מפרץ 21.1.22

רונה שנותרה לה, היא מנסה להשאיר את העבר הטראומטי מאחור ולסיים את הלימודים כ'רגילה'. "בספר יש גם התמודדויות זהות לאלה שלי בחיים. כמו למשל מה תעשה אלנה כשה'אחרת' שבה תתחיל לצוץ מכל מקום. לספר הוספתי גם דמות שלא נמצאת בחיי, אדריאן אנגלס, סטודנט שנקרה בדרכה של אלנה ביום הראשון ללימודים, שמקשה על ההחלטה של אלנה לשמור על הזהות שלה בסוד, אבל למרות החששות מתפתח סיפור אהבה.

אומרת אברהמוב. "לא הייתה לי חוויה טובה באשפוז שם, אני חושבת שזו לא שיטה טובה לטפל באנשים עם מחלות נפש, כי כשיש התפרצות, זו התקופה שאתה הכי פוחד והכי זקוק לבני המש ח פחה ולאנשים הקרובים אליך. לא הייתה שם שגרה, חדרי התעסוקה היו ריקים מאנשים, כל היום פשוט יושבים בחדרים ומחכים שהזמן יעבור. "היה לי מזל שהמשפחה שלי תמכה, אמא שלי הגיעה כל יום לבקר אותי. לא

קיבלתי שעות עם פסיכולוג, ואף אחד לא עדכן אותי מה האבחנה וממה אני סובלת. "בעת השחרור, שמע ח תי לראשונה את המילה 'סכיזופרניה'. כששאלתי את הרופאים מה זה, אמרו לי 'תבדקי באינטרנט', ורק כשהתחלתי לגלול פתאום הבנתי מה אני עוברת. אבל כשהגע ח תי לתוחלת החיים של הסובלים מסכיזופרניה, נבהלתי ועצרתי מיד. הרגשתי שהחיים שלי נגמרו. עברתי תקופות

הספר מתאר את הק ח שיים בהשתלבות בח ח ברה נורמטיבית, ואת מסע ההחלמה של אלנה דרך סיפור אהבה סוחף, שמראה שאהבה אפש ח רית גם במקומות הכי חשוכים". הסצנה הראשונה בספר דומה לזו שהתרחשה במ ח ציאות במפגש של אב ח רהמוב עם הפסיכיאטרית במיון בבית החולים. "היא השאירה לי הרבה מחשבות על ההכלה של מתמודדי

איך מצא עצמו תושב נכה קורבן למלחמות פוליטיות במוצקין? צבי גולדשטיין, הסובל משיתוק מוחין, פנה באמצעות יו"ר ועד הבניין לעיריית מוצקין שיסייעו לו למנוע את חסימת המעבר לביתו ‰ משלא נענה, פנה גם ליו"ר האופוזיציה, ולא תיאר לעצמו מה תהיה התוצאה צילום: נחום סגל | "להיכנס לבניין המגורים שלי הפך להיות אתגר עבורי". צבי גולדשטיין, השבוע

עטיפת הספר

נפש בעולם. כמעט לא מדברים על סכיזופרניה, זו מחלה שמתביישים בה, ואנשים לא יודעים מהי. פעמים רבות, שכשמישהו עושה משהו נורא, כותבים 'הוא חולה נפש', אבל זו חוסר מוד ח עות - דווקא מתמודדי נפש הם אנשים שנמצאים ברגישות הכי גבוהה שלהם, אנשים יצירתיים, חומלים שלרוב לא פוגעים באחרים, והם אף הקורבנות לאלימות בעצמם. מתוך בורות, אנשים משתמשים במושג הזה מבלי להבין את המשמעות ואת הפגיעה. "אחת המטרות שלי היא לחשוף גם אנשים שאינם מתמודדי נפש לעולם של מתמודדי הנפש. שמתי את הלב שלי בספר, כמו ניתוח לב פתוח, שם אני הכי חשופה, אבל כך אני גם תופרת את עצמי כל יום מחדש, הספר גם מזכיר לי כמה יופי יש במחלה הזאת". לתת תקווה על כתיבת הספר, שהחלה כמעט במקרה, היא לא סיפרה בתחילה לאיש. "בני המשפחה שלי ראו שאני עוסקת בכתיבה, כי עשיתי את זה כמעט כל יום אחרי הלימודים, אבל לא סיפרתי להם כדי שלא יתאכזבו אם זה לא יקרה. היחידה שסיפרתי לה היא המטפלת שלי, ששמעה ממני כל הזמן על הת ח קדמות הכתיבה, ושכנעה אותי לצאת עם זה לעולם, בין היתר כדי לעזור לא ח חרים, מתמודדי נפש כמוני. זה לא היה פשוט להיחשף, אבל היום אני שלמה, כי אני רוצה לתת תקווה לאנשים כמו ח ני, שיוכלו לקרוא ולהזדהות, שהם לא לבד ושהחיים רק מתחילים, והכל אפ ח שרי". מאז השלימה את כתיבת הספר, אב ח רהמוב כבר עמלה על כתיבת רומן נוסף. הספר 'אחרת' מפורסם באתר עברית - חנות דיגיטאלית לספרים, תחת שם הכותבת אלבינה אברהמוב.

לא קלות של תרופות שלא התאימו וג ח רמו לתופעות לוואי קשות, אבל את המ ח שברים הבאים שהיו לי במהלך החיים, לאור האשפוז במעלה כרמל, כבר טיפ ח לתי בקהילה ובבית". שירות לאומי בשל מצבה הנפשי המורכב, אברהמוב קיבלה פטור משירות צבאי. "זו הייתה אכזבה גדולה, כי רציתי מאוד לשרת. מצאתי פתרון בעמותה שהציעה לי לע ח שות שירות לאומי, ושירתתי במשך שנ ח תיים בבתי ספר בחיפה. זו הייתה תקופה משמעותית, מלמדת ומאתגרת שנתנה לי הרבה סיפוק". בתום השירות החלה בלימודי תואר ראשון בחינוך וקרימינולוגיה במכללת גליל מערבי. "במסגרת הלימודים בק ח רימינולוגיה למדנו על מחלות נפש, ושיתפתי את הקרובים אלי בהתמודדות נפש שלי. כל אחד שסיפרתי לו, הכיר עוד מתמודד או מתמודדת נפש אחר, וזה עזר לי לא להרגיש לבד". אברהמוב חברה לעמותת 'עמיתים' המסייעת למתמודדי נפש, ועברה הכ ח שרה על מנת את סיפורה בפני קהלים שונים. "הרציתי מול מנהלי מתנ"סים, חברים בקופות חולים, בקהילה ובס ח פרייה. כשפוגשים את האדם מאחורי התווית, רואים את האדם, יותר קל להם להבין את מה אנחנו עוברים, וזה מפחית את הסטיגמות". מה יש בספר שאין בהרצאות? "כשהדברים החלו לצוף שוב, התחלתי לכתוב את הסיפור שלי על דמות אחרת, אלנה קרולוב - צעירה מתמודדת נפש שנה אחרי שאושפזה בבית חולים פסיכיאטרי, כשהיא מתחילה ללמוד באוניברסיטה כסטודנטית מן המניין ומנסה לברר מי היא, מה אמיתי בחייה ומה תוצר של השיגעון. "במלחמה על טיפת השפיות האח ח

. חבר'ה, אני לא... אנחנו לא משחקים פה 11 לוז במשחקים. מי שפונה אליו שיפנה אליו, שהוא י � אנחנו זזים הצ 11 יטפל בזה. אנחנו את קדיש לוז דה. אני לא מטפל". היבנר: "הוא נכה במאה אחוז על גלגלים". זוקמן: "אז שציקי יפתור לו את הבעיה". היבנר: "אבל רגע, רגע, רגע". זוקמן: "יאללה". היבנר: "טוב, אתם מתנערים בגללו?". זוקמן: "תגיד לו שימשיך לטעות, לדבר עם איתו, עם ציקי, שציקי יפתור לו את הבעיה". היבנר: "אבל מה עכשיו דבר אחד קשור לשני, לא הבנתי?" זוקמן: "לי אין בעיה". היבנר: "זאת אומרת, ככה נפתרת הבעיה בעי ח ריית מוצקין?" זוקמן: "בוא.. בוא..". היבנר: "נכה שלא יכול ללכת על הרגליים. טוב, בסדר". זוקמן: "בוא נפסיק פה. ביי , להתראות". בשיחה ל"ידיעות המפרץ" אמר גולדשטיין: "פניתי לחבר מועצה כדי שיסייע לי לפתור בעיה שאני סובל ממנה. לא הגיוני שינהלו מלחמות פו ח ליטית על הראש שלי, ולא יסייעו לי". ציקי אבישר מסר: "אין גבול לרשעות. לדברי התושב הנכה, העירייה התעלמה מפניותיו, אז הוא פנה לחבר מועצה, ויו"ר האופוזיציה. מיהרתי לש ח לוח פנייה מסודרת לראש העירייה ולסגניו. כשה ח ביקורת הציבורית פורצת, העירייה שוב מתרצת שמדובר ב'שטח פרטי'. מדוע לפני שנה העירייה יצקה לבקשתי באותו שטח פרטי שיפוע לטובת ציבור הנכים?". בעירייה בחרו שלא להתייחס לטענות ולשיחה של האזרח עם עוזר ראש העיר ומסרו: "מדובר בני ח צול ציני של עסקן אופוזיציה בודד, שאינו עושה מאומה למען הציבור, ובדיוק בשל כך מנסה לחפות על כך בניסיונות בלתי פוסקים להכפיש ולהטעות, תוך מתן לגיטימציה לעבירה על חוקי מדינת יש ח ראל, כיוון שכולם מבינים כי לרשות מקומית אין סמכות חוקית להציב מעקה בשטח המוגדר כשטח פרטי".

דיקלה שחף

), נכה הסובל 39 צבי גולדשטיין ( משיתוק מוחין, שעבר לקרית מוצ ח קין לפני כשנתיים, לא תיאר לעצמו

שמלחמות פוליטיות בעירייה ימנעו את הטיפול בבעייתו. "הגעתי להתגורר כאן בעקבות הקורו ח . 11 נה יחד עם בת זוגי בבניין דירות בקדיש לוז אני נכה עם שיתוק מוחין, והקורונה והסגרים לא איפשרו לי יותר להישאר בת"א. בשלוש השנים האחרונות אני מתנייד רק בכיסא גלגלים, והדבר הכי פשוט - להיכנס לבניין המגורים שלי - הפך להיות אתגר עבורי". ח � לדבריו, בגלל עבוד ת בנייה בבניין סמוך, נ ו תכה המדרכה וההנמכה הנגישה כדי לאפשר מעבר לכלים כבדים. "רק לאחר דין ודברים מול העירייה, שטענה תחילה שזה עניין פרטי, המדרכה וההנמכה סודרו. אבל מאז, רכבים עולים על המדרכה בניגוד לחוק וחוסמים את המעבר הנגיש". יו"ר ועד הבניין, אלי היבנר, פגש את גולד ח שטיין לפני כחודשיים. "כשראיתי את המצוקה של צבי, עזרתי לבת זוגו להכניס אותו לבניין ולהעלות את הכיסא גלגלים על המדרכה. הזמנו משטרה לרכב שחסם, ולאחר מכן פניתי לעירייה בבקשה להציב עמוד שימנע את האפשרות לח ח סום את המעבר הנגיש. לצערי, במשך כחודשיים לא קיבלתי תשובה". במקביל, ניסה גם גולדשטיין לזרז את הטיפול בבעייתו. "פניתי ליו"ר האופוזיציה, ציקי אבי ח שר, וביקשתי ממנו לעזור לי בעניין, והוא פנה בשאילתה אל העירייה". ימים בודדים לאחר מכן התקשר עוזר ראש העיר, דוד זוקמן, להיבנר. וכך נשמעה השיחה: זוקמן: "זה זוקמן, מה שלומך?". היבנר: "בסדר". זוקמן: "תשמע, יש אצלכם בחור בבניין בשם גולדשטיין? הייתה פנייה שלו, משהו שהרגיז את כולנו. אתה מכיר את ציקי מהאופוזיציה, שעושה לנו בלאגן?" היבנר: "ציקי אבישר". זוקמן: "כן. הוא פנה אליו כדי שיעזור לו בקדיש

adyg@012.net.il אדי גל: miritp@gmail.com מירית פנחס: shahaf.dikla@gmail.com דיקלה שחף nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני:

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: סיגל רגב עורכת ראשית: ליאתשרון מנכ"לית:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

7

ידיעות המפרץ ˆ 21.1.2022