מאה שנה לעפולה 10/25

בארץ והוזמן על ידי חברת 'קהילת ציון' להכין תכנית, שהייתה מקיפה וחדשנית מאוד. במאי עשתה עפולה כבוד לאיש שתכנן אותה 2022 וקראה רחוב על שמו. הטקס נערך בנוכחות נכדתו ד"ר ליאורה אוריאל. ש אחד הסמלים של עפולה שדרת הדקלים - ומקום הבילוי המרכזי של העיר במשך עש־ רות שנים. בשדרת ארלוזורוב נטעו את דקל 200־ הוושינגטוניה התמיר והמרשים, למעלה מ דקלים. ש � קבוצה של מבנים ב שכונת היוגוסלבים-- כונת עפולה עילית (רחוב יצחק שדה) שתושבי השכונה כינו אותם 'שכונת היוגוסלבים' בגלל שנבנו על ידי בנאים מיוגוסלביה. אלו היו מבנים שנבנו באיכות גבוהה עם עמידות בפני אש. רק מספר בודד של מבנים כאלו עדיין קיימים. ח � כשילד החליט לחלק את רכושו ל - שאשאא בריו הוא היה זורק את הכל באוויר. מה שת־ פסת - שלך. ת תחנת הרכבת ההיסטורית של עפולה - 1952 ועד תחילת 1905 פעלה בין השנים כחלק ממסילת הרכבת החיג'אזית - רכבת העמק המיתולוגית. סביבה למעשה הוקמה . רבים מילדי העיר מכירים 1925 העיר בשנת את התחנה כמקום שהיה מוזנח במשך שנים ורק לאחרונה הפך לפארק פנאי ותיירות. אך יש כמה מבני עפולה שעוד זוכרים את התחנה פעילה ואף יצא להם לעלות על רכבת בדרכה לחיפה. מ � השם שניתן לתירס חם ש תירס מזרחי- - ר � ' ב 60 ־ כרה משפחת מזרחי החל משנות ה־ חבי העיר ובעיקר בחגיגות האסיף בסוכות. המייסד של תירס מזרחי הוא אב המשפחה אברהם שלאחר שהגיע לעפולה עבד כעגלון אך מאחר והפרנסה לא הייתה מספקת הוא רכש דודים ופרימוסים והחל למכור תירס חם על פי מתכון סודי שלימד אותו אביו בקהיר. כשילדיו גדלו הם הצטרפו לעסק ובחודשי הקיץ החזיקה המשפחה ארבע באסטות בו זמנית: אמא רנה ליד קולנוע 'קול רון', דוד (גור) ליד קולנוע 'קיצי', אבא אברהם במרכז העיר ברחוב הנשיא ויצמן וניסים ומשה ליד קולנוע 'נווה אור' בשדרות ארלוזורוב. מאז הפך התירס החם של משפחת מזרחי לשם דבר ולחלק מהנוף של בירת העמק בעיקר בימי העצמאות ובחגיגות האסיף שהתקיימו בפארק הרכבת. אין עפולאי ותושב הסביבה שלא התאהב בטעם של תירס מזרחי.

התחנה המרכזית הישנה. העפולאיים צילום: | ' קראו לה 'אגד אליעזר סקלרץ, מאוספי ביתמונה

פ קבוצה פליטי וייטנאם (הווייטנאמיים) - פליטים מוייטנאם שנקלטו בשכונת 100־ של כ י � . הם התקבלו בחמ 1979 עפולה עילית בשנת מות מצד תושבי העיר והשכונה שהביאו להם בגדים ועוגות. רבים מבני שכונת עפולה עילית זוכרים אותם עד היום שכן הם למדו איתם בבית ספר 'אלומות'. הפליטה הזכורה ביותר היא דאו שלימים התגייסה לצה"ל ושירתה כקצינה. צ תחנת האוטובוס בתחילת צומת ההיפרשוק - רחוב כורש בו תושבי העיר והסביבה עמדו כדי לתפוס טרמפ לבית שאן, הקיבוצים והמוש־ בים. הצומת נקראת על שם ההיפרשוק שפעל בסמוך במשך שנים רבות. ק כינוי שניתן בעפולה למתקן - קיר המוות פעלולים ביריד האסיף שהתקיים בשנות ' בכל חג סוכות. המתקן היה למעשה 80־ ה מאין גליל ענק שעל קירותיו נסע אופנוע ול־ סירה. הצו + עיתים גם שני רוכבים על וספה ־ פים עמדנו למעלה וצפו בפעלול המדהים, המפחיד והרועש. ר י � אדריכל יהודי גרמני שת ריכרד קאופמן- - כנן את עפולה - העיר הראשונה בארץ שתו־ כננה מראש. קאופמן התמחה בתכנון יישובים

רכבת העמק ההיסטורית. לאחר מכן עברה המסעדה למבנה קבוע בן קומה אחת ליד בניין המשטרה ותחנת אגד הראשונה ובסמוך לכי־ כר העצמאות. לאחר הקמת המדינה השכירה משפחת פסלוב את המסעדה שהמשיכה לע־ ' גם מקום בו 70־ ' וה 60־ בוד והייתה בשנות ה איש כמו חתונות, 100־ התקיימו אירועים עד כ בריתות וימי הולדת. סן רמו המשיכה לעבוד גם עד שלבסוף נסגרה. מבנה 2000־ לתוך שנות ה סן רמו, שבנו חיה וחנוך פסלוב, קיים עד עצם היום הזה. ע ו � שמה הראשון של עפ עיר יזרעאל- - לה. השם ניתן לה עם הקמתה אך בסוף , עם הקמת מועצה מקומית חדשה, 1940 נקראה המועצה בשם 'עיר יזרעאל עפולה'. עם הפיכתה של עפולה לעיר שונה שמה ל'עפולה' בלבד. תל העתיקות בעיר ששימש עתיקות - במשך שנים מקום מפגש לבני נוער, שלא תמיד נפגשו שם כדי לחפש עתיקות. שיר הלל לבירת העמק עפולה (שיר) - שכתב והלחין עוזי חיטמן ז"ל 1984 משנת לבקשתו של הזמר שימי תבורי, שביצע אותו לראשונה בטלוויזיה במסגרת קטעי המוזיקה ששודרו בתוכנית 'זהו זה' של הע־ רוץ הראשון. הפזמון: 'בו שב איתנו בעפולה, יופי וזוהר הם נתנו לה, כך שיריה ראשונים, שב תנוח בגנים, תעלה על העילית ותביט על התח־ תית, בו שב אתנו בעפולה'.

13 I שנה לעפולה 100 I 2025 אוקטובר