מפרץ 22.03.24

משרד המבקר שבדק את נושא זיהום במפרץ חיפה מצא ליקויים בהתנהלות המשרד להגנת הסביבה, לרבות הסתרת נתונים מהציבור על חריגות בפליטות מזהמים ‰ עוד נמצאו פערים גדולים בתוצאות הניטור שביצע המשרד להגנת הסביבה לאלו שביצעו המפעלים בעצמם ‰ המבקר מביע ספק באשר ליישום התוכנית הממשלתית לפינוי התעשיה מהמפרץ דוח מבקר המדינה על מפרץ חיפה: "ספק אם ניתן יהיה לסגור את "2029- התעשייה הפטרוכימית ב

הקשיים בדרך לפינוי המפעלים

אי-ודאות בעניין קבלת התקציבים

קשיים באישור תוכניות חלופיות

דורון סולומון מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם השפ בוע דוח ביקורת חמור במרכזו עמד נושא פעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה. הדוח בחן שני נושאים מרכזיים: פעולות הממשלה לקידום מענה יסודי וארוך טווח לטיפול בבעיות הזיהום במפרץ; פעולות הממשלה לצמצום זיהום קיים ממפעלים וכלי שייט בתקופה שעד שיינתן המענה לטווח הארוך. לדוח זה קדם דוח מבקר המדינה ביולי , שהצביע על היעדר ראייה ממשלתית 2019 מתכללת ואסטרטגיה ארוכת טווח לפיתוח מפרץ חיפה. הדוח הנוכחי קובע כי בהיבט החיובי, נרשפ מה התקדמות בנושא מפרץ חיפה וזאת לנופ . בתוכנית 1231 כח אישור החלטת ממשלה זו הוכרז על קידום אסטרטגיה לפיתוח מפרץ חיפה שתתמקד בשיפור איכות החיים של תושבי האזור, בין השאר באפ מצעות הפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ; הקמת ועדת היגוי בין-משרדית ומינהלת ייעודית; התקנת התקנות שנועדו לצמצם פליטת מזהמים לאוויר מכלי שיט - ואישור תוכנית המתאר הארצית "שער המפרץ" לשינוי אזור מפרץ חיפה. בהיבט השלילי, נמצאו ליקויים שצוינו עוד בדוח קודם ונוגעים לפיקוח על פליטות מזהמים ממפעלים וזיהום מכלי שייט. כך נמצא כי ליקויים לא תוקנו או תוקנו במידה מועטה. סגירת המפעלים הנושא המרכזי ביותר בתוכנית שיקום מפרץ חיפה, תוכנית הנגזרת מהחלטת פ � , הוא סגירת המפעלים ה 1231 הממשלה טרוכימיים, לרבות בז"ן. 6 במנהלת מפרץ חיפה שבו וטענו כי בתוך שנים ניתן לסגור את המפעלים, וכי לוחות הזמנים ברורים היטב. בדוח קובע מבקר המדינה כי למעשה המועד עליו הצביעו במנהלת להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית, שנת , כלל לא עוגן בהחלטת הממשלה, 2029 ולכן נראה כי מידת המחויבות של המפ דינה לעמוד בתאריך זה, היא פחותה. מבקר המדינה ממשיך ומדגיש כי קיימים סיכונים שעלולים להקשות על מימוש ההחלטה לסגור את המפעלים. בין הסיכונים: אי-ודאות בעניין קבלת התקציבים הנדרשים ליישום; קשיים באישור תוכניות סטטוטוריות להקמת תשתיות חלופיות לפעילות התעשייה הפטרוכימית, בין השאר בשל התנגפ דויות רשויות מקומיות ותושביהן להפ קמת תשתיות חלופיות אלה בשטחן; קשיים בהגעה להסכמות במשא ומתן עם

ניטור בעייתי צילום: | ShutterStock

התנגדויות של רשויות מקומיות

קשיים בהגעה להסכמות עם המפעלים

כישלון צפוי של מכרזים בנושא

המפעלים על הפסקת פעילותם; וכישלון אפשרי של מכרזים להקמת מתקני הובפ לה ומתקנים לאחסון מקורות אנרגיה. זכות הציבור לדעת מבקר המדינה מפנה אצבע מאשימה וקובע כי המשרד להגנת הסביבה התרשל בהתנהפ לותו. כך נקבע כי המשרד לא מסר לממשלה ) מידע 2021-2019( במשך כשלוש שנים ותובנות בנוגע למידה שבה יושמו התוכפ ניות הלאומיות לצמצום זיהום האוויר במפ דינה בכלל ובאזור מפרץ חיפה בפרט. בכך נפגעה יכולתה של הממשלה לבחון ) את האופן שבו 2021-2019( בשנים אלה היא מילאה את התחייבויותיה לציבור כפי שאושרו בתוכניות הלאומיות ולשקול לנפ קוט פעולות לצמצום פערים במידת הצורך; כן נפגעה זכות הציבור לקבל מידע סביבתי משמעותי. לא מפתיע כמו גם בשנת 2022 המבקר קובע כי בשנת המשרד להגנת הסביבה ביצע בדיקות 2021 פתע למפעלים ומצא בהן חריגות חמורות

פ � מהבדיקות שביצעו המ 4 בהיקף של פי עלים עצמם. כלומר, המפעלים ערכו בדיקות בעצמם ומצאו שלרוב הפליטות תקינות. שהמשרד להגנת הסביבה ערך בדיקות פתע במפפ עלים הוא מצא חריגות חמורות. במשרד מסרו למבקר כי לא היו מודעים לכך שהמפ פעלים מבצעים את הבדיקות שלהם לאחר שנקטו פעולות שנועדו לשפר את ממצאי הבדיקה, ומשכך ממצאי הבדיקות לא ממש שיקפו את המצב. ,2021-22 מבקר המדינה מצא כי בשנים ג � בדיקות של המשרד לה 1,412 נערכו מפעלים במפרץ חיפה. 18 נת הסביבה ב לגבי מחצית ממצאי הדיגומים לא הוצג מידע שממנו ניתן לדעת האם הייתה חריפ גה בפליטות מהארובות ביחס לתקנים מותרים. עוד נמצא כי במחצית המקרים בהם התגלתה חריגה חמורה, המשרד לא פרסם את הנתונים לידיעת הציבור במאפ גר המידע. עוד נקבע כי דוחות הדיגומים הרבעוניים שערך המשרד להגנת הסביבה בארובות מפעלים כללו נתונים שאינם נכונים ולא היה ניתן לנתח אותם ולהסיק מהם מסקפ נות, כך שהלכה למעשה לא היה למשרד דוח מרוכז ומעודכן בנושא. זיהום ותחלואה מבקר המדינה קובע כי מאז הדוח הקודם , בוצעו במימון המשרד להגנת 2019 ביולי ח � מחקרים בנושא זיהום ות 7 הסביבה עדיין 3 פורסמו ו- 4 לואה במפרץ. מהם לא. למרות שבאחד המחקרים נמצא קשר מובהק בין זיהום ותחלואה, במשרד הבפ ריאות מסרו למבקר המדינה כי רק לאחר סיכום כל המחקרים ניתן לקבוע אם קיים

דוחות שערך המשרד להגנת הסביבה כללו נתונים שאינם נכונים ולא היה ניתן לנתח אותם ולהסיק מהם מסקנות

קשר שכזה. המבקר אנגלמן ממליץ לממשלה ליישם בנחישות את ההחלטה לפתח את מפרץ חיפה כאזור מטרופוליני משגפ שג ובר קיימה בהתאם לתוכנית וללוח הזמנים שנקבעו תוך הקצאה מתמשכת של התקציב הנדרש לשם כך. על המשרד להגנת הסביבה לנקוט פעולות להפחתת פליטות מזהמים לאוויר, להידוק הפיקוח הסביבתי באזור מפרץ חיפה ולהנגשת מידע לציבור בעניינים אלה. אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה: "הדוחות של מבקר המדינה מחזקים את המאבקים שאנחנו מובילים במשך שנים. המדינה חייבת לקבוע תאריך יעד סופי לפינוי המפעלים המזהמים ולעגן זאת בהחלטת ממשלה, בתקציבים ובלוח זמפ נים נוקשה. בהיערכות למשבר האקלים, אנו רואים שהמדינה לא רק שמציבה יעדים מביכים, אלא הולכת ומתרחקת מהם ומהנעשה בעולם המערבי. זו בדיוק הסיבה שהגשנו את העתירה ההיסטופ רית נגד המדינה בדרישה להפחית את פליטות גזי החממה בהתאם לקונצנזוס המדעי ולנעשה במדינות המפותחות. אם המדינה תמשיך להפקיר אותנו – אנחנו ניפגש בבית המשפט".

המועד להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית לא עוגן בהחלטת הממשלה, ולכן מידת המחויבות של המדינה לעמוד בתאריך זה, פחותה

16

22.3.2024 ˆ ידיעות המפרץ