מפרץ 29.10.21

הקורונה השתלטה אחוז 90 על מהריאות. כהן | בעת האשפוז צילום: פרטי

הייתי בין חיים למוות" איך מרגישים כשהאוויר אוזל מהריאות לאט לאט ורואים את המוות מול העיניים? ‰ על מי ומה חושבים ואיך מתכננים צוואה? ‰ יורם ) עשה הכל כדי לא להידבק כשהיה 55( כהן בפעילות התנדבותית ביישובים הערבים בצפון ‰ מה שהחל בכאבי שרירים בערב יום כיפור הגיע מהר מאוד לאשפוז דחוף במחלקה לטיפול נמרץ קורונה ‰ היום, מביתו בכפר ורדים, הוא משחזר את הימים ההם

חשב יורם במשך שני לילות כהן מכפר ורדים שהגיע לסוף דרכו. באותם לילות היה מאושפז במצב קשה מאוד, במחלקת לטיפול נמרץ נשימתי קורונה במרכז הרפואי לגליל, ולמרות מכונת ההנשמה, התקשה לנשום. שבו ה עות ספורים לאחר מכן הוא חזר לביתו, אך עדיין מתאמץ כדי לנשום ועובר תה ה ליך ארוך של פוסט מחלה. את תקופת האשפוז, ובמיוחד אותם לילות נוראים, הוא לא ישכח לעולם. "הייתי מעורפל חושים באותו לילה והתחלתי, בפעם הראשונה, לחשוב מה יהיה הלאה, מה יהיה עם אשתי, עם שני הילדים הקטנים. רק עברנו בית, יש חשבונות לשלם, יש התחייבויות, אשתי בכלל לא מעורבת בקטע הזה, מה היא תעשה? איך אני משאיר אותם ככה? מה יהיה עם הבן הגדול? לרגע חשבתי לכ ה תוב להם איזה צ'קים היא צריכה להפקיד, מה לגבות, מה לשלם. מצד שני, חשבתי שאם אני עושה את זה, זה סוג של צוואה, וזה אומר שאני אומר שלום לעולם הזה, ומזדכה על הציוד. המצב רק מחמיר, אני לא אוכל, לא ישן, נלחם מלחמה שבה לי, אין השפעה כלל. אבל ידעתי שאני רוצה לחיות. "אחרי הלילה השני הרגשתי שי ה פור קל. הרופאה באה בבוקר, אמרה לי שיש שיפור, אבל המחלה הזו נוראית, היום יש שיפור, מחר לך תדע". "נפלתי כמו שק" ), נשוי בשנית, אב לבן 55 יורם כהן ( 8 גדול, קצין בקבע, ושני ילדים בני ה � , עבר לפני מספר חודשים מנ 10 ו - ריה לכפר ורדים. הוא גימלאי של צה"ל, ומאז השחרור מלווה בני מיעו ה טים שמשרתים בצה"ל בחייהם האזר ה חיים - מסייע להם למצוא תעסוקה,

לעבור הכשרות, להירשם ללימודים. מהווה אוזן קשבת עבורם. במקביל, גם בגילו הוא משרת במי ה לואים בפיקוד העורף, ובתקופת הקו ה רונה היה מאוד פעיל, בעיקר בכפרים הערביים והדרוזיים בגליל המערבי. עסק בהסברה, בנושא הבדיקות, החי ה סונים והיערכות הרשויות מול הקו ה רונה. שהה ימים, שבועות, חודשים במקומות הכי אדומים במדינה, תוך שהוא נשמר ככל יכולתו לא לחלות בעצמו. עד שלפני כחודש וחצי זה קרה לו. "זה היה בשיא הגל הנוכחי, בכפר ליד נצרת, שם עמדה לקום עמדה לעריכת בדיקות. היה לחץ גדול של תושבים, צפיפות, כי המונים באו להיבדק ושאלו למה אין יותר עמדות. עניתי לכולם, ניסיתי להרגיע, להס ה ביר, ביקשתי שיגלו סבלנות. זה היה לפני יום הכיפורים. "להערכתי, שם נדבקתי, למרות שהייתי כל הזמן עם מסכה. ביום הכי ה פורים התחלתי לצום, ואז הרגשתי לא טוב: כאבי שרירים, כאבי ראש נו ה ראים, חולשה. אשתי טניה היא אחות, דיברתי איתה, חשבתי שאולי זה בגלל הצום. בכל מקרה אמרנו שלא ניקח סיכון, ושמרתי על ריחוק מכולם. אשתי הזריקה לי חומר הרגעה, וחי ה כיתי לתום הצום. באותו לילה קמתי לשירותים ונפלתי כמו שק. למחרת נבדקתי בערכה ביתית, ויצאתי חיובי. "צלצלתי למוקד מכבי, שלחו אמבו ה לנס ממוגן לקחת אותי לבית החולים לגליל, למחלקת כתר קורונה, במצב בינוני. בבית החולים יש שלושה סוגי הנשמות: קל, סוג של משקפיים כאלו שנכנסים לאף, זה המינון הכי נמוך של חמצן שמסייע לנשום טוב יותר.

"זה ייסורי תופת המחלה הזו, על מה אתם מדברים קונספירציות? לכו תתנדבו יומיים במחלקות הקורונה, אחר כך תדברו"

"הייתה מתנגדת חיסונים שכמעט שמחה שחליתי,

כדי להראות הנה, החיסון לא עובד. זה חיזק את האג'נדה שלה"

צילום: ג יל נחושתן

אדי גל

29.10.2021 ˆ ידיעות המפרץ 28