק כינוי שניתן בעפולה למתקן - קיר המוות פעלולים ביריד האסיף שהתקיים בשנות ' בכל חג סוכות. המתקן היה למעשה 80־ ה מאין גליל ענק שעל קירותיו נסע אופנוע ול־ סירה. הצו + עיתים גם שני רוכבים על וספה ־ פים עמדנו למעלה וצפו בפעלול המדהים, המפחיד והרועש. ר י � אדריכל יהודי גרמני שת ריכרד קאופמן- - כנן את עפולה - העיר הראשונה בארץ שתו־ כננה מראש. קאופמן התמחה בתכנון יישובים

רכבת העמק ההיסטורית. לאחר מכן עברה המסעדה למבנה קבוע בן קומה אחת ליד בניין המשטרה ותחנת אגד הראשונה ובסמוך לכי־ כר העצמאות. לאחר הקמת המדינה השכירה משפחת פסלוב את המסעדה שהמשיכה לע־ ' גם מקום בו 70־ ' וה 60־ בוד והייתה בשנות ה איש כמו חתונות, 100־ התקיימו אירועים עד כ בריתות וימי הולדת. סן רמו המשיכה לעבוד גם עד שלבסוף נסגרה. מבנה 2000־ לתוך שנות ה סן רמו, שבנו חיה וחנוך פסלוב, קיים עד עצם היום הזה. ע ו � שמה הראשון של עפ עיר יזרעאל- - לה. השם ניתן לה עם הקמתה אך בסוף , עם הקמת מועצה מקומית חדשה, 1940 נקראה המועצה בשם 'עיר יזרעאל עפולה'. עם הפיכתה של עפולה לעיר שונה שמה ל'עפולה' בלבד. תל העתיקות בעיר ששימש עתיקות - במשך שנים מקום מפגש לבני נוער, שלא תמיד נפגשו שם כדי לחפש עתיקות. שיר הלל לבירת העמק עפולה (שיר) - שכתב והלחין עוזי חיטמן ז"ל 1984 משנת לבקשתו של הזמר שימי תבורי, שביצע אותו לראשונה בטלוויזיה במסגרת קטעי המוזיקה ששודרו בתוכנית 'זהו זה' של הע־ רוץ הראשון. הפזמון: 'בו שב איתנו בעפולה, יופי וזוהר הם נתנו לה, כך שיריה ראשונים, שב תנוח בגנים, תעלה על העילית ותביט על התח־ תית, בו שב אתנו בעפולה'.

13 I שנה לעפולה 100 I 2025 אוקטובר

100- ראש העיר בריאיון מיוחד לשנת ה

תנופת הפיתוח, החזון למערכת החינוך, שידרוג איכות החיים ושמירה וגם על הפקקים, מצוקת ‰ קפדנית על אופייה היהודי־ציוני של העיר לרגל שנת המאה, ‰ החניה והמאזן העדין בשמירת הסטטוס קוו בשבת אבי אלקבץ מדבר על העבר, ההווה והעתיד ומצהיר כי בקרוב יצאו לדרך שני פרויקטים עירוניים משני מציאות ב ראיון מיוחד לרגל שנת המאה לעפו־ לה, ראש העיר אבי אלקבץ מציב קו ברור: המשך פיתוח מאסיבי ושימת "עפולה נחשבת כיום לאחת הערים הטובות בישראל"

"עפולה תמיד הייתה עיר של הגירה, של קלי־ טת עלייה ושל פסיפס אנושי מגוון. בשנותיה הראשונות של עפולה, בשנות העשרים והשלו־ שים של המאה הקודמת הגיעו עולים מארה"ב, פולין ומדינות מזרח אירופה. בשנות החמישים והשישים הגיעו עולים מצפון אפריקה, עיראק ורומניה. בשנות השמונים היו אלה עולים מא־ תיופיה ובשנות התשעים קלטנו אלפי עולים מברית המועצות לשעבר. כל גל עלייה שינה את המרקם האנושי והעשיר את התרבות. כיהנו פה ראשי מועצות וראשי עיר שתרמו כל אחד בדרכו שלו והיום אנחנו כבר בדור הש־ לישי והרביעי, אבל עדיין נשמרת כאן תחושת קהילתיות חזקה". נוער מדהים וערכי ?2025 במה מתאפיינת עפולה של "היום ניתן לומר שעפולה היא הבירה לא רק של עמק יזרעאל, אלא של אזור נרחב הרבה יותר. יש כאן הכל. מרכז רפואי העמק הוא אחד הגדולים בצפון, ומעסיק אלפי עובדים. מערכת החינוך שלנו זוכה לציונים גבוהים מאוד, הרוב המוחלט של בתי הספר בעיר נבנו בשש השנים האחרונות, לתושבים יש מוקדי בילוי רבים החל מפארקים, מתקני ספורט איכותיים, מר־ כזי תרבות ועוד. יחד עם זאת אני גם לא מתעלם מהבעיות

והאתגרים של עיר צומחת בסדרי גודל של עפולה. אם זה בעיות של פקקים, חניה וניקיון במרחב הציבורי. חזרתי לאחרונה מפולין שם הייתי במסע עם בני ובנות נוער מעפולה ואני יכול להעיד שיש לנו נוער מדהים וערכי בצו־ רה יוצאת דופן. אני מאמין בהם ובטוח שהדור הצעיר יידע להמשיך להוביל ולהנהיג את העיר הזאת בעתיד בצורה נכונה ונבונה". אחד הנושאים הרגישים הוא שאלת מגו־ רי ערבים בעיר. עשית על זה קמפיין שלם. במבט לאחור, האם הצלחת? "עפולה היא עיר יהודית, וכך היא נוסדה לפני מאה שנה. יש לנו שכנות טובה עם היישובים הערביים מסביב - נצרת, דבוריה, יפיע והכ־ פרים בהגלבוע. אנחנו חולקים אזור תעסו־ קה, שירותי בריאות ואנשים רבים עובדים כאן. יחד עם זאת, חשוב לשמור על אופייה היהודי־ציוני של עפולה. מי שבוחר לגור כאן צריך לכבד את זה. אני רואה חשיבות עליונה בשימור המרקם הזה. יש היום פחות מאחוז אחד מתושבי העיר שהם ערבים ומי שטוען ששמירה על עיר יהודית זאת גזענות, מוז־ מן לפנות לאחינו מהקיבוצים או היישובים הקהילתיים שרובם לא מאפשרים כלל לער־ בים לגור איתם ביחד". יש מי שטוענים שעפולה 'מתחרדת'. זה נכון? "אני לא חושב שעפולה מתחרדת, אלא מתאז־ נת. יש כאן חילונים, דתיים־לאומיים וחרדים,

דגש על חינוך ואיכות חיים, שמירה על אופייה היהודי־ציוני של העיר, לצד התמודדות נכו־ נה עם אתגרים כמו שמירה על הסטטוס קוו בשבת, פקקים וחניה, ולא שוכח את ההבטחה לילדי העיר: אחרי הגליצ' בקרוב תחל בנייתם של 'עיר הילדים' והיכל 'ארנה' לאירועי ספורט ומופעי מוזיקה. עפולה חוגגת מאה שנים להיווסדה. מה זה עושה לך? "זה רגע מאוד מרגש עבורי באופן אישי וע־ בור כל תושבי עפולה. אשרינו שזכינו לציין את האירוע במשמרת שלנו. העיר התחילה כתחנת רכבת עם כמה עשרות משפחות חקלאים בלי־ 70 בו של עמק יזרעאל, והיום אנחנו כבר מעל אלף תושבים. מאה שנים זה פרק זמן שבו עיר עוברת טרנספורמציה, מעיר קטנה של 'העמק' לעיר בירה אזורית עם מוסדות בריאות, תרבות וחינוך שמשרתים לא רק את עפולה אלא את כל האזור ועוד היד נטויה. בשנים האחרונות עפולה התעצמה, התפתחה והופכת אט-אט לבירת צפון אמיתית. מכל הארץ נוהרים אלינו, אבל אנחנו רוצים לצמוח באופן מחושב שכן לצד הצמיחה יש אתגרים". איך אתה רואה את הדרך שעפולה עשתה לאורך השנים?

2025 אוקטובר I שנה לעפולה 100 | 14

ראש העיר אבי אלקבץ. "המטרה שלי שעפולה | " תהפוך ללב של הצפון צילום: שרון צור

נו באמת. 'עיר הילדים' אותה נתחיל לבנות בקרוב היא לחם ושעשועים או איכות חיים לתושבים? מה התושב רוצה? זמן איכות עם משפחתו, תרבות ופנאי. אותם אנשים תקו־ עים בעבר. עפולה היום עיר מובילה והגידול המאסיבי במספר התושבים היא ההוכחה הכי הטובה לכך. בסוף הכל מתנקז לתדמית של העיר. חינוך מצוין, מתקני ספורט חדישים, תרבות מגוונת הם שבונים את התדמית של העיר. תשאל כל אדם בצפון היום איזה עיר הכי טובה ותשעה מתוך עשרה יגידו לך עפולה ולא בכדי". עפולה שידעה פיגועים לאורך ההיסטוריה נפגעה במהלך המלחמה? "אנחנו נמצאים עדיין בעיצומה של המלחמה. חיילים וחיילת 18 עפולה נפגעה קשות ואיבדה בשדה הקרב ובעת מילוי תפקידם. זאת כמות לא נתפסת של טובי ילדינו שנקטפו בדמי ימיהם והתירו בלב כולנו חור גדול. באופן אישי אני מרגיש את השבר הגדול של המשפחות השכולות ותושבי העיר ולכן חשוב לנו לחבק אותן ולמצוא את הדרך הנכונה להנציח את יקירם שהם הגיבורים שלנו כאשר המטרה היא הנצחה חיה בשיתוף המשפחות השכולות, לרתום אותן לספר על יקי־ ריהם מדי שנה וכך למעשה להעביר את סיפו־ רם לדורות הבאים".

משנה וגייסנו יותר כוח אדם. כפי שציינתי אחד האתגרים הגדולים של עיר צומחת בצעדי ענק כמו עפולה היא ניקיון במרחב הציבורי. בני־ גוד לאחרים בעבר, אני עושה מדי בוקר סיור בשקט ובלי הרבה רעש ובודק בעצמי את מצב הניקיון בשכונות ובמרכז העיר. אני רואה עיר נקייה בסך הכל, אבל צריך להיות עם אצבע על הדופק כי הרי בסופו של דבר ניקיון זה עניין של פרשנות - מה שיראה נקי לאחד יראה מלו־ כלך לאחר. וצריך לזכור עוד משהו, עיר נקייה היא עיר שלא מלכלכים אותה. אם משליכים פסולת או לא אוספים את גללי הצואה אחרי הכלב, זה לא משנה כמה ננקה. לשם כך אנחנו מובילים על בסיס שוטף קמפיינים חינוכיים להטמעת הנושא לצד אכיפה ומתן קנסות. המ־ טרה שלי היא להפוך את עפולה לעיר ירוקה ונקייה שמכבדת את המרחב הציבורי". יש הטוענים שאתה מתעסק יותר ב'לחם שעשועים' ופחות בבעיות היומיום. "אני לא מתנצל על זה שאני רוצה שע־ פולה תהיה מותג. אבל זה לא בא על חשבון היומיום. אנחנו מטפלים בתחבורה, בניקיון ובחניה. אנחנו מקימים חניונים ומתקינים מצל־ מות אכיפה. אבל מה שבודדים מכ־ נים 'לחם ושעשועים' אני מכנה איכות חיים. הפארקים בשכונות זה לחם ושעשועים? מתחם המזרקות לילדים זה לחם ושעשועים?

ובשנים האחרונות נוספו עוד משפחות חרדיות שמגיעות בגלל מחירי הדיור. זה טבעי. יחד עם זאת, ההגירה של אוכלוסייה חילונית לעיר היא גבוה יותר ולכן אחוז החרדים נשאר יציב בה־ תאם לצמיחה של העיר. החכמה היא לשמור על איזון. שכל מגזר יחיה את חייו מבלי לכפות אורח חיים על האחר". ואיך זה משתלב עם נושא השבת, תחבורה ציבורית, בילוי, מסחר? "הסטטוס קוו נשמר. יש בתי כנסת רבים שנפתחו לצד בתי קפה ומסעדות שפתוחים בשבת. יש תחבורה ציבורית עירונית חלקית וגם פתרונות אחרים. המטרה היא לאפשר לכולם לחיות זה לצד זה בכבוד. רק בשנה האחרונה נפתחו מתחם קולנוע ומתחם באולינג פרטיים יחד עם פארק המים גליצ' שפועלים שלושתם בשבת. הכל פועל בהרמו־ ניה, כולם מכבדים אחד את השני וככה זה ימשיך בהנהגתי. שאף אחד לא ינסה לחרחר מלחמות, כולנו אחים". עיר שהיא מותג תושבים מתלוננים לא מעט על לכלוך בר־ חובות. "זו ביקורת שאני שומע. אנחנו משקיעים המון בניקיון - יש לעירייה צי של משאיות חדשות וכלי עבודה חדשים, אנו מעסיקים יותר קבלני

15 I שנה לעפולה 100 I 2025 אוקטובר

"אחת הערים הטובות"

הארנה, מבט מבחוץ ומבפנים הדמיה: קוריאל | אדריכלים

לעשות תיקון היסטורי הארנה, מתקן ענק שהעיר מתכננת. למה עיר בגודל של עפולה צריכה פרויקט כזה? " זה בדיוק העניין. עפולה צומחת בצעדי ענק וצריך להסתכל קדימה. הארנה היא השקעה לעתיד. זה יהיה מתחם ספורט, מוזיקה, תרבות וכנסים שיביא לעיר הופעות גדולות, תחרויות וירידים. זה ימשוך מבקרים מכל הצפון ויחזק את הכלכלה המקומית. ברור שהפרויקט מחייב זהירות תקציבית, אבל זה מתקן שייתן לנו קפיצה מדרגה. כשבניתי את פארק המים גליצ' היו חברי מועצה שהצביעו נגד וטענו שהוא לא ישרת את עפולה ושמדובר בבזבוז כספים. היום פארק המים הזה הפך למוקד בילוי מרכזי בקיץ ואותם חברי מועצה שצעקו נגד, כבר לא חברי מועצה. האמן לי, כשיגיע לכאן הפסטיגל, כשיגיעו לכאן הופעות ענק, כולם יגידו כמה זה היה חשוב ונכון". תכנית המתאר של העיר כוללת הקמה של שתי שכונות חדשות 'רובע תבור' ו'רובע גל־ בוע'. יש חשש שהן יעמיסו על העיר שגם ככה צפופה. "עפולה משנה את פניה זה ברור. היא תהפוך בשנים הקרובות מעיר בינונית לעיר גדולה. העיר תתרחב מבחינה גאוגרפית ומדובר למ־ עשה בשתי שכונות מודרניות שהן הזדמנות היסטורית. רובע תבור (שתקום בין שכונת רובע יזרעאל למושב בלפוריה) תחבר את העיר התחתית עם שכונת עפולה עילית ותיצור רצף טריטוריאלי שיעשה תיקון עוול היסטורי וצדק חברתי עם תושבי השכונות הוותיקות. מדובר בשכונות בהן יקומו בעשורים הקרובים אלפי יחידות דיור חדשות עם תכנון חכם, בתי ספר, פארקים, תשתיות ותחבורה. הן לא שכונות ש'נזרקות' על העיר, אלא מנוע צמיחה לעש־ רים השנים הקרובות. הן ייתנו מענה למשפחות צעירות ויימשכו אוכלוסייה איכותית, כמחצי־ תם מילואימניקים שתרמו רבות למדינה, לצי־ דן יקום אזור תעסוקה חדש המבקש לאכלס

תעשייה טכנולוגית מתקדמת לצד תעשייה ביטחונית. כמו כן השכונות ייבנו במשורה, כפי שעשינו בשכונת רובע יזרעאל, חלק אחר חלק, ולא בבת אחת כדי לא להעמיס". הלב של העמק צעירים רבים עוזבים לחיפה או לתל אביב. איך אתה מתכוון להשאיר אותם כאן? "עפולה היא אחת הערים היחידות בישראל שלא סובלת מהגירה שלילית. זה נכון שצעירים יוצאים להתגייס וללמוד במוסדות להשכלה גבוהה השונים ברחבי הארץ, אבל רובם חוז־ רים. כדי לשכנע אותם לחזור אנחנו משקיעים בדיור בר־השגה בשיתוף משרד השיכון, מקי־ מים מרכזי יזמות, חללי עבודה ועושים הכל למשוך תעסוקה איכותית. לראייה בעיר פוע־ חברות הייטק, טכנולוגיה ומחשוב. 15 לים כבר זה לא מספיק, אבל נמשיך לעבוד קשה כדי להרחיב את ההיצע. במקביל אנחנו מביאים פסטיבלים ואירועי תרבות שמדברים ומכוונים לצעירים ולמשפחות צעירות. ה'גליצ', 'עיר הילדים' ו'הארנה' אלא מוקדים שנותנים להם

סיבה להישאר בעיר. המטרה שלי היא שעפולה תהיה מקום שצעירים רוצים להישאר בו". אפרופו הגירה חיובית, יש מי שחוששים שהעיר גדלה מהר מדי. "זה אתגר אמיתי. לכן כל תכנית כוללת שט־ חים ציבוריים, גינות ופארקים ירוקים, שבילי אופניים, מוסדות חינוך וציבור חדשים. אני רוצה שעפולה תישאר עיר עם צביון קהילתי גם אלף תושבים". 100־ כשהיא תגיע ל איך אתה רואה את העתיד של עפולה? "המאה השנייה של עפולה צריכה להיות מאה של חדשנות, תרבות וגאווה מקומית ובמקביל שמירה על ציונות, יהדות ואהבת הארץ. עפולה נחשבת כבר כיום לאחת הערים הטובות ביש־ ראל ואנו מתכננים לקדם עוד מספר פרויקטים ענקיים שעדיין לא פורסמו ואחשוף בבוא העת שישדרגו את העיר בכל הבחינות". ? אם היית צריך לתאר את עפולה במילה אחת "עפולה היא 'לב'. עפולה תמיד הייתה הלב של עמק יזרעאל, ובשנים האחרונות הפכנו אותה לאחת הערים המובילות בצפון. המטרה שלי שהיא תהפוך ללב של הצפון. לדעתי אנחנו בדרך הבטוחה לשם".

הדמיה: קובי כהן | עיר הילדים

2025 אוקטובר I שנה לעפולה 100 | 16

אנחנו חלק בלתי 1994 מאז נפרד מהנוף העירוני של עפולה. בונים שכונות, בניינים וחלומות - עם מחויבות אינסופית לאיכות, חדשנות ואמינות. גאים להיות חלק מהסיפור העירוני למעלה משלושה עשורים, ולהמשיך לבנות בעפולה עתיד בטוח, איכותי ומשגשג. בעשור הרביעי שלנו אנחנו ממשיכים ליצור, לחדש ולהעניק לכם את הבית שעליו חלמתם – בית שבו אתם חלק מקהילה נאמנה.

ELKABETZ-GROUP.CO.IL 1700-707-567

· רועי עפולה הירוקה · הגפן רובע גלבוע C1 איתנים הזית רובע גלבוע · הרימון רובע גלבוע · התאנה רובע גלבוע

שנים

עפולה, במלאת לך מאה שנים – חוגגים איתך בגאווה ובהתרגשות! מהתחלה צנועה בלב העמק הפכת לעיר פורחת, חזקה ומחבקת – בית חם לקהילות מגוונות ולדורות של עשייה, ערכים ותקווה. נאחל לך עוד שנים רבות של צמיחה, והתחדשות. לחיי המאה הבאה! בברכה, ר.מ רחמני עבודות עפר בע"מ

"ז.א.ר.א רחמני" הינה חברה יזמית בתחום הבניה והנדל"ן המקימה פרויקטים בארץ ובחו"ל. הערכים המובילים את החברה הם אמינות, מקצועיות ומסירות ללקוח, תוך שמירה על רווחיות הפרויקט בכל שלביו. אנו שמים דגש מיוחד על מתן שירות ברמה הגבוהה ביותר לכל אורך שלבי הפרויקט, הבא לידי ביטוי בשמירה על קשר צמוד עם הלקוח ועמידה בלוחות הזמנים. ר.מ רחמני עבודות עפר בע"מ - הינה חברת ביצוע בענף התשתיות, עבודות העפר והפיתוח. שנות עבודה בתחום התשתיות. 30- , לאחר למעלה מ 2013 הוקמה בשנת בהקמת חברת ר.מ רחמני חרטנו על דגלנו את עקרונות היסוד המנחים אותנו בכל פרויקט ועבודה שאנו מבצעים: אמינות ללא רבב, מקצועיות חסרת פשרות, עמידה עקבית בלוחות הזמנים. אנו עומדים ונמשיך לעמוד בעקרונות אלו תודות לכוח האדם האיכותי העובד בחברה, לצד שימוש בכלי צ.מ.ה וציוד כבד מתקדם.

סינמה פרדיסו

צילום: יוסי וקנין

הרבה שנים לפני שהסמארטפונים נכנסו לחיינו והסטרימינג כבש את הטלוויזיה, הם היו מוקדי הבילוי והמפגשים של תושבי עפולה והסביבה הסרטים, האנשים, החוויות וההיסטוריה של ‰ ארבעת בתי הקולנוע המיתולוגיים של העיר - 'קיצי', 'קולרון', 'נווה אור' ו'חן'

/ יוסי וקנין /

| חדר ההקרנה של קולנוע 'קיצי' עדיין קיים צילום: יוסי וקנין

קיצי

הראשון בעיר ובלי גג ב ית הקולנוע הראשון בעפולה 'קיצי' הוקם על ידי ניסים סואץ ז"ל, יליד ר � בפינת ה 1937 חאלב שבסוריה, בשנת

שרק מאוחר יותר התברר שהיה אפשר בלעדיו. עקב ההוצאות הכבדות מקניית הגנרטור והטיר פול בו, היה גם צריך לקבור אותו עמוק באדמה בגלל הרעש החזק שלו, לא נותר לסבא שלי כסף ליציקת גג למבנה. אז הוא החליט להפעיל את הקולנוע כמה עונות ללא גג, בתקווה שברווחים שיהיו לו הוא יוכל לאסוף את הסכום הדרוש להשלמת גג לבית הקולנוע". פתח סואץ את בית הקולנוע - 1937 בקיץ מתחם מלבני בלי גג, בצדו הדרומי מבנה של שתי קומות - בקומת הקרקע קופות ובקומה העליונה חדר המקרן. המסך היה על הקיר הצר פוני של המתחם. בתחילת דרכו פעל קיצי רק בימי שבת וראשון ואחת לשבוע נסע סואץ לתל-אביב להחכיר את הסרטים החדשים ביותר, למרות שעלו יותר כסף. מאחר ואחוז גבוה של התושבים בעפולה באותה העת היו ממוצא אשכנזי ודוברי אידיש, הוא גם הביא סרטים בגרמנית. "בשנים הראשונות של בית הקולנוע עדיין לא היה תרגום בגוף הסרט, התרגום היה על פילם נפרד, דבר שדרש מתורגמן שיתאים בזמן אמת

חובות יהושע חנקין ומשה שרת.

נגמר הכסף הגיע סואץ לעפולה עם משפחתו 1937 בתחילת והחליט לפתוח בית קולנוע. מאחר ולא היה לו ניסיון בעסקי קולנוע הוא לקח כשותף אדם בשם מסרי, שהיה בעל ניסיון בתחום. מסרי הביא את הידע שלו בקולנוע וסואץ את כספו. הרווחים מהקולנוע היו אמורים להתחלק חצי-חצי. "סבא ניסים קנה בעפולה קרקע לבניית בית קולנוע, קיבל מהמועצה המקומית רישיון להפר עלתו וקרא לו קולנוע 'אביב'", סיפרה נכדתו של סואץ רותי הופמן (סואץ), שקיבלה את ההיסר טוריה על 'קיצי' מריאיון שקיימה עם ילדיו של סואץ - פאולין ז"ל ועזרא ז"ל (הדודה והדוד שלה), "מסרי יעץ לסבא מה צריך לעשות, השגיח על הבנייה ואמר לו גם לרכוש גנרטור גדול ויקר,

צילום: אלבום משפחת סואץ | ' בניית קולנוע 'קיצי

2025 אוקטובר I שנה לעפולה 100 | 20

צילום: | ' ניסים סואץ. המייסד של קולנוע 'קיצי אלבום משפחת סואץ

לבסוף את בית הקולנוע. "בגלל מה שקרה סבא נאלץ לעבוד בעבודות פיזיות קשות כמו סלילת כבישים עבור מ.ע.צ וג'ק מצא עבודה כמסריט בשכם", הוסיפה רותי לספר, "כך המשיך הסי־ , אז פרצה מלחמת העולם 1939 דור עד לשנת השנייה. עם פרוץ המלחמה דרשו הבריטים אפלה בבתים ואסרו על הפעלת סרטים בשטח פתוח. הבריטים שהשביתו את הקולנוע בגלל המלחמה הציעו לסבא להחכיר את שטח קיצי למחסנים. סבא שלי שמח על ההזדמנות למקור הכנסה. כעת הוא יכל לוותר על החכרת מכונת ההסרטה ומכר אותה לערבי מנצרת. כמו כן הוא מכר את העצים של הבמה ואת הבלטות של הרצפה. הכספים שאסף ובמיוחד דמי הח־ כירה שקיבל כל חודש סייעו לו לחסל בסופו ועד 1940 של דבר את כל חובותיו. וכך משנת שטח הקולנוע שימש כמחסנים עבור 1947־ ל הצבא הבריטי". סרט ושמים עם קום המדינה חזר סואץ להפעיל את בית הקולנוע קיצי, לאחר שהשמיש את המקום מחדש. הכיסאות היו עשויים מעץ ומברזל והסרט כאמור הוקרן על הקיר הצפוני של המ־ בנה. נרשם 1950 ביוני 3־ במוצאי שבת ה רגע היסטורי בקיצי כשלראשונה הוקרן בו הסרט 'השלב האחרון' - סרט מרתק על יהודי ורשה במחנות הריכוז. לאורך שנותיו הקרין קיצי בעיקר סר־ טים מהוליווד, אך גם סרטים בערבית, טורקית, הודית וגם סרטים לחובבי הסרט הוקרן בקיצי הסרט 1951 הסובייטי. באוגוסט

עזרא סואץ בכניסה לקולנוע 'קיצי' צילום: מתוך ספרו של שבתאי גל | און-גולדמן 'עפולה לגבורות'

כרטיסים ומאוחר יותר עשה זאת עזרא. היל־ דים הצעירים יותר של סבא, הדודים והדודות שלי, נעמי, אולגה, עזרא, מרסל ואהרון עזרו בניקיון האולם ובהדבקת מודעות אודות הס־ רטים שיוסרטו בשבוע הבא, דבר שנעשה בכל יום חמישי. גם לסבתא שולמית היה תפקיד בקולנוע: היא התיישבה תמיד בשורה האח־ רונה ליד הדלת ומשם השגיחה שאף אחד לא 'יתפלח' פנימה ללא כרטיס. כמו כן היא דאגה לשמור על הסדר והשקט. בנוסף סבתא היתה מכינה מיץ אותו מכרה בהפסקות בקיוסק של הקולנוע. מכירת הכרטיסים נעשתה על ידי סבא ניסים שישב בקופה". כחודש לאחר שפורקה השותפות עם מסרי חשב סואץ שסוף-סוף אולי יצליח להשתחרר מחובותיו ויתחיל לראות רווחים מהקולנוע, אבל אז נפלה עליו מכה נוספת - בזמן הקרנת סרט פופולרי במיוחד הסתבך הפילם שהשתחרר מהגלגל והחום החזק של אור מקרנת הסרטים גרם להצתתו. התוצאה: נזק כספי כבד. בעקבות כך נאלץ סואץ להחכיר

את הכתוביות למדובר בסרט. אז סבא העסיק מתורגמן, אדם צעיר בשם יואל צוקרמן", סי־ פרה הנכדה רותי, "לרוב, האולם היה מתמלא מפה לפה, הסרטים שהובאו היו טובים והישי־ בה באולם הפתוח בלילות הקיץ החמים הייתה נעימה לצופים. נותרה בעיית הרעש של הגנ־ רטור שהמשיך להרעיש למרות שנקבר עמוק באדמה. מסרי הציע לבנות מקלט כדי לשים בו את הגנרטור וסבא קיבל את עצתו". עסק משפחתי השותפות בין סואץ למסרי לא האריכה ימים והיא התפרקה. את תפקיד המסריט קיבל הבן . משה 18 הבכור משה (מואיז), שהיה אז רק בן הספיק ללמוד ממסרי כיצד להשתמש במקרן כי היה לו חוש טכני ומעט ידע בחשמל. "האח ג'ק (יעקב) עזר לו בהדבקת הפילם שנקרע", המשיכה רותי לספר, "גם בני משפחה אחרים תרמו את חלקם בעסק בדרך זו או אחרת. פאולין העבירה למועצה את תשלום 'כופר היישוב' שהיה בסך של מיל אחד לכל עשרה

21 I שנה לעפולה 100 I 2025 אוקטובר

מסע בין כוכבים

צילום: אלבום משפחת סואץ

צילום: אלבום משפחת סואץ | ' ג'ק סואץ בכניסה לקולנוע 'קיצי

מרסל סואץ מציג את הפרסום לסרטים שיוקרנו ב'קיצי'

בקיצי היה מסיט את המבט מהמסך לשמים. הרגע הזה חרוט לי חזק בזיכרון. לימים, לאחר שהתחתנתי, הבית הראשון שגרתי בו היה רחוב , מעל קולנוע קיצי". 36 שרת ע � מקריית חיים ל 1965 אריק כץ הגיע בשנת פולה להיות מזכיר 'הפועל' בעיר ומורה לחי־ 60'־ נוך גופני בתיכון. "בתי הקולנוע בשנות ה ' היו אמצעי הבידור היחיד בעיר וכמו 70־ וה רבים הייתי רואה סרטים בקיצי", נזכר כץ, "זה היה בית קולנוע מיוחד שבו גם ראית סרט וגם כוכבים. ההסרטה של הסרטים אז לא דומה לטכנולוגיה שיש היום ובכל זאת בקיצי תמיד היו סרטים טובים, ראינו טוב, שמענו מצוין וגם נהנינו ממזג אוויר טוב". המקרן ששרד ) מגן נר קיבל מהיזם 60( שנה ניר סדן 30־ לפני כ שרכש את המבנה של 'קיצי' את המקרן של בית הקולנוע המיתולוגי - פריט היסטורי נוסטלגי. "יום אחד עברתי ליד קיצי וראיתי שלט עם טל־ פון. התקשרתי וככה המקרן הגיע אלי", סיפר סדן, "הוצאתי את המקרן הזה בעזרת מנוף והיום הוא נמצא אצלי בחוות יעלים. זה מקרן שעובד על פחמים. זו פיסת 50־ איטלקי משנות ה היסטוריה נדירה. בשבילי קיצי מסמל את ילדו־ תי בעפולה. גרתי בבניין שמעל קיצי בצד השני של רחוב שרת ומהבית הייתי רואה סרטים. קיצי חרוט בלב שלי ובלב של הרבה עפולאיים". נפטר ניסים סואץ. אשתו שלומית 1965 בשנת וילדיהם המשיכו להפעיל את המקום עד שנ־ . שלומית הלכה לעולמה בשנת 1982 סגר בשנת . ממשפחת סואץ הגרעינית נשארה בחיים 1982 ומתגוררת בחיפה. 94 רק הבת אולגה, היום בת לפני מספר רב של שנים נהרסו הקירות החי־ צוניים של קיצי והחלה במקום בנייה של מבנה מסחרי שטרם הושלמה בנייתו.

הסובייטי 'סיביר, ארץ הפלאות'. בין הסרטים שהוקרנו בו לאורך השנים: 'עו־ למם של צעירים' של הבמאי האיטלקי ויטו־ ריו דה סיקה, 'הציפורים' של היצ'קוק, 'מעתה ועד עולם', 'זמנים מודרניים' ו'אורות הבמה' של צ'ארלי צ'אפלין, 'טראס בולבה', ' אירמה השודדים' וגם הסרט 40־ לה דוס', 'עלי באבא ו .1977 הראשון שנעשה על 'ספיידרמן' בשנת "פעם אחת בחיי ראיתי סרט בקיצי", נזכר המוזיקאי מיכאל וקנין, "כשנכנסנו הייתה שעת דמדומים, עוד היה אור ובין המרצפות צמחו עשבים אל מול השמים הפתוחים. הקרינו את הסרט ספיידרמן בגרסה שצולמה במקור לט־ לוויזיה. זאת היתה הפעם הראשונה שנחשפתי לסיפור של ספיידרמן וזה היה אדיר. עד היום כשאני פוגש עפולאיים אני משוויץ ואומר להם שיצא לי לראות סרט בקיצי. זה תמיד מרשים אותם, חלק אפילו לא מאמין לי בטענה שאני נראה צעיר, אבל זכיתי וראיתי". ראובן בן ארי ז"ל, אביו של הזמר הידוע מוש בן ארי, שהלך לעולמו לפני כשנה, היה במשך שנים המסריט של קולנוע 'קיצי'. הוא התחיל לעבוד כמנקה האולם. אחרי 12-11 שם כשהיה בגיל שהיה מסיים את לימודיו בבית ספר היה מגיע לקיצי לעבוד. אחרי זמן מה הוא התקדם ונכנס לעבוד בחדר המכונות ובהמשך החל גם להקרין סרטים. את מלאכת העבודה למד מסואץ. 1 "הסרט הראשון שראיתי בקיצי היה סופרמן ", נזכר עמוס 10 עם כריסטופר ריב. הייתי אז בן ), "אני ועוד כמה חברים מרחוב 57( אעידן המגן, שם גדלתי, אהבנו ללכת לצפות בסר־ טים בקיצי. אני זוכר שלשבת בבית קולנוע בלי גג זה היה הדבר הכי מוזר בעולם. הכיסאות היו מעץ וברזל וזה היה עושה לנו קר ברגליים. היה לנו קטע בחבר'ה שבכל פעם שצפינו שם בסרט פתאום היינו אומרים אחד לשני: 'וואי, איזה גשם יהיה מחר' ואז בבת אחת כל הקהל

צילום: ניר סדן | ' המקרן המקורי של 'קיצי

צילום: יוסי וקנין

2025 המקום בו שכן קולנוע 'קיצי', ספטמבר

2025 אוקטובר I שנה לעפולה 100 | 22

פלאפל מפגש גולני

ע"י ברוך ורחל פרץ. בהתחלה זה היה קיוסק שהיה בו הכל 1969 פלאפל גולני הוקם בשנת ממתקים גלידות ועוד. והיה גם פלאפל. הפלאפל היה כנראה טוב והוא דחק את שאר המוצרים הם קראו למקום פלאפל גולני .כדי להנציח את הבן אברהם 1973 ונשארנו רק עם פלאפל. בשנת ששירת בגולני. ונפל במלחמת יום כיפור. לימים המקום עבר לבן דוד. ועכשיו כבר הנכד. בן פרץ. בשם משפחת פלאפל גולני, אנו שמחים וגאים לברך את עפולה היקרה שנה להיווסדה. 100 במלאת עפולה היא הלב הפועם של העמק - עיר של קהילה חמה, מסורת מפוארת, התחדשות מתמדת וטעמים של בית. כעסק שצמח והתחזק כאן יחד עם העיר ותושביה, אנו חשים זכות להיות חלק מסיפורה המתמשך. מאחלים לך עפולה היקרה עוד שנים רבות של פריחה, צמיחה, בריאות ושגשוג – שתמשיכי להיות מרכז של אהבה, טעם, ואנשים טובים באמצע הדרך. באהבה גדולה, פלאפל גולני 04-659-0558 טל. | , עפולה 6 הנשיא וייצמן

מסע בין כוכבים

בית קולנוע 'קולרון'. צילום: | מבנה מרשים אלבום דושינצקי, מאוספי ביתמונה

קולרון לא רק סרטים ותורים ארוכים

ב

לאורך שנותיו הוצגו בו לא רק סרטים, אלא גם הצגות תיאטרון. יצוין כי במשך שנים הוא היה המקום היחיד בעמק למופעי בידור ותיאטרון. קולרון היה במשך תקופה ארוכה בית קולנוע פעיל מאוד. בין הסרטים המפורסמים שהוקרנו בו היה הסרט הישראלי 'השכונה שלנו' משנת שזכה 1965 , 'צלילי המוזיקה' משנת 1968 בחמישה פרסי אוסקר, 'קורטוב של דבש' - עם ריטה טאשינגהם, 'סימפוניית 1961 משנת הגבורה' בכיכובם של צ'ארלטון הסטון ומק־ סימיליאן של, התפוז המכני של סטנלי קוב־ ריק, קלאופטרה בכיכובם של אליזבת טיילור וריצ'רד ברטון, מערבונים רבים וגם סרטים ברוסית והודית. הצגות והופעות בקולרון דאג פרבשטיין כאמור לא רק להק־ רין סרטים, אלא גם להביא הצגות והופעות. ו � התקיימה בק 1953 במרץ 3 ־ ביום שלישי ה־ לרון ההצגה 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר', התקיימה הצגה 1957 בינואר 7־ ביום שני ה של תיאטרון המטאטא בשם 'מיסים ונפלאות', הופיעה להקת בצל ירוק 1958 בפברואר 26- ב עם הכוכבים הגדולים של אותם ימים חיים טופול ואורי זוהר. הופיעה להקת לוס אינקאס, 1960 ביוני 16־ ב ו � הופיעה התזמורת הסימפ 1960 ביוני 21 ־ ב ־ ביולי הגיעה לקולרון הקומדיה 2־ נית חיפה, ב המוסיקלית המצליחה 'טוביה ושבע בנותיו' פ � הוצגה הקומדיה של א 1966 באוגוסט 1 ־ וב ־ רים קישון 'שמו הולך לפניו'. עוד הופיעו על הבמה של קולרון - 'התרנגולים', אילי גורלי־ צקי ויונה עטרי בהצגה 'בשוק המציאות', זמר היידיש מקס פרלמן, לארי אדלר - נגן המפוחית הטוב בעולם, הזמרת גילה אדרי ועוד. התקיים בקולרון פסטיבל שירי 1976 ביוני 27־ ב ילדים בנושא השלום בחסות העירייה. בפס־ 2,000 שירים שנבחרו מתוך 12 טיבל הושמעו שהוגשו לוועדת השיפוט, שהיתה מורכבת ממורים למוסיקה של רשת החינוך הממלבתי־ דתי באזור עפולה ובית שאן. המורה למוסיקה של בית־ספר-מעלות בעפולה דוד שיטרית הל־ השירים ואת היתר הלחינו 12 חין תשעה מתוך אבי לוגסי, בני טרניו וויטל ציוני. את השירים ע � מ 12 עד 9 בפסטיבל ביצעו ילדים וילדות בני פולה ובית שאן. הרשים במיוחד שיר השלום

החלה בנייתו של מבנה 1950 תחילת יולי מפואר ומשוכלל ברחוב חטיבת תשע מקומות, בעלות 1,060 בעפולה, שיכיל אלף לירות. אחרי פחות משנה, 60 כספית של , הסתיימה הבנייה - בית הקולנוע 1951 במהלך קולרון של יקותיאל פרבשטיין נפתח והחל לה־ קרין סרטים ולארח הצגות ומופעים עד תחילת .'80־ שנות ה עלה ארצה. 12 פרבשטיין נולד בפולין ובגיל הוא היה קבלן גדול באזור חיפה והצפון. בת־ באו אליו משקיעים מעפולה 50- חילת שנות ה וביקשו ממנו שיבנה עבורם בית קולנוע. לאחר שהסתיימה הבנייה התברר שלא היה להם מספיק כסף והוא הצטרף כשותף בכיר. אחרי תקופה קצרה רכש מהם את כל המניות והפך לבעלים היחיד. אשתו זהבה היתה זו שניהלה את הקופות. קולנוע 'קולרון' נבנה בסגנון בתי הקולנוע של עם אולם מרכזי, מעליו יציע ובצד 40־ שנות ה תאי צפייה אישיים. הקופות שלו היו בצד הש־ מאלי (דרומי) של המבנה, גרם מדרגות קטן הוביל לכניסה בחזית המבנה והוא כלל כאמור מושבים. 1,060

מבית שאן. את ‬ 12־ שחיברה אסתר פרץ בת ה אף הוא מבית 9־ השיר שר שמעון אלימלך בן ה שאן. השיר מסתיים במילים: 'רבין בדמשק, סאדאת בירושלים / זורקים את הנשק ולוח־ / אני רק ישנתי ‬? צים ידיים / האם בא השלום חלמתי חלום'. הקופה נפרצה והיו בקולרון גם אירועים שלא קשורים לסר־ , במסגרת חגיגות 1955 ביוני 26־ טים והצגות. ב שנה לעפולה, נערכה בקולרון ישיבת מועצה 30 מיוחדת בה נמסרה לנשיא המדינה יצחק בן צבי אזרחות כבוד. ל � נערך בקו 1959 באוגוסט 7 ־ בערב שישי ה־ רון, על־ידי סניף המועצה הלאומית למניעת תאונות, משפט ציבורי לשלושה נאשמים - נה־ גים והולכי רגל. המשפט עורר עניין רב ובאולם איש. 1,000־ נכחו יותר מ נפרצה קופת 1968 בנובמבר 28־ במוצאי שבת ה 3,000־ הברזל של בית הקולנוע וממנה נגנבו כ לירות במזומן, פדיון של שתי הצגות. הפורצים השתמשו בפטישים כבדים ואיזמלים והשאירו במקום פטיש וזוג כפפות. והיה גם בקולרון אירוע חגיגי וציון דרך היסטורי שנים אחרי 48 , בתולדות עפולה - הכרזתה כעיר

יעקב לוי, המקרין המיתולוגי של בית צילום: פרטי | קולנוע קולרון

2025 אוקטובר I שנה לעפולה 100 | 24

צילום: יוסי וקנין

המקרן בחדר ההקרנה של קולנוע 'קולרון'

צילום: יוסי וקנין

היכל התרבות בעפולה, לשעבר 'קולרון'

מאוד. הוא היה אומר לי שאני כמו הבן שלו". תאר את בית קולנוע קולרון כמו שאתה זוכר אותו? "נכנסים לתוך לובי גבוה, כי למבנה היו שתי קומות. היה אולם למטה ומעליו יציע, הכיסאות היו מעץ והייתה במה. הרבה שנים המקום עבד חזק והיה מלא. התור לקופות היה ארוך והש־ תרך עד תחנת הדלק סונול. מחוץ לבית הקולנוע עמד בחור ומכר גרעינים. הוא היה מגלגל עיתון לקונוס ושם בפנים את הגרעינים. הקרנתי המון סרטים, אבל רק אחד נחרט לי בזיכרון - 'הטוב, הרע והמכוער'. קולרון זו חוויה שמלווה הרבה אנשים בעפולה. בשבילי הוא היה בית שני. ', כשלאנשים כבר 70־ "לקראת סוף שנות ה הייתה טלוויזיה בבית, הגיעו כבר פחות אנ־ שים", הוסיף לוי, "המקום לא עבד טוב וליקו־ תיאל כבר לא היה כח והוא החליט לסגור אותו. אני עבדתי כמקרין עד שהתגייסתי לצה"ל בא־ ה � . אחרי ש 13 . שירתי בגולני בגדוד 1973 מצע שתחררתי מהצבא חזרתי לעבוד בקולרון וגם בקולנוע חן שגם היה בבעלותו של פרבשטיין". קולנוע קולרון סיים את תפקידו בסוף שנות ב � הודיע ראש העיר עו 1980 באפריל 4־ . ב 70 ־ ה ־ דיה עלי כי לאחר שהעירייה רכשה את מבנה בית י � מיליון ל 20 ־ הקולנוע היא תשקיע בשיפוצו כ־ רות ותסב אותו להיות היכל התרבות של העיר.

כשסיימתי כיתה ח' הפסקתי ללמוד כי לא הייתי תלמיד מצטיין וגם כי הייתי צריך לע־ זור בפרנסה של הבית. היינו משפחה גדולה", סיפר לוי, "חיפשתי עבודה, באתי לקולרון ופר־ בשטיין הסכים להעסיק אותי. התחלתי כעוזר של איש האחזקה של בית הקולנוע וככל שחלף הזמן פרבשטיין הכניס אותי לחדר ההקרנה ולימד אותי להקרין סרטים". זו הייתה עבודה קשה להיות מקרין? "הייתה בה התעסקות. זה לא היה מקרן טכ־ נולוגי כמו היום. מקרן קולנוע בעבר עבד על פחמים שהיה צריך להחליף כל הזמן. הסרט היה מגיע בגלילים בתוך קופסאות ואני הייתי מחבר אותם למקרן ובסוף ההקרנה מחזיר לקופסאות. היה צריך להשגיח שהמקרן לא מתחמם כי כשזה קרה היה חושך על המסך. זה קרה לי כמה פעמים כי נרדמתי. הקהל היה צועק וטורק את הכיסאות, מיד הייתי מתעורר ומסדר את המשך ההקרנה". מה אתה יכול לספר על פרבשטיין? "איש מקסים. אהבתי לעבוד איתו והוא היה אדם שאהב לעזור. בכל פעם שבאתי אליו עם בקשה הוא מעולם לא אמר לי לא, תמיד כן. הייתה לו שברולט ישנה, שאיתה נסע לתל אביב להביא סרטים. הוא באמת היה איש גדול. אהבתי אותו מאוד והוא אהב אותי

בישיבה מיוחדת 1973 בינואר 25־ הקמתה. ב באולם הקולנוע הכריז שר הפנים ד"ר יוסף בורג על עפולה כעיר. במקום נכחו חברי כנסת ותוש־ בים רבים. באותו מעמד קיבל שמשון שחורי את התואר ראש העיר הראשון של עפולה. מאיש אחזקה למקרין קולרון, למרות שאירח הצגות ואירועים שונים, היה בראש ובראשונה בית קולנוע, שבו ראו תושבי עפולה את מיטב הסרטים מהוליווד '. במקום 70־ ' וה 60־ ', ה 50־ שיצאו בשנות ה גם הוקרנו סרטים מרחבי העולם. הטיב לתאר זאת המוזיקאי מיכאל וקנין: "הסרט הזכור לי מקולרון הוא סרט שפורסם כ'טרזן ההודי'. זה היה אכן סרט הודי, אבל ממש לא קשור לט־ רזן. הגיבור של הסרט חי בכפר והגן על התו־ שבים של הכפר מפני אנשים רעים. מה בדיוק הלך שם לא ברור, אבל היו הרבה סצנות קרב מלהיבות ביותר, כל כך מלהיבות שכולנו נסח־ פנו בהתלהבות וצעקנו 'טרזן ההודי'". אחד האנשים בעפולה שמכיר הכי טוב את קולרון הוא יעקב לוי, שהיה המקרין של בית הקולנוע במשך כמעט שני עשורים. לוי, היום .14 , התחיל לעבוד בקולרון כשהיה בן 72 בן ' חינוך חובה היה עד כיתה ח'. 60־ "בשנות ה

25 I שנה לעפולה 100 I 2025 אוקטובר

מסע בין כוכבים

המקרין המיתולוגי של קולנוע חן יוסף כהן צילום: | ז"ל אבנר כהן

נווה אור

להיטי שנות ' ועוגות 80־ ה של הברמן ב קומה השנייה של בית פיינגולד ההיסטורי בשדרות ארלוזורוב הוקם בימי המנדט ראינוע, שפעל גם כבית קולנוע בשם קולנוע אביב. הוא פעל גם בימי ראשית ' נפתח הקולנוע מחדש בשם נווה 60־ המדינה. באמצע שנות ה אור. הקופה של הקולנוע הוצבה בכניסה למבנה בצד שמאל ומ־ חוצה לו נתלו הכרזות של הסרטים שהוקרנו בו. לרוב הקרינו בו ארבעה סרטים בשבוע. במרפסת של בית הקולנוע היה הקיוסק. ),לשעבר מנהל אגף התרבות בעירייה, בילה 51( יניב בוגנים .'80־ הרבה בבית הקולנוע נווה אור בתקופת נעוריו בשנות ה "הזיכרון החזק שלי מנווה אור היה התור הארוך לקופה שה־ שתרך בשדרה", סיפר בוגנים, "הייתי עומד שם בתור לסרט בכל פעם לפחות חצי שעה. הכניסה לבית הקולנוע הייתה עם שתי דלתות גדולות מעץ שהובילו לפואיה, ששם הייתה הקופה. אחרי שקנינו כרטיסים היינו עולים לאולם דרך מס־ דרון ומדרגות מחוץ למבנה, שהיו כמו מעקף כזה. האולם של נווה אור היה גדול יחסית עם כסאות עץ מתקפלים וריצפת מכוסה בגומי. מבחינתי זה היה פלא להיכנס לאולם הזה. .1982 הסרט שאני הכי זוכר שראיתי שם הוא 'אי.טי' בשנת בהפסקה של הסרטים היה נפתח מצד שמאל תריס ושם היה הקיוסק. בנווה אור אכלתי בפעם הראשונה את עוגת הפרג המפורסמת של הברמן. את כל להיטי הסרטים של שנות ' ראיתי שם כמו רוקי וסופרמן. זו הייתה חגיגה". 80־ ה

חן

סרטים טורקיים ותפוחים מצופים י 60־ קותיאל פרבשטיין, שהיה הבעלים של קולנוע קולרון, פתח בשנות ה בית קולנוע נוסף בעיר בשם 'חן' ברחוב קפלן בשכונת עפולה עילית (מול קופת החולים). למעשה הסרטים שהוקרנו בקולרון הוקרנו גם בחן. מבנה בית הקולנוע היה דומה לזה של קולרון. היו לו שתי קומות, אולם מרכזי ומעליו יציע. הוא הכיל מושבים. מבחוץ היה למבנה ציפוי של אבן דקה. בכניסה היה לובי 600 ־ כ קטן עם קיוסק שמכר גרעינים בתוך עטיפות של עיתונים, פלאפל, תפוחים מצופים וארטיקים. המקרין המיתולוגי של 'חן' היה יוסף כהן ז"ל, תושב שכונת עפולה עילית, מטנג'יר - עיר 1949 שגם הקרין בקולרון. כהן עלה לארץ עם משפחתו בשנת נמל בצפון מרוקו. תחילה גרה המשפחה במעברה בפרדס חנה, לאחר מכן עברה לחל חנן ומשם לעפולה עילית. כהן היה בנאי במקצועו ועבד בבנייה אצל פרבשטיין, שהיה קבלן גדול באותם ימים. כהן גם בנה את קולנוע חן. "אבא היה אדם טוב מאוד שכולם אהבו. תמיד אהב לעזור", סיפר בנו מורדי כהן, "תושבי בעפולה קראו לו 'יוסף המברך'. הוא היה אדם דתי, כהן, ואנ־ שים ביקשו ממנו שיברך אותם. פרבשטיין הכניס את אבא להקרין סרטים אחרי שבית הקולנוע נפתח. ביום הם היו עובדים בבנייה ובערב אבא היה מקרין סרטים בחן. בזכות אבא ראיתי המון סרטים כמו טרזן, מערבונים וגם סרטים טורקיים. אבא אהב מאוד לעבוד כמקרין. הוא חי את זה. אחרי שבית הקולנוע נסגר הוא יצא לגמלאות. אבא חי חיים טובים והלך לעולמו בשיבה טובה". 92 בגיל גולן וקנין, שגדל בשכונת עפולה עילית, זוכר רק סרט אחד שראה בחן, ממש לפני שהמקום נסגר. "הסרט היחיד שראיתי בקולנוע חן היה סרטו של סי־ ", סיפר וקנין, "קולנוע חן היה 1987 לבסטר סטאלונה 'מעבר לשיא' בשנת דקות מהבית שלי. הוא היה נמצא 10 קולנוע שכונתי, שהיה מרחק הליכה של במבנה גדול וגבוה. מבחינתי הוא היה האטרקציה של עפולה עילית. ההורים שלי אהבו לראות בו סרטים. הרבה שנים אחרי שנסגר הייתי עד ליום שבו החלו להרוס אותו". '. המבנה נהרס ובשנים האחרונות בנו 80־ קולנוע חן פעל עד סוף שנות ה במקום בנייני מגורים חדשים שיאוכלסו בקרוב.

צילום: יוסי וקנין

הכניסה לבית קולנוע 'נווה אור' בשדרות ארלוזורוב

2025 אוקטובר I שנה לעפולה 100 | 26