מפרץ 11.11.22

איך אומרים לילדה בת ארבע אבא ש ? מת שלה

מאוד. בוקר אחד הוא התקשר ואמר 'אני בסדר'. רק אחר כך התברר לי שהוא היה בבית אליו חדר מחבל, שהרג שניים מח צ בריו הטובים לצוות, סמ"ר גיא בוילנד ז"ל וסמ"ר עמית יאורי ז"ל. הם נהרגו לו מול הפנים. מור ניצל בנס. לא חשבתי שדווקא בחיים האזרחיים הוא ימצא את מותו בט צ עות, במוות מיותר ואכזר". לפני כחמש שנים התחתנו באולמי כינורות. "מור ואני גרנו אצל ההורים שלי מאז שהוא השתחרר מהצבא ועד לפני שנה, חסכנו כסף לבית. ביום שהוא נורה, ציינו בדיוק שנה ליום שבו נכנסו לבית החדש. מור עבד באחזקת מכונות ברפאל דרך קבלן, ובחודש הבא אמור היה להיקלט כעובד מן המניין. היינו מאושרים, גידלנו יחד את הילדה שלנו והכל היה מושלם. מור היה אבא ובעל מתחשב, תמיד עזר והיה שותף מלא. איש של בית ומשפחה, שום דבר אחר לא עניין אותו. ביום ראשון הוא התחיל לימודי הנדסאי מכונות, לימודים שהוא חיכה להם והתעכבו בגלל הקורונה. פתאום בא הכדור הזה שהרס לנו את החיים". האירוע קרה יום לפני הבחירות. "מור היה טרוד במצבה הביטחוני של המדינה. הוא דיבר על הבחירות וחיכה ליום הזה. לא צ חרונה הוא כל הזמן אמר לי 'תראי רוית, יבוא יום ולא נוכל לצאת לרחובות'. לא תיארתי לעצמי שהדאגה שלו כל כך ממשית". השמים נפלו בני הזוג הצליחו יחד להתגבר על מכ צ שולים רבים, אבל דבר לא הכין את רוית לרגע הטראגי. מור סיים את יום עבודתו ברפאל, ונסע על האופנוע החלופי למו צ סך בקרית אתא כדי לאסוף את האופנוע שלו מתיקון. "הוא התקשר אלי ותכננו לעשות על האש בערב עם בת הדוד שלי ובן הזוג שלה. קילחתי את הילדה, וחי צ דקות ראיתי שמור לא 50 כינו לו. לאחר מגיע וחייגתי אליו. ענה לי מכר שלו, שהיה לו קשר איתו בגלל ששניהם רוכבי אופנועים, ואמר לי: 'רוית, את יושבת? ירו למור בראש'. שאלתי אותו אם הוא צוחק עלי, והוא אמר: 'איך אפשר לצחוק על דבר כזה'. "ביקשתי ממנו לדבר עם מישהו שנ צ מצא לידו, והוא נתן לי לדבר עם שוטר. אמרתי לו: 'אני אשתו, תגיד לי מה קורה עם בעלי'. בהתחלה הוא התעקש לא למסור פרטים, אבל אז אמר לי 'עובדים עליו באמבולנס'. הרגשתי איך השמים נופלים. הייתי לבד עם הילדה בבית, וצרחתי". מוות מוחי רוית עדכנה את אביה, ובתוך זמן קצר אביה ואחיה מיהרו לבית החולים רמב"ם.

דיקלה שחף / / צילום: נחום סגל

צ � ומורטי ע בתום מ ם קשים ם בים, נקבע בשבוע שעבר מותו של מור , לאחר 29 טויזר, תושב קרית ביאליק, בן שנהג רכב שנצמד לקטנוע שלו ירה לע צ 2,000- ברו ופצע אותו באורח אנוש. כ איש הגיעו במוצאי השבת האחרונה לבית העלמין בקרית ביאליק ללוות את טויזר בדרכו האחרונה. במהלך השבוע, מנחמים רבים נהרו לביתם המשותף של רוית ומור בשכונת אפקה. "אני מרגישה שאני נמ צ צאת בתוך סיוט, בתוך חלום רע", אמרה בבכי האלמנה רוית. "אני עוד מחכה שמור יפתח את הדלת ונחזור לחיים שהיו לנו". במשטרת מחוז חוף חושדים כי אירוע הירי שהוביל לפציעתו האנושה של טויזר היה טעות בזיהוי. כעת, נותרה רוית לבדה עם בתם בת הארבע. "מור היה אבא פעיל שעשה הכל. למרות כל מה שהוא עבר בחיים, מור אף פעם לא בכה. הפעם הראשונה שראיתי אותו בוכה הייתה בלידה של הבת שלנו, הוא התרגש מאוד. מאז, היא כל עולמו והוא כל עולמה. היה להם קשר קרוב וחזק. כשהתבשרתי על הטרגדיה, הילדה הייתה לידי ושמעה הכל. שאלה מה קרה, ואני אמרתי 'הכל בסדר'. לא ידעתי מה להגיד. הבנו שהמצב קשה מאוד, ובעצת פסיכו צ לוגים אמרנו לה: 'אבא קיבל מכה חזקה ומטפלים בו'. כשהוא נפטר, שאלתי 'איך אומרים לילדה בת ארבע שאבא של מת?'. אמרנו לה את האמת 'אבא מת, עכשיו הוא במקום שלא כואב לו'. היא נשברת ובוכה על הצד שלו במיטה, רוצה אותו ואומרת 'אבא מת', והלב שלי נשבר. אין לי מושג איך היא תגדל בלי מור. איך זה אפשרי?". חברי ילדות רוית ומור, שניהם נולדו וגדלו בק צ רית מוצקין, הכירו כבר בילדותם בגן המשותף. "מה שהיה ביני לבין מור זו הייתה אהבה טבעית. יש לי זיכרונות ממור כבר מימי הגן, ויש לנו גם תמו צ נות משותפות. לאחר שנפרדנו ביסודי, נפגשנו שוב בחטיבה. למדנו בתיכו צ נים נפרדים, אבל תמיד היה קשר חברי, הפכנו לזוג בלתי נפרד". 18 ובגיל כשהגיע מועד הגיוס, מור התקבל לחיל החימוש, אולם התנגד לשיבוץ. "מור הגיע לבקו"ם והודיע שהוא מעוניין לעשות שירות משמעותי. לאחר שישב בכלא לא מעט זמן, הבינו שמדובר בבחור ערכי, שרוצה לתרום למדינה, ודחו לו את השירות. הוא עבר מיונים והגיע להנדסה קרבית, שם עבר שירות קשה, אבל מלא מוטיבציה. "הוא לחם בצוק איתן, ובמשך חודש וחצי לא יכולתי להירדם בלילה, דאגתי

"מור זה הבן אדם הכי טוב שיש, הכי ישר דרך, לא היו לנו חובות והוא היה בן אדם שמגיע מהבית לעבודה. במשטרה הבינו שככל

הנראה מדובר בטעות בזיהוי"

צילום: באדיבות המשפחה | מור טויזר ז"ל

רוית ומור טויזר, שניהם נולדו וגדלו ‰ בקרית מוצקין, הכירו כבר מימי הגן הם ניהלו זוגיות והורות מאושרת, עד לאותו יום שני לפני כשבועיים, כשמור נורה למוות בדרכו הביתה, כנראה בשל "לא יכול להיות שאנשים ‰ טעות בזיהוי תמימים יאבדו את חייהם באמצע "הילדה שלי ‰ הרחוב", אומרת האלמנה בוכה על הצד שלו במיטה, אומרת 'אבא מת', והלב שלי נשבר"

הקריות

מרכז גרפי, ידיעותתקשורת גרפיקה: אוריתקוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: רוני ניר / עריכה: מיכל ראובן / סגניתעורך: יניר אלפיה / עורך: דפוס ידיעותאחרונותבע"מ הדפסה: שלום חכמון / מנהל הפקה ותפעול: אורית זילברברג / מנהלתהעיתון: / orit-z@yedtik.co.il ‰ 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' חיפה ‰ טל 26 כתובתנו: בעלי המלאכה

נחום סגל צילום: | אילן סרדל ‰ נחום סגל צילום: | רוית טויזר צילומי שער: ג'ו קוט צילום: | סאבלימינל והצל ‰

6

11.11.2022 ˆ ידיעות המפרץ