מפרץ 21.11.25

אלף 17 השיקום מטפל כיום ביותר מ־ ביקשו הכרה 9,000 פצועים, מתוכם כבר הוכרו 3,769־ כנפגעים נפשיים ו כפוסט טראומטיים, היקף שלא נראה מאז מלחמת יום הכיפורים. חיילים ממתינים חודשים לתורים אצל קב"נים, שכל אחד מהם אחראי בממוצע על יותר חיילים. 4,000־ מ "אור כי יהל" הוקם במטרה לתת ליווי טיפולי מקצועי וארוך טווח לחיילים שחזרו מהחזית. בשנה וחצי האחרונות י � מטפלים מתנדבים – פס 765 פעלו כולוגים, עובדי סעד חברתי וקלינאים כדי להעניק טיפול אישי וקבוצתי למאות לוחמים ובני משפחותיהם בחי־ נם. מגייסים כספים עלות טיפול שנתי בלוחם אחד עומדת אלף שקל בלבד, סכום נמוך 18 על כ־ בהרבה מהעלות הצפויה לטיפול בחייל שנשאר עם פוסט טראומה לכל מיליון 10־ חייו, שעשויה להגיע ל י � . התקציב של המ 86 שקל עד גיל זם, שמבוסס כולו על תרומות, עומד להיגמר. ללא המשך תמיכה כספית, מאות לוחמים עלולים להישאר ללא טיפול. מיה: "חיילים מגיעים לפרויקט ומבקשים סיוע. לפעמים חבר מביא חבר. מגיעים גם חיילים לא מחיל השריון וקשה לומר להם לא". גזית ציינה כי הייחודיות של המיזם פ � מ 12-15 הוא ליווי של שנה, עם מפגשים 5 גשים בעוד הצבא ממנן בלבד. לדבריה, התופעה של חיילים שזקוקים לסיוע רק תלך ותתגבר: "בזמן פעילות בשטח החיילים פחות פנויים לחשוב על עצמם אבל ברגי־ עה זה עולה יותר. עד כה התוכנית מבוססת על מטפלים מתנדבים אבל אי אפשר להמשיך בדרך הזו. טיפול ק � אלף ש 20 - כזה למשך שנה עולה כ - לים וקשה לדרוש ממטפלים להמשיך ולתרום לאורך שנים. אנחנו מגיסים היום כסף כדי שנוכל לשלם למטפ־ לים כדי להמשיך ולסייע לחיילים". שפושניק: "בשלוש השנים האח־ רונות הצלחנו לממן את הפעילות החשובה הזאת כמעט אך ורק באמ־ צעות תרומות. אנחנו עורכים אירוע התרמה שמטרתו להבטיח את המשך קיומו של המיזם". הודעה מעידו שכתב לה, 'אוהב אותך' בלי הסבר. עידו ידע על מות אחיו ורק בחצות הצליחו אנשי הצבא לבשר לה את הבשורה "יש המון חיילים שקשה להם להתמודד ביום יום. תופעות של מתח, עצבנות, עצב, אובדן חברים, קושי עם בני המשפה ויצירת קשר עם ילדים" קיבלה מיה 21.00- ב

רק בחצות הצליחו לבשר למיה את הבשורה המרה. | מיה ויהל ז"ל צילום: באדיבות המשפחה

האור של יהל

התלהב למיזם. מיה: "האחוזים של הסובלים מבעיות נפשיות עקב במלחמה מפחידים. רוב הנפגעים לא סובלים מפוסט טראומה, בהם מטפלים במסגרת משרד הביטחון קב"נים שעושים עבודת קודש. אבל יש המון חיילים במילואים ובסדיר שקשה להם להתמודד ביום יום. תופעות של

מתח, עצבנות, עצב, התמודדות עם אובדן חברים, קושי להתמודד עם בני המשפחה. הפוסט טראומה היא בקצה אבל עד שם יש עוד מלא שלבים שני־ תנים לטיפול כדי לא להגיע למצב זה". כמעט שנתיים מאז הקמת מיזם "אור כי יהל", לפי נתוני משרד הביטחון, אגף

אותו מה הוא עושה שם. הוא השיב שיש מלחמה והוא מתייצב, אז המח"ט נתן לו לעלות לטנק שלו ויהל יצא לבלום את המחבלים באזור כרם שלום ונלחם שם. אחר כך היה שותף לקרב בו נתקל כוח גולני במארב ושלושה טנקים בפיקודו של המג"ד סלמן חבקה ז"ל יצאו לסייע. המג"ד נהרג ויהלי ניצל בנס. בינתיים עידו חזר מנפאל, הצטרף לגדוד של הנח"ל, נכנס לעזה ונלחם, בו זמנית עם יהלי. בהפוגה הראשונה נפגשנו כולנו לארוחה בתל אביב וחשבנו שזה מאחורינו. אחרי כמה ימים הלחימה חודשה ויהל נכנס עם הפלוגה שלו לשכונת שג'אעייה. בו בזמן עידו נכנס לג'באליה. טיל נ"ט פגע בטנק של יהל והוא נהרג, הצוות שלו חילץ את עצמו. באותו יום סיימה מיה את עבודתה בקליניקה בכרמיאל ונסעה לבית של בן זוגה. בצהריים דיברה עם שכנה שאמרה לה שיש קרבות קשים בעזה. מיה אמרה שהיא כמו הדמות הראשית ב'אישה בו־ רחת מבשורה' שהיא לא בבית ואף אחד לא ימצא אותה. וזה בדיוק מה שקרה: אנשי קצין העיר ניסו ליצור עמה קשר 21.00- ללא הצלחה במהלך כל היום. ב קיבלה מיה הודעה מעידו שכתב לה, 'אוהב אותך, אוהב אותך', בלי הסבר. עידו ידע על מות אחיו ורק בחצות הצ־ ליחו אנשי הצבא לבשר לה את הבשורה המרה. אחוזים מפחידים בשבעה מיה שמעה סיפורים רבים על בנה. עידו, שהיה מרוסק ממות אחיו, קיבל על עצמו לנהל את הלהקה רעש לבן, של אחיו. מיה: "אחרי שבועיים חזרתי לעבוד בקליניקה והבנתי שאני חייבת להנציח את יהלי בדרך אחרת". מיה יצרה קשר עם 'עמותת ברק חטי־ ' והציעה תוכנית סיוע לחיילים 188 בה בסדיר שסובלים מבעיות נפשיות עקב המלחמה אך עדיין לא במצב של פוסט טראומה. יו"ר העמותה, רועי שפושניק,

"יהלי הגיע לשטח כינוס, המח"ט שאל אותו מה הוא עושה שם. הוא השיב שיש מלחמה והוא מתייצב, אז המח"ט נתן לו לעלות לטנק שלו"

"המיזם הזה היה מציל אותי" שון דוננברג מקרית ים התכחש שבועות אילו היה ‰ למצבו מטופל בזמן, לא היה מגיע למצב של פוסט טראומה ב"ידיעות המפרץ" לפני חצי שנה סיפר: "שירתתי סך הכל עשרה חודשים ו � חודשים רצוף. ראיתי וחוויתי את המלחמה במלוא הע 8 במילואים מתוכם צמה שלה, הרוגים, פצועים, מחבלים שיוצאים ממנהרות ופירים. ואז חזרתי הביתה. אני לא חשבתי שמשהו לא בסדר איתי, אבל אשתי, דניאלה, שמה לב שאני עצבני, קצר רוח חסר סבלנות. שאי אפשר לקיים איתי שיחה מש־ פחתית רגילה". חודשים סירב שון לכל הצעה ללכת לטיפול או אבחון. במקביל, הוא 3 במשך לא חזר לעבוד וגם לא הצליח לסיים את הליך הכשרתו כמוביל בתחבורה ציבורית. לבסוף הסכים ללכת לפסיכיאטרית שאיבחנה אותו מיידית כסובל . PTSD מפוסט טראומה, השבוע, כשנודע לו על המיזם של מיה גזית, אמר כי לו היה פונה בזמן לסיוע העמותה "אור כי יהל" אולי לא היה מגיע למצב של פסוט טראומה: "אני חושב שזה היה עוזר לי. באותה תקופה הייתי בהכחשה לא הבנתי מה קורה איתי. אתה חושב שאתה בסדר אך למעשה לא. אולי אם מישהו היה עוזר לי מהצד ורואה מה קורה איתי לא מגיע למצב של פוסט טראומה". איפה עומד מאבק הלומי הקרב? "אנחנו אחרי שיחה עם ראש הממשלה, שר הביטחון, אגף השיקום וארגון נכי צה"ל. כולם אבל כולם אומרים שאנחנו צודקים, אבל בפועל כלום, כלום לא קורה ולא זז". שון דננברג, מוביל את מאבק הלומי הקרב שון דוננברג מקרית ים, נשוי ואב לארבעה ילדים, הוא אחד ממובילי המאבק של הלו־ מי הקרב. בכתבה שפורסמה

צילום: אבי דננברג

6

21.11.2025 ˆ ידיעות המפרץ