מפרץ 31.10.25

עד כמה ממשלת ישראל פעילה בתחום ההסברתי באסטוניה? "כמעט שלא קיימת הסברה, מעבר לפעי־ לות ההתנדבותית שלנו. פנינו לשגרירות שיסייעו לנו אבל כלום לא קרה. אין שם כל פעילות שוטפת של הממשלה". מה הלאה? "כרגע אני בבית, עם הילדה הקטנה אז יש לי זמן לעבוד בהתנדבות, אבל עוד מעט אחזור לעבוד, בתחום העיסוק שלי שיווק בינלאומי. מאוד הייתי שמחה להמשיך לע־ שות את מה שאני עושה בתחום ההסברה אבל במשרה מלאה ולא בהתנדבות. יהיה מאוד מצער אם זה לא יקרה כי אני רוצה להמשיך לעבוד בשביל המדינה ואם אני והחברים שלי בקבוצה לא נעשה את זה, אף אחד אחר לא יעשה את זה". דגל ישראל. זה משך המון תשומת לב כיוון ששם לא מערבבים בין אירוע כזה לפוליטיקה" "הלכתי לשבוע האופנה באסטוניה והנפתי את "באסטוניה מכירים את תרומת היהודים להיסטוריה שלהם. אז הרוב תומך בישראל אבל כמובן שיש כאלו שנגררים אחרי הפרופגנדה"

לישראל, להפגין תמיכה במדינה ולגרום לתושבים שם לתמוך בנו ובהחלט עוררתי הרבה רעש והוזמנתי להרבה ראיונות. למ־ דתי בעצמי על ההיסטוריה של הסכסוך, על למה ישראל חייבת להילחם וניסיתי להילחם בפרופגנדה השקרית של הצד השני". הלובי הישראלי כשחזרה לארץ המשיכה בעבודת ההס־ ברה שלה. היא הקימה קבוצה פעילים פרו ישראלים, רובם אסטוניים ללא קשר ליהדות או ישראל, שמפגינה נוכחות בו־ לטת ברשתות החברתיות. היא גם כות־ בת מידי חודש מספר מאמרים לכלי תק־ שורת באסטוניה על ישראל, כשבכוונה אינה נוגעת כלל במלחמה אלא מציפה בפני הקוראים אלמנטים אחרים לגמרי מהחוויה הישראלי ויופי של המדינה. מרילין: "האנשים שם מאוד מתעניינים במלחמה באוקראינה וגם במלחמה כאן, אבל אני רוצה להראות גם דברים אח־ רים. אני גם מסנגרת על המדינה מול טענות שונות שמועלות. הקבוצה שלנו מאוד פעילה וגם מארגנת אירועים מש־ מעותיים. היה אירוע שאירגנו והזמנו את לויאל אל שריף, דמות מאוד מוכרת בעולם שחונך לשנוא יהודים, וכעת הוא מגן על ישראל מעל כל במה בעולם. הוא חי באמירויות והוא מאוד פרו ישראלי והיה חשוב לנו להביא נקודת מבט של לא יהודי או ישראלי לגבי המצב. בחו־ דשים הקרובים אנחנו מארגנים פסטיבל תרבות ישראלית יהודית, עם מוסיקה ומשוררים והכל במטרה לחבר את יש־ ראל לעם באסטוניה". נועם התיישבה על הכורסה מולי בכתפיים שמוטות, ודניאל ישב לצידה, זרועותיו שלובות, מבטו ברצפה. "אני לא יכולה בלעדיו," נועם אמרה לבסוף, בקול כמעט שבור. "אני לא רואה את עצמי ממשיכה לבד." "וגם אני לא רואה טעם ללכת. השקענו כל כך הרבה… שנים, ילדים, בית… זה לא משהו שזורקים לפח." דניאל אמר. הרמתי מבט אל שניהם. "אני שומעת את שניכם מדברים מהמקום שבו הכול מרגיש קבוע, כאילו אין לכם באמת בחירה. כאילו זה על ספת הטיפולים עם חנה דיין

Rasmus Rebase צילום: | שמחון ושלושה ילדיה

יחס הוגן עד כמה יש שם תומכים של העמדה הפ־ לשתינאית? "כמו בכל המדינות, גם באסטוניה שיש קבו־ צות של צעירים שהם פרו פלשתינאים אבל הם מיעוט. תתפלאו אבל רוב הציבור באס־ טוניה, רוב המבוגרים תומכים בישראל. הם מכירים את תרומת היהודים להיסטוריה של אסטוניה. אז הרוב תומך בישראל אבל כמו־ בן שיש כאלו שנגררים אחרי הפרופגנדה של הצד השני. צריך להדגיש כי גם בפרלמנט פו־ עלת קבוצה של נבחרים שהם תומכי ישראל וגם הממשלה מפגינה יחס הוגן כלפי ישראל". בטוח להיות באסטוניה? "זו אחת המדינות הכי בטוחות לישראלים וליהודים. כשהמלחמה נגמרה וחזרתי לשם

הענקתי מספר ראיונות ברדיו ובטלוויזיה על ישראל. בכל פעם שדברתי בפומבי בראיונות, קיבלתי גם הודעות שנאה כמו "רוצחת ילדים" וגם קיבלתי איומים כלפי וכלפי משפחתי. אבל לא היו כל התקפות פיזיות על יהודית באסטוניה ורוב ההתקפות ברשת מקורן בט־ רולים און ליין. בכל מקרה, אני אומרת שאס־ טוניה היא היום אחד המדינות הכי בטוחות על מנת שיהודים יבקרו בה". אין תשובה מה קורה עם היהודים שחיים שם? "הם לא רוצים לעשות הרבה רעש ואני מבינה את זה, מדברים פחות אולי בגלל ההיסטוריה שלהם שם. לכן אני מחויבת לדבר בשמם".

223 טור

שנה של זוגיות לפח 20 אני לא רוצה לזרוק זוגיות אמיתית לא נשמרת רק בזכות העבר – היא נבנית מחדש בכל יום.

הגורל שלכם, לטוב ולרע." נועם הנהנה. "בדיוק. כאילו זו גזירה משמיים, ואני רק צריכה ללמוד לחיות איתה." "זו תחושה של 'הכול כבר נקבע מראש'," הסברתי. "כמו תלמיד שיודע שהציון שלו כבר קבוע מראש לפני שהוא ניגש לבחינה, אז הוא לא טורח ללמוד. אם אין לי השפעה — למה להתאמץ? אבל זוגיות לא יכולה לחיות במקום שבו אין בחירה. היא צריכה חמצן של בחירה יומיומית. לא בחירה חד פעמית, אלא בחירה בכל יום מחדש." דניאל הרים מבט. "אבל

ששילמתם הרבה כסף על הצגה, אבל אחרי עשרים דקות אתם משתעממים. אם הייתם מקבלים את הכרטיס בחינם, הייתם קמים והולכים בלי היסוס. אבל כיוון ששילמתם אתם נשארים, לא כדי ליהנות, אלא כדי לא 'לבזבז'. בזוגיות זה בדיוק אותו עיקרון: ההשקעה הרגשית והזמן שכבר הושקעו לא אמורים להחזיק אתכם אם ההווה לא טוב. ההחלטות צריכות להסתכל קדימה ולא אחורה." נועם נשמה עמוק. "אז את אומרת שאנחנו צריכים לבדוק אם אנחנו רוצים

לבחור זה בזה עכשיו, לא בגלל כל מה שהיה?" "בדיוק," חייכתי. "כשבוחרים מתוך חופש, יש מקום לתנועה ולצמיחה. זו לא בחירה שנובעת מפחד או הרגל, אלא מהבנה עמוקה: אני יכול/ה לבד ובכל זאת, אני בוחר/ת בך." דניאל שתק, אבל משהו בעיניים שלו התרכך. "הבחירה היא החלטה של רגע אחד, אך כדי להגיע לזה צריך הרבה פעמים לעבור תהליך שמחזיר את המפתח לידיים שלכם."

זה קשה. אני לא מבין איך אני יכול לבחור? מצד אחד עברנו כל כך הרבה ביחד ובנינו בית ומשפחה, ומצד שני נראה שהצלקות והשריטות לא מחלימות." "זו באמת חוויה של חוסר בחירה," עניתי. "זוהי מלכודת מחשבתית שנקראת ‘כשל העלות השקועה’; נניח

כל הפרטים שונו למען שמירת הפרטיות

hanna.tipul@gmail.com : מייל | 054-4480705 | אפשרות גם בזום | קליניקה פרטית בשפלה | פסיכולוגיה יהודית תורת הנפש | במשברי חיים חנה דיין - טיפול פרטני לנשים ניתן לעקוב אחר הטורים בערוץ הוואטסאפ של חנה דיין (טיפול פרטני לגברים יינתן על ידי מטפל) | www.hannad.co.il : לכל המאמרים

ידיעות המפרץ ˆ 31.10.2025 11