מאה שנה לעפולה 10/25

צילום: מתוך | בן ציון קמינסקי אוסף הצילום המשפחתי

הלב. מי שעבר ליד - עצר. מי שהכיר - חזר. גברי היה מהדמויות הבולטות והאהובות בעו פולה עילית, אדם שהקדיש את חייו לחיבור בין קודש לחול, בין מסורת לאנושיות פשוטה. יחד עם אביו בנה במו ידיו את בית הכנסת 'ישראל לאומי' ע"ש רבי חי טייב לא מת ברחוב הרצל. מקום שנבנה מאהבה, אמונה מסירות ואמת. בית הכנסת הפך עם השנים לבית רוחני לדורות ומוקד של תפילה, לימוד, קהילה וחיו בוק חם לכל מי שזקוק לו. בריכת השחייה של המרכז הרפואי העמק - בריכה פתוחה ששירתה את עובדי בית החולים ומשפחותיהם בתקופת הקיץ. זו הייתה בריו כת בטון מרובעת, עם מקפצות, סוכת מציל פשוטה ומסביב מדשאות, כסאות ועצים. היא הייתה ממוקמת ליד המגורים ובית הספר לאו פ � ' ו 70 - חיות. הבריכה נבנתה במהלך שנות ה - עלה מספר שנים. רופאים, אחיות, עובדים ומי שהיו גרים בבית החולים היו נוהגים לשחות בה לפני יום עבודה ואחרי יום עבודה. עם השנים הוחלט לסגור את הבריכה והיא כוו סתה באדמה. ג השם של האוטו גלידה שהיה - גודלי עובר בין השכונות בעיר, מנגן מוזיו קה שהייתה מבשרת על בואו ומושך אליו את כל הילדים.

ו � הכינוי שנתנו ילדי עפולה לגזעי עץ גד בוקים- - לים ועבים שאספו לקראת מדורות ל"ג בעומר. המאכל התוניסאי שגבריאל בריק אצל גברי - טייב ז"ל, הבעלים של אחד משני הקיוסקים ברחוב הרצל במרכז שכונת עפולה עילית, מכר לתושבי השכונה והעיר. במשך שנים הכין גברי בריק - מאכל המורכב מעלה דק של בצק שממולא בביצה, מקופל לצורת משולש ומטוגן בשמן עמוק - שהיה למעשה המאכל הפופולרי והמבוקש בשכונה. עד היום ילדי עפולה עילית זוכרים בגעגוע את טעמו של הבריק של גברי ועד כמה היה חלק משמעותי מנוף ילדותם. הקיוסק שלו היה גם מקום שאנשים באו לשפוך את

צילום: באדיבות המשפחה | גברי טייב ז"ל

צילום: יוסי וקנין | בית מגזאניק

9 I שנה לעפולה 100 I 2025 אוקטובר