מפרץ 19.01.24

מלא בדבר הזה. הפרויקט הזה נועד כדי שמי שהיה בנובה יבוא ויספר את הסיפור שלו. ידבר הכי עמוק מהלב לקהל הכי צוחק, איכותי ומכיל כי אנחנו רוצים להרים כוסית ולהודות על זה שמי שנמ־ צא פה נמצא איתנו". איך היו התגובות של הקהל? "עוצרות נשימה. התגובות היו מאוד מחזקות, רק שם הבנתי עד כמה משמעו־ תי הפרויקט הזה. בהתחלה אמרתי לעידו שאני רוצה לעשות את זה יותר בשביל־ נו, לתת לנו מקום לפרוק. ציפיתי שי־ איש ופתאום הבנתי כמה אנשים 80 בואו רוצים לדעת ולהרגיש חלק". מה קייט סיפרה? איך זה עזר לה? "אצטט מההודעה שהיא כתבה לי ול־ עידו לאחר מכן: 'אהובים שלי, משפחה שלי, אין מספיק מילים בעולם לנסות ולהתחיל להסביר לכם כמה אני מערי־ כה אתכם. נתתם לי פלטפורמה חדשה ומעניינת לנסות ולהוציא ממני את כל הרעל שהדבר הזה החדיר אלי בלי שבי־ קשתי. לא היה לי מושג שדווקא ככה, שאני עומדת מול כולם עירומה מהגנות ומסכות אני אעמוד ואקיא את כל מה שהיה לי'". ביום שלישי שעבר אירח ה'פנסה' את מקיבוץ מעוז חיים, 28 רותם אלמוג, בן 6:28 שמתגורר כיום בתל אביב, "בשעה באוקטובר אני, רותם ושובל יעקב 7 ב ז"ל שלחנו סרטון לעידו בעלי. אני זו־ כרת שאמרתי להם שאני הולכת לראות את הזריחה וכבר חוזרת לראות אתם. את רותם פגשתי בבית ושובל לצערי אינו בין החיים". להקשיב ולחבק בעקבות עדותה של קייט אזרה זית אומץ וגם היא תספר בקרוב את סיפורה האישי. "בהתחלה לא הרגיש לי רלוונטי לדבר על עצמי. לא הבנתי למה אנשים מדברים, כי אמרתי שנלקחו לי שלושה חברים ונמנ־ עה מהם הזכות לדבר, לקחו להם את הכול. אבל עברו ימים ושבועות והבנתי שזה חשוב לפרוק ולשחרר כי בפנים הכול ריק. אני כל כך מצטערת כל הזמן והגעגוע לא מרפה. המחשבות והשאלות שעולות מה הייתי יכולה לעשות אחרת ואיך אני זו שדווקא נשארתי בחיים. הכל מרגיש מאוד מסובך וכואב. מדינה שלמה מפורקת ולבבות שבורים. לפני שהפרויקט התחיל אמרתי שאין סיכוי שאני עומדת ומדברת. יותר קל לי להיות מאחור ולארגן את זה ביחד עם עידו. אבל לאחר הסיפור הראשון שקייט דיברה פתאום אמרתי לעצמי בלב: 'ליאת, את יכולה להתמודד עם זה'". זית מקווה שהפרויקט יצבור תאוצה בש־ בועות הקרובים והיא מזמינה את תושבי האזור לבוא ולתמוך. "אני מזמינה את האנשים לבוא ולהקשיב ולחבק. לדבר עם העיניים, לפתוח את הלב. יש שורדים מה־ מסיבה שפונים אלינו ואני מזמינה אנשים לבוא ולהשמיע את קולם. קייט גדי בחרה את הנושא שלה והכותרת שלה הייתה: 'אפשר לרקוד את זה – זה בריא'. רותם אלמוג בחר לדבר את הסיפור שלו בכו־ תרת 'החיים חזקים מהכול'. כך משבוע לשבוע אנחנו ממשיכים".

ליאת זית ב'פנסה בר'. "הכל מרגיש מאוד מסובך וכואב"

06:16 זית עם החברים רותם אלמוג ושובל יעקב ז"ל (משמאל) שנרצח. התמונה צולמה בשעה

צילום: ליאת זית | ' פאב 'פנסה בר' בדגניה ב

להם את המקום לשתות את הבירה הקרה, לחבק את החיבוק ולתת את החיוך. עידו גם הבין שאני לא יכולה להיות לבד בבית אז סידרנו שהוא יעשה מילואים פה בכי־ תת כוננות בדגניה ב', כי אני לא מסוגלת להיות לבד. אני מאוד מפחדת והלילות קשים מאוד". לאחרונה כאמור הם החליטו ליזום את פרויקט העדויות המיוחד של ניצולי הנו־ בה. "ישבנו לפני כמה שבועות - אני, עידו ועומר עב הבעלים הקודם של הדוריס בר בקיבוץ אפיקים", היא מספרת על הר־ עיון שהתגלגל, "התחלנו לדבר ואז עומר אמר: 'אולי נעשה בפנסה איזה פרויקט עדויות שאנשים שהיו בנובה יבואו ויס־ פרו'. חזרתי עם עידו הביתה וישבנו על

זה כמה לילות והחלטנו שאנחנו עושים את זה. המוזיקה זה דבר שמרפא אותי. כל שיר מתקשר עכשיו לתקופה הזאת. שלושה חברים הכי טובים שלי לא חזרו איתי והפרויקט הזה הוא גם בשבילם ול־ זכרם". הראשונה שסיפרה את סיפורה האישי היא קייטלין גדי מקיבוץ עין גב, שחשפה באומץ את סיפורה. "היא הייתה מנהלת אצלנו ב'פנסה' והיא חברה מאוד טובה איש. זה 200 שלי ושל עידו. הגיעו כ היה ממש מרגש ומחמם את הלב. הסי־ פור שלה גם עלה ליוטיוב, אנחנו עו־ בדים עם הצלם ואיש התקשורת ליאור פוזניאק מקיבוץ בית זרע. אנחנו מודים לו ממש שהוא לוקח חלק בשיתוף פעולה

סביבי הילה כנראה. כשהתחבאתי מא־ חורי שיח, עברו מחבלים ולא ראו אותי. מבחינתי זה נס. אני מרגישה ברת מזל עם מי שכן נמצא פה יחד איתי. הגע־ גוע לחברים שנרצחו זה כאב שלא יחלוף לעולם". מקום לפרוק הזמן שחלף חידד בזית את ההבנה כי חשוב להמשיך והיא ובן זוגה החליטו לפ־ תוח את הפאב מחדש. "עידו לקח אותי לשיחה ואמר לי שהוא חושב שהגיע הזמן שנפתח. הוא הרגיש שיש צורך כי המון 200 אנשים פנו אליו. רק בדגניה ב' יש מפונים בעיקר מהצפון והיה חשוב לתת

17 ידיעות המפרץ ˆ 19.1.2024