מפרץ 02.08.24

חיוך כובש. סמ"ר נועם דואק ז"ל צילום: | באדיבות המשפחה

מהצבא' ובמילים הבאות אמר 'נועם נהרג'. אותו מנהל הכניס אותי לחדרו ומיד אחר כך נכנסו הקצינים, הם לא חיכו הרבה, וידאו שאני אסנת ובישרו לי על מותו. לא יכולתי לעכל את זה, כשראיתי אותם חשבתי שיבשרו לי על פציעה קשה, שקרה משהו, לא חש־ בתי שכבר איבדתי את הילד", סיפרה בכאב, כשלפניה המשימה הקשה לבשר לבעלה. "הבהרתי להם שזה יהיה קשה מאוד, שלי הוא רגיש מאד והקשר שלו עם נועם הוא מאוד קרוב. נסעתי יחד איתם אל העבודה של החבר שלו בחיפה, ראיתי אותו יושב ושותה קפה והוא ראה אותי עם הקצינים ומיד קם לעברי" בזכות קרניות עיניו שלי: "לא הייתי צריך שיגידו לי, מיד אמרתי לה 'נועם נהרג?' והיא אמרה לי 'כן'. זהו השמים נפלו". לאחר מכן נסעו ההורים לבנם רז שעובד בברינקס וביש־ רו לו, לאח הגדול דור, שהיה במרחק רב בצפון - הודיעו גם כן. שעות בודדות לאחר הבשורה הקשה, קיבלו הוריו של נועם שיחת טלפון נוס־ פת מבית החולים: "התקשרו אלינו ואמרו לנו שיש מישהו שצריך את הקרניות של נועם ואם אנחנו מוכנים לתרום. לא הי־ ססתי לרגע, רק הבהרתי שחלקי גוף לא נוכל לתרום כי נועם הוא כהן וזה אסור. לגבי הקרניות לא שאלתי למי תורמים, אמרתי באהבה למי שצריך, זו נחמה שיהיה מי שימשיך את לראות אור דרך נועם". רבים מחבריו הגיעו לביתם משפחת דואק לחבק את המשפחה: "חיילים ומ־ פקדים סיפרו לנו שהוא היה חזק מאוד בלחימה, גבר שבגברים, סיפרו לנו שבז־ מן פציעה של המפקד שלו שאיבד הכרה נועם היה זה שתיפקד הוא ידע לקבל סמכות". מספר שלי. "אני רוצה להעביר חשוב לחיילים ול־ מפקדים של נועם, קרה לנו אסון, שמעתי איך קרה המקרה, אבל זה לא מעניין אותי מי אשם כי שום דבר לא יחזיר לי את נועם. אני מוחל מכל הלב והנשמה למי שאשם, במלוא הכוונה, אני רוצה לחבק ולנשק אותו, הסליחה שלי היא לא מהפה לחוץ היא אמיתית וכנה מלב של אבא. שעות ויותר, 16 תבינו, חיילים נלחמים זה ברור שטעויות קורות. אני גם לא שואל למה נועם? אני מקבל את הגזרה, ורק כועס על הקב"ה, אבל אני אדם מא־ מין וגם זה יעבור. אני יודע שהלב שלנו יהיה קרוע כל החיים, אבל יש לי משפחה, אישה וילדים והכל יהיה בסדר". לנועם היית בת זוג בשנתיים האחרו־ נות עמית שוורץ. שלי: "נועם ועמית הכירו דרך חברים משותפים והיו יחד מעל שנתיים, מבחינתנו היא חלק מהמ־ שפחה לכל החיים". אסנת: "אנחנו רוצים שאנשים יזכרו את נועם, את החיוך הכובש שלו, את שמחת החיים את הרצון שכולם יהיו מאוחדים ושמחים".

יעזור לכם', מספר האב. "אבל הפצי־ עה הייתה יותר קשה משחשבנו, ואחרי שלושה חודשים הודיעו לו מפקדיו שהוא לא יחזור ללחימה בשטח הרצועה, וכאן הוא כמעט נשבר. מהר מאוד התעשת על עצמו והודיע לכולנו: 'אף אחד לא יחליט לי מה לעשות, אני חוזר'. לא קב־ עתי לו מה לעשות, אבל אמרתי לו שאני מעדיף שהוא לא יחזור ללחימה'. בסוף הוא נלחם וחזר, אבל לי הוא סיפר שהוא יורד מלחימה רק כדי להרגיע אותי, זה היה השקר היחיד ששיקר לי כל החיים שלו', סיפר האב בכאב. "כשנועם היה בבית, ישנתי כמו שלא ישנתי בחיים שלי. גם כשהיה מגיע לכמה ימים, לסוף שבוע, הבית שלנו היה מתמלא אור, הוא היה קורה לי 'שלי', ואני הייתי אומר לו 'מה זה שלי - אבא', היינו צוחקים הרבה. אלו ימים שאני הייתי האיש הכי מאושר בעולם. קשה לעכל שהאור של נועם לא יהיה עוד" הפעם האחרונה בבית אסנת: "בשבוע שהוא חזר להילחם ברצועת עזה, שלי היה כותב לו הודעות והוא לא היה עונה. שאלתי את נועם אם הוא באמת יורד מהלחימה והוא אמר לי 'אמא, נראה לך?' הכל היה כדי לא לגרום לאבא שלו צער ודאגות. אבל גם שלי הבין שהוא נלחם, ואז גם הדאגות חזרו". מאז ששב ללחימה לאחר הפציעה חלפו עוד כשלושה חודשים, כאשר בחלקם יצא לקורס קשר מתקדם. שלי: "אמרו לנו שבחרו את החיילים שיש להם הכי הרבה אחריות והכי הרבה כי־ מיה עם המפקדים, ונועם בלט מכולם. ביום חמישי, שבוע לפני האסון, נועם חזר הביתה אחר הצהריים, בסיום הקו־ רס והיה צריך לעשות איתנו שבת, אבל התקשרו ואמרו לו אם הוא מוכן לבוא כי חסר כוח אדם. בשישי בבוקר הוא כבר נפרד מאיתנו ונסע לדרום. לא האמנתי שזו הפעם האחרונה שנועם יהיה בבית, שזו הפעם האחרונה שאראה את הבן שלי". בלילה שבין רביעי לחמישי קרה האסון. חשוב להבהיר כי הצבא עדיין חוקר את המקרה הטראגי, בו נהרג נועם ונפצעו שני חיילים נוספים, ככל הנ־ ראה בעקבות שאיפת גזים רעילים מה־ גנרטור שישנו בקרבתו. שעתיים קודם, בשעה שלוש לפנות בוקר, נועם כתב הודעה לרז אחיו שהכל בסדר. שלי: "מיום ראשון הייתה לי הרג־ שה כל כך רעה, לא ידעתי את נפשי. שיתפתי את אסנת, אבל היא ביקשה ממני להיות חיובי. חיכיתי שידפקו לי על הדלת". והדפיקה לא איחרה לבוא, ביום חמישי בשעה תשע בבוקר הגיעו המודיעים ודפקו על דלת בית משפחת דואק בקרית מוצקין, אלא שאיש לא היה בבית. אסנת: "המודיעים הגיעו אלי לעבו־ דה, אחד מהם נכנס בלבוש אזרחי וחיפש אותי. כששאלתי מי הוא, הוא אמר 'אני

האב שלי: "לא שאלתי למי תורמים, אמרתי באהבה למי שצריך, זו נחמה שיהיה מי שימשיך את לראות אור דרך נועם האם אסנת: "כשראיתי את הקצינים חשבתי שיבשרו לי על פציעה קשה, שקרה משהו, לא חשבתי שכבר איבדתי את הילד"

מקרית 19 סמ"ר נועם דואק, לוחם שריון בן מוצקין, נפל בסוף השבוע האחרון בדרום רצועת עזה לאחר שישן בחדר סגור ליד הוריו, שלי ואסנת, מספרים ‰ גנרטור בראיון ל"ידיעות המפרץ" על בן הזקונים עם החיוך המתוק, שנאבק לשוב להילחם לאחר פציעה, על הדאגות והחששות מאז פרצה המלחמה, על רגע הבשורה ועל המסר החשוב לחבריו הלוחמים: "הלב שלנו יישאר תמיד קרוע, אבל אנחנו סולחים מכל הלב"

לאחר כארבעה חודשי לחימה נועם נפצע, הרופאים הודיעו להורים שמ־ דובר בפציעה בעקבות קרע ברצועה בכתף: "מהרגע הראשון שפגשנו אותו בבית החולים, נועם הבהיר לנו: 'מחר אני חוזר לחבר'ה, אני לא נשאר כאן, לא

צה"ל לשטח הרצועה. דאגנו מאוד, אבל נועם הצליח להרגיע אותי ואמר: 'אמא, אין לך מה לדאוג, אני בתוך טנק'. המי־ לים שלו הצליחו לתת לי ביטחון שיהיה בסדר, וגם לשלי אמרתי תחשוב חיובי, יהיה בסדר'.

adyg@012.net.il אדי גל: shahaf.dikla@gmail.com דיקלה שחף

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

7

ידיעות המפרץ ˆ 2.8.2024