מפרץ 3.2.23

"אמא הייתה הלב שלנו". מירב ומאיר צילום: אלעד | גרשגורן

הבן מאיר: "היה קשה לראות את אמא מונשמת ומורדמת. האמנו שמגיע לנו נס שיחזיר אותה לחיים" מירב: "אנחנו רק מבקשים להעביר מסר אחד - סעו לאט. מה יש למהר? תראו כמה סבל נגרם בשביל עוד שנייה"

והיא בחרה להמשיך. היא הייתה חרוצה ומסורה. ברכבת היא גם הכירה את אבא שלנו, חיים, שהיה אז מתקן מכונות כתי ו בה, והגיע לעבודה ברכבת". בשנים האחרונות, מספרים הילדים, הרבתה לטייל בארץ. “אמא הייתה אישה בריאה, שוחה, מתאמנת בפילאטיס וחברה בקבוצת הליכה שמטיילת ברחבי הארץ". עד ראייה בני המשפחה מתקשים לעכל כיצד הסתיימה הליכה שגרתית במעבר חצייה בטרגדיה. מאיר: "האדם שעצר לאמא בצומת וראה את התאונה עם הרכב שהיה לידו, התקשר אלינו בימים שאמא הייתה מאושפזת ושאל לשלומה. הוא סיפר שהיא הייתה ממש כמעט בסיום חציית הכביש. מאוחר יותר הוא שמע שהיא נפטרה, והתקשר לנחם. המש ו טרה חוקרת את התאונה, וקצין החקי ו רות הזמין אותנו אליו בתום השבעה”. ממשטרת זבולון נמסר: "התאונה הייתה במעבר חצייה, הנהגת הפוגעת נחקרה 90 ושוחררה. רשיון הנהיגה שלה נפסל ל ימים". מירב: "אנחנו רק מבקשים להעביר מסר אחד - סעו לאט. מה יש למהר? תראו כמה סבל נגרם בשביל עוד שנייה, או עוד דקה על הכביש. אלו חיים שלמים של אדם, של משפחה שלמה שנהרסים ברגע".

לנחם ולחבק, ולספר על האם היקרה. הש ו ניים עדיין המומים, מוחים דמעות ומספ ו רים על אמם בכאב. שנים, כשמירב הייתה 22 לפני כ- , הם איבדו את 16 ומאיר בן 19 בת אביהם חיים לאחר שחלה בסרטן. ו � ), רופאה גינקול 41 מירב תושבת חיפה ) גית במרכז הרפואי כרמל ורופאת נשים בקופת החולים ברכסים, ובמרפאה הג ו ני-אונקולוגית בלין, נשואה לאסי ואם לשלוש. ס � כשנפטר, חלה ב 48 "אבא היה בן אני זו 17 רטן שנתיים קודם לכן. בגיל שליוויתי אותו לכל הטיפולים, כי לאמא היה קשה לעשות זאת. אחרי שאבא נפטר, החלטתי שאני רוצה להיות רופאה. הייתי בצד של מי שזקוק לטיפול, וראיתי יחס שלא תמיד אהבתי, ואמרתי לעצמי שאני אהיה רופאה טובה, לא רק בצד המקצועי. "אמא עשתה הכל על מנת שאלמד ואצליח. היא מימנה לי את הלימודים ולא נתנה לי לעבוד כלל. היא עזרה לי גם בגידול הילדות, בזמן ההתמחות ולא ו חר מכן. היא הייתה מאוד גאה בי, כל מי שמגיע לשבעה מספר לי כמה אמא הייתה גאה בי והייתה מדברת עלי בעיניים נו ו צצות. "לפני כחודשיים חזרנו משליחות בטייוואן, במסגרת עבודתי. כל כך חיכי ו נו להיפגש אחרי שנה שלא ראיתי אותה. אמא הגיעה לסדר לי את הבית וקנתה

צילום: פרטי | סבתא אוהבת ופעילה. סילבי עם הנכדים

לא רוצה ללכת הביתה, ואמא מכינה לכל נכד את המנה שהוא אוהב, ואחר כך גם משחקת איתם ולוקחת לגן שעשועים. תמיד הייתה מגיעה לסייע לי או לאחותי בגידול ובשמירה על הילדים, אמא הייתה הלב שלנו". סילבי מילדר עלתה עם הוריה וארבעת , והתגוררה 12 אחיה מצרפת כשהייתה בת מרבית חייה בנצרת עילית (נוף הגליל). לאחר שירותה הצבאי החלה לעבוד בר ו כבת ישראל כמנהלת רכש חו"ל במשך שנה. "לפני כשנתיים שאלו את אמא 43 אם היא רוצה לצאת לפנסיה או להמשיך,

לילדים כל מה שהיה צריך, והנה עברו רק חודשיים, והפעם אנחנו נפרדות, אבל לתמיד. זה נורא קשה". מאיר עובד בחברת בזק, נשוי לשירן ואב לשני בנים ובת. “אמא התאלמנה והמשיכה להתגורר בקרית אתא. 42 בגיל היא הודיעה לנו שאין לה כל רצון בזו ו גיות נוספת, כי היא לא רצתה שדבר יסיט אותה מהיחס אלינו. היא לא נהגה לדבר על הרגשות שלה, ואף פעם לא הייתה מתלוננת שקשה לה. אנחנו משפחה מלו ו כדת, ומדי שבת נפגשים כולם משעות הצהריים ועד לשעות המאוחרות. אף אחד

adyg@012.net.il אדי גל: miritp@gmail.com מירית פנחס: shahaf.dikla@gmail.com דיקלה שחף nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני:

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: סיגל רגב עורכת ראשית: ליאתשרון מנכ"לית:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

7

ידיעות המפרץ ˆ 3.2.2023