מפרץ 15.07.22
אדוארד קצ'ורה | בבית המשפט צילום: שרון צור
לגשת לשם, היא לא ניגשה". התובעת: "למה לא נתת למד"א להיכנס?". ד': "כי זאת זירת רצח". התובעת: "זה מה שחשבת?" ד': "חד משמעית". בהמשך נחקרה ד' בחקירה הנגדית על ידי בא כוחו של קצ'ורה, עו"ד בוריס שרמן, שביקש ממנה להדגים פעם נוספת את הז ־ ווית בה ראתה את ידיה של מלניק, אולם היא סירבה. "אני לא מתכוונת לשכב ול ־ עשות את זה. אני חיה בגיהינום מאז. אני לא קשורה אליה ולא מכירה אותה. אני קשורה אליה רק בגלל זה. אני חיה בסיוט. אני מצטערת. אני רוצה לתת את כל כולי ולא יכולה". עו"ד שרמן: "האם זה נכון שברגע שראית את זוג הידיים קיבלת סוג של הלם והרגשת מאוד רע?". ד': "כן. אני לא מאחלת לאף אחד להיות במצוקה שאני הייתי שם. לא חזרתי למ ־ שטרה מאז, המדים שלי עדיין לא כובסו". בהמשך הדיון נחקרו שוטרים נוספים שהגיעו לזירה, והתבקשו גם הם לספר על מה שראו. עו"ד אפרת נחמני בר ושרון זגגי פנחס, עורכות הדין של משפחת מלניק, מסרו: "פעם נוספת, הופרכו טענותיו הבדיוניות של הנאשם, כאשר השוטרים שהגיעו לזירה בזמן אמת העידו כי למרבה הצער, המנוחה היתה ללא רוח חיים, והיה ברור לגמרי שמדובר בזירת רצח. מהעדויות עלה, כי הזירה היתה קשה ומטלטלת, עד כדי שרשמיה ניכרים עד היום על חלק מבעלי התפקידים שהגיעו לזירה, והדבר אומר דרשני". סניגורו של קצ'ורה, עו"ד בוריס שרמן: "גרסתהנאשםמהיום הראשון היאשכשהוא עזב את המקום המנוחה היתה עוד בחיים ולא נשקפה לה כל סכנה. ממה שאנחנו יודעים היא היתה בחיים, גם כשהשוטרים הגיעו למקום. כל אחד מהעדים תיאר תנו ־ חה שונה של מנח ידיה של המנוחה, שאף אחת מהן לא תאמה את התמונות מהזירה".
"אני חושבת על מה שראיתי שם יותר מעל הילדות שלי והבעל שלי. אני אוכלת עם זה, אני ישנה עם זה, אני מתקלחת עם זה מאותו יום"
צילום: גיל נחושתן | 2.10.21 , זירת הרצח
הייתי במצוקה נוראית. קראתי לשותף שלי, שעטף אותי כי לא יכולתי לנשום. ההתנהלות בזירה לא היתה בלחש, אני כל הזמן הסתובבתי לראות אם יש תזוזה כלשהי. אמרתי לשותף שלי לסגור זירה, ושאף אחד לא נכנס ולא יוצא. "אני אוזרת את הכוחות האחרונים שלי כדי לדווח בקשר מה אני רואה. בהתחלה לא הבינו מה אני אומרת. קרית מוצקין, תשע בבוקר, ומה כבר יכול להיות בעיר כזאת, שהיא יחסית שקטה. אמרו לי לקחת ממנו עדות, אבל אמרתי שאני לא מסוגלת לזוז, וביקשתי שתגיע עזרה". "הייתי במצוקה נוראית" מספר דקות לאחר מכן, לדבריה, הגי ־ עה העזרה. "זה שלב שכבר המצלמה היתה סגורה. רציתי לסגור כדי להתקשר לבעלי. הייתי במצוקה נוראית. כשהשוט ־ רת השנייה הגיעה, התחננתי אליה ואמרתי לה 'את אמא לילד, אל תחשפי את הנשמה שלך למה שאני ראיתי. השבעתי אותה לא
אני חושבת על זה לצערי הרב יותר מעל הילדות שלי וגם מהבעל שלי. אני אוכלת עם זה, אני ישנה עם זה, אני מתקלחת עם זה מאותו יום". כמו כן הדגימה באמצעות ידיה את הזווית בה ראתה את ידיה של מלניק, שמוטות כלפי הראש". התובעת: "מה את יכולה להגיד על הידיים?". ד': "שהן היו שייכות לאישה, בהירות, היו נקיות מחול, והיה חלק בגוף שהיה חשוף, הוא לא היה מלוכלך בחול. חשוב לציין של שלא היתה לי הכנה לזה, מהשוק נתקע ־ תי עם המבט עליה. לא הייתה תזוזה. וגם כשהתרחקתי, כל הזמן הסתכלתי אחורה. "כשהשוטרת השנייה הגיעה התחננתי אליה ואמרתי לה 'את אמא לילד, אל תחשפי את הנשמה שלך למה שאני ראיתי"
למשטרה, הוא ענה שהם הולכים וחוזרים. הוא אמר שבבוקר הוא ראה אותם חוזרים עםאתחפירה", סיפרהלשופטים. "הואאמר לי, בואי, אני רוצה להראות לך את המקום, ופה נפל לי האסימון שכנראה משהו פה לא בסדר. התחילו לרוץ לי במחשבות כל מיני דברים, אולי מדובר בעסקת סמים, נשק, אולי גור כלבים, ואיך אני עומדת לפעול. ירדתי מהרכב והפעלתי את המצלמה". ד' המשיכה ללכת בעקבותיו של המאב ־ טח, שהצביע על עקבות באדמה. אז נגלה לעיניה המראה ששינה את חייה. "התחלנו ללכת, ואחרי זה המודיע מצביע עם האצבע ואומר לי 'תראי, הוא קבר אותה'. הרמתי את הראש וראיתי את חפירה, תיק לבן, זרועות מחוץ לאדמה בצורה גלויה מאוד, ועוד את חפירה. כשאני אומרת זרועות, זה כל הזרועות. אני חיה עם זה כל דקה בחיים שלי". "אני לא הייתי מוכנה בשום מצב להגיע ולראות את זה. הזרועות היו בחוץ, אני זוכרת שזיהיתי ישר שהן שייכות לאישה. הגוון היה נורא בהיר, זרועות דקות ושמו ־ טות אחורה. אני ראיתי את היד מקופלת,
"זה מקום שידוע לי, כשוטרת ששירתה 4 במוצקין שנים, שזוגות אוהבים להגיע לשם להתבודד, או לעשות ג'וגינג. לא חשדתי בכלום"
adyg@012.net.il אדי גל: miritp@gmail.com מירית פנחס: shahaf.dikla@gmail.com דיקלה שחף nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני:
ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: סיגל רגב עורכת ראשית: ליאתשרון מנכ"לית:
אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ
יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:
7
ידיעות המפרץ ˆ 15.7.2022
Made with FlippingBook Digital Publishing Software