מפרץ 30.08.24

"אנחנו דור הקורונה ועכשיו דור המלחמה"

יומיים לפתיחת הלימודים

שחר קומפנו פונתה מביתה בקיבוץ מצובה ותתחיל ללמוד השנה בקרית מוצקין ‰ מייקל סטרגולב ממשיך ללמוד בעירו בנהריה במצב ביטחוני מתוח ‰ איך מרגישים להתחיל שנה שנייה במלחמה? ‰ מה הכי קשה? ולמה הם מצפים?

צילום: שם הצלם | כיתוב ת מייקל סטרגולב

צילום: שם הצלם | כיתוב ת צילומים: פרטי | שחר קומפנו

יכולים לעזור לנו. במשרד החינוך מתנהגים כאילו שהכל כרגיל, אבל שום דבר לא כר־ גיל. צריכים להקל עלינו בבחינות הבגרות אבל בעיקר שיבואו לשאול מה קורה איתנו, איך אנחנו מרגישים ומתמודדים". מתרגשת לקראת פתיחת השנה? "יש התרגשות אבל בגדול אנחנו דור שח־ ווינו את הקורונה וכעת מלחמה. נכון, נחמד בקרית מוצקין אבל רק מי שלמד בבית ספר בקיבוץ יודע את ההבדל. את המרחבים, את המדשאות, את הפרטיות". מייקל: זה שילוב של נורא ואיום עולה לכיתה י"א 16 מייקל סטרגולב, בן בית הספר מדעים ואומנויות אורט נהריה. בניגוד לשחר הוא לא פונה מביתו. אך את שנת הלימודים הקודמת הוא עבר בין אז־ עקות ובומים, התראות וריצה למרחבים המוגנים. ביום ראשון השבוע נשמעו בעיר אזעקות ובומים חזקים. מייקל: "היו המון בומים ופיצוצים כאילו ממש מעל הבית שלנו התפוצץ משהו. היינו מחמש בבוקר במקלט מחכים לאזעקה שבכלל לא הייתה, עד שבע ורק אז יצאנו. וזה קורה שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים. זה מצב מורכב, זה לא אשמת מישהו מפה, רק של נסראללה, אבל איך בדיוק מצפים מאיתנו להתארגן לבית הספר בשעה שיש אזעקות ובומים כאלו?" מייקל עלה בשנה שעברה לחטיבה הע־ ליונה בכיתת המצטיינים. היו לו ציפיות גדולות לקראת המעבר לתיכון אבל במקום זה הוא קיבל לימודים בזום ולאחר מכן תחת בומים. "זו הייתה שנה ראשונה בתיכון, הכל חדש, היו לי הרבה ציפיות, שמעתי חברים שדברו על המעבר הזה. אנחנו חווינו משהו אחר. אם למשל הייתה יום אחד אזעקה,

אדי גל

למחרת חצי מהתלמידים לא היו מגיעים לבית הספר. הלמידה הייתה קשה. ניתנו המון הקלות אבל בחלק מהכיתות לא הס־ פיקו את רוב החומר. אנחנו בכיתת מצוינות הספקנו לעבור על המון חומרים. המלחמה בלי ספק השפיעה על כולנו, וזה גם קצת מפחיד". איך עבר לך החופש הגדול? "לא היה קיץ רגיל. אי אפשר היה ללכת לים, במיוחד בערבים, גם חופים נסגרו בגלל ביוב שזרם. קיץ לא נורמאלי. ימים שלמים שלא יצאנו מאזור המרחבים המוגנים. אני אישית חבר במועצת הנוער העירוני אז ארגנו מסיבות, טיולים, הייתה לי תעסוקה. זה אפשר לי גם להתחבר עם החברים. אבל יש לי הרבה חברים שבכלל לא יצאו מהבית ימים שלמים. גם ההורים לא אפשרו לצאת מהבית לאחר ימים של אזעקות. עכשיו זה לא בהכרח נפילות. יש בומים של מטוסים בבוקר, זה כמו ציוץ ציפורים של בוקר 4 ב טוב, אבל מפחיד". מה הציפיות השנה? "קודם כל אני לא יודע אם יתחילו בכלל לימודים, אם בגלל עיצומי המורים או המצב הביטחוני. השנה יהיו מבחני בגרות ואני בטוח שאצליח בבחינות. החברים שלי אומ־ רים כיתה י"א וצוחקים, צחוק של הלם. אבל איך זה יהיה עם המצב יימשך? חד משמעי זה שילוב נורא ואיום. באף תסריט לא ראיתי עצמי הולך למבחני בגרות כשקטיושות מעל הראש שלי. זה מלחיץ". מייקל: "באף תסריט לא ראיתי עצמי הולך למבחני בגרות כשקטיושות מעל הראש שלי. זה מלחיץ"

פונו, בעיקר בגשר הזיו שזה היישוב הצפוני ביותר שלא פונה. היא חוששת לבקר אותם והם אותה במיוחד בחודש האחרון. "זה אמור להיות גיל מדהים, עם חוויות מסעירות וב־ מקום זה אזעקות ומתח ביטחוני. היום (יום ראשון השבוע, א"ג) תכננתי לנסוע לצפון ותראה מה קרה. קשה מאוד לבלות חופשת קיץ עם החברים, במצב כזה". עכשיו חברייך ילמדו איתך בקרית מו־ צקין "נכון, אבל קל לא יהיה להם. צריכים לקום מוקדם כדי להגיע. בימי בחינות הבגרות בבוקר כדי להגיע בזמן". 5 קמו ב מתגעגעת לקיבוץ? ”זה מאוד משפיע עלי. גדלתי עם הילדים שם למרות שרוב החברים שלי היו מחוץ למצובה. בהתחלה חשבתי שהניתוק לא יש־ פיע אבל פתאום יש ממש געגוע. זה הבית שגדלתי בו מגיל אפס, מקווה מאוד שנוכל "לא. יש לי פה חברה שגרה בקריות ולו־ מדת בסולם צור. אבל כשהיא לא פנויה אין אף אחד שאני יכולה ללכת אליו. בן הזוג שלי בקיבוץ גשר הזיו, הוא בא וגם חברים אחרים באים אבל זה קשה בכבישים". מה הציפיות שלך משנת הלימודים? " מקווה שתהיה יותר הכלה ממשרד החי־ נוך. צוות בית הספר באמת מדהים והם עושים עבודה נהדרת ובאמת התמזל מזלי שאני לומד שם אבל יש גבול לכמה שהם שחר: "נכון, נחמד בקרית מוצקין אבל רק מי שלמד בבית ספר בקיבוץ יודע את ההבדל" לחזור לשם כמה שיותר מהר". הכרת חברים חדשים בקריות?

תלמידי התיכון מצפון, שעולים השנה לכיתות י"א ו-י"ב, שייכים לדור שהכיר בחטיבת הביניים את הקורונה עם לימודי הזום, הריחוק מחברים וההשפעה הקשה של הסגרים, ומתחילים כעת שנת לימודים שנייה תוך כדי מלחמה. חלק מתלמידי הצפון, כמו שחר קומפנו בת מקיבוץ מצובה, לומדים הרחק מהבית 17 ה- באוקטובר. 8 ממנו נעקרה עם משפחתה ב- מנהריה, 16 אחרים, כמו מייקל סטרגולב, בן ממשיכים ללמוד בעיר תחת הבומים מעל לראשם. אז איך מתחילים עוד שנת לימודים במצב כה מורכב וקשה? איך עוברים בחינות בגרות? ומה הציפיות שלהם משנת הלימו־ דים הקרובה? שחר: חלק מהבגרויות עשינו בממ"ד שחר קומפנו, תלמידת כיתת י"ב בבית הספר סולם צור, כיום ב"סוצקין" בקרית מוצקין, כיום מתגוררת עם הוריה בקרית ביאליק. "כשעזבנו את הבית, גרנו תקופה מסוימת בצימרים. למדתי באותה תקופה בזום וזה הזכיר לי את תקופת הקורונה. בכלל, הדור שלנו עובר קשיים מטורפים, גם קורונה גם מלחמה. לבסוף עברנו לקרית ביאליק. זה מאוד קל כי בית הספר שנפתח עבורנו במרחק עשר דקות הליכה מהמקום שבו אנחנו מתגוררים. אין אזעקות ואין בומים, אז בשנה שעברה הצלחנו ללמוד. למרות זאת, חלק מהבגרויות עשינו בממ"ד, בסולם צור. חלקנו עברו את בגרות בקריות וחלק בסולם צור". מבחינה לימודית, קל לה יחסית, אבל חברתית הרבה יותר קשה. החבר שלה ורוב חבריה מתגוררים ביישובים בצפון שלא

שחר: "כשעזבנו את הבית גרנו תקופה מסוימת בצימרים. למדתי אז בזום וזה הזכיר לי את תקופת הקורונה" מייקל: "יש לי הרבה חברים שבכלל לא יצאו מהבית ימים שלמים וההורים לא אפשרו לצאת מהבית"

10

30.8.2024 ˆ ידיעות המפרץ