מפרץ 31.12.21

מחיפה ואחותו מקיבוץ 92- ישראל בן ה בדרום נפגשו אחרי שניםרבותשל נתק עשרשנים לאהתראו האח והאחותבגלל מצבםהרפואי והקורונה ‰ במבצעמיוחדשהיו מעורבים בו רבים נפגשו השניים בחיפה ‰ "לזכות ולראותאתאבאשלנו ואתאחותו אוחזים יד ביד במפגשחד פעמי שכזה, לאהשאיר אף עין יבשה" טוב מאוחר מאשר בכלל לא

שבהן רץ. כשנתיים לאחר הגעתו לישראל, השתתף בשלושה מרתונים - 1993 בשנת בירושלים, בטבריה ובתל אביב. בשלושתם זכה במקום הראשון בקטגורית הגיל שלו, . 56 אז במהלך השנים השתתף במאות מרוצים וזכה במאות גביעים שמעטרים את קי ־ רות ביתו. הגביעים היוקרתיים ממלאים את ביתו וגודשים את הסלון, המטבח, את הפרוזדור וכל מקום אפשרי בביתו. על פי חישוביו, כאמור, הוא רץ במצטבר לפחות אלף ק"מ. 180 , כאשר הגיע לבקר את בתו 2003 בשנת באשדוד, נפגע מרכב במהלך ריצה ונפצע באופן חמור. מאז הוא כבר לא רץ, אך עדיין דואג ללכת הרבה. לפיוטר בת ובן בישראל, ארבעה נכדים, חיילים ותלמידי תיכון. הוא גאה בדרכו, כשלצד החיים שבברית המועצות וקשיי הקליטה, תמיד ליוותה אותו הריצה ונתנה לו משמעות. בתי גיל הזהב של עמיגור, חברה 56 ב- בת של הסוכנות היהודית בארץ, מתגוררים קשישים, רובם ניצולי שואה. 7,000- כ גש ולראות את יטי מחזיקה את ידו של אחיה הצעיר ישראל לאחר שלא נפגשו כעשור. החיוכים של בני המשפחה ודמעות השמחה של כל הנוכחים בחדר הם מה שנותן לנו את הכוח להמשיך לעוד ועוד הגשמת משאלות עבור אלו שזקוקים לעזרתנו." "אמבולנס המשאלות" הוא מיזם של מגן דוד אדום, ששם לו למטרה למלא בקשות של אנשים המתמודדים עם מחלות קשות או סופניות ושיכולת הניידות שלהם אבדה. הגשמתה של כל משאלה מתוכנן בקפידה, בתיאום עם הרופא האחראי לחולה ובהתא ־ מה מרבית לצרכיו, וכמובן - בליווי צוות רפואי שעבר הכשרה מתאימה. איזה משאלות מטופלות? בעיקר בעלי ערך רגשי ואישי, ביניהן: השתתפות באירועים משפחתיים, מפגש מחודש עם הקהילה שאליה השתייך, ביקור באתרי טבע מורשת ודת או צפייה במופעי תרבות וספורט. החולה מוסע לאתרים, לפי בקש ־ תו, באמבולנס ייעודי המצויד במערכות רפואיות בקדמת הטכנולוגיה והמותאם לצרכיו הייחודיים. אמבולנס המשאלות כולל גם כיסא גלג ־ לים בעל עבירות גבוהה, מצלמה המותקנת על גג האמבולנס והמאפשרת לנוסע לצפות בתוואי הדרך על גבי מסך, מקרר לתרופות, ציוד החייאה ומיטה מיוחדת.

דורון סולומון

) מחיפה ואחותו יטי 92 ישראל רגב ( ) מקיבוץ ניר עוז, שניהם 96 איציק ( ניצולי שואה, לא נפגשו מעל לעשר שנים נוכח מצבם הרפואי. השניים שומרים על קשר טלפוני קבוע, אך לא זכו לחבק או לראות אחד את השנייה פנים מול פנים שנים רבות, כאשר מגפת הקורונה העיבה עוד יותר על סיכויי המפגש. בזכות אמבולנס המשאלות של מגן דוד אדום, זכו האחים למפגש איחוד מרגש ומיוחד בחיפה. אמבולנס המשאלות התייצב מחוץ לביתו של רגב בחיפה ונסע לבסיס חיל האוויר שם פגש ישראל את נכדו ולאחר מכן המשיך כל הדרך עד לביתה של אחותו יטי, הנמ ־ צא בניר עוז. המפגש המיוחד נולד בזכות יוזמתה של ריקי, ביתו של רגב, אשר פנתה למד"א וסיפרה שאביה חולם לפגוש את אחותו לאחר עשור של נתק פיזי. נוכח מצבו הרפואי המורכב, שינוע באמבולנס נותרה האפשרות היחידה להשלמת המבצע. כשנ ־ פתחה דלת האמבולנס מחוץ לביתה של יטי התרגשות גדולה נרשמה במפגש המרגש בין האחים, אשר שוחחו ארוכות, התחבקו וחייכו מפה לאוזן. ישראל רגב: "הפגישה הזו תישאר איתי עד יומי האחרון". ביתו ריקי הוסיפה בשם

רגב: "הפגישה הזו תישאר איתי עד יומי האחרון. אנו חסרי מילים להביע את מה שאנחנו מרגישים"

צילום: מד"א | "אנו חסרי מילים להביע את מה שאנחנו מרגישים". ישראל ויטי

אשרינו שישנם אנשים כמוכם". יטי איציק, אחותו של ישראל הוסיפה: "זה היה מאוד מרגש לפגוש את אחי אחרי עשור שלא התראנו ולהחזיק לו את היד אצלי בבית, אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק בהגשמת המשאלה שלנו". פאראמדיקית מד"א אלה שפיר, והחובשים רועי סילוק ורותם בסודו שליוו את המ ־ שאלה סיפרו בהתרגשות: "הייתה לנו זכות גדולה לאפשר את הקיום של המפגש המר ־

משפחתו "אנו חסרי מילים להביע את מה שאנחנו מרגישים. היה לנו יום מופלא ונ ־ שגב בזכות אלה שפיר, רותם בסודו ורועי סילוק, צוות אמבולנס המשאלות היו כמ ־ לאכים המפזרים עלינו טוב לב, שמחה, אהבה, נתינה וחום אנושי לרוב. תודה על שעשיתם חסד גדול ומופלא עם שני ניצולי שואה, מבוני הארץ הזו. לזכות ולראות את אבא שלנו ואת אחותו אוחזים יד ביד במפגש חד פעמי שכזה, לא השאיר אף עין יבשה.

אלףק"מ 180 שנותחייו 85- פיוטרמקרית יםעבר ב ימים 6 ק"מ במשך 700 משקיף פיוטר בורנשטיין על כמויותהגביעים, המדליות והפרסיםשקיבל בחייו. הוא רץ 85 בגיל ורשם כמה זכיותבריצותמרתון בישראל רץ למרחקים ארוכים

במרוצת השנים פיתח עוד אהבה מלבד הכימיה - ריצה. מאז סיום הקולג' השתתף בתחרויות במרחקים שונים. באחת הפע ־ 24 ק"מ במשך 211 מים הראשונות הוא רץ שעות, ובתחרות אחרת רץ במשך יומיים ימים 6 רץ במשך 1991 ק"מ. בשנת 332 ק"מ. 700 על פי הידוע, נראה שהוא היה הראשון שהצליח לעמוד במאמץ כזה. ולא רק: בעיר זאפורושז'ייה פיוטר הקים קבוצת ריצה, ובתחרות באודסה רצו הוא וחבריו לקבוצה שעות. אחד מחברי הקבוצה 9 ק"מ ב- 100 גר כיום בכרמיאל, והם חברים עד היום. רגליו של פיוטר היו עבורו ממש ככלי תחבורה: בכל בוקר הגיע לעבודתו במפעל ק"מ, למפעל ובחזרה. 20 בריצה. כל יום הריצה עבורו, סיפר השבוע, הייתה הרבה מעבר לספורט - דרכה פיתוח קשרים חב ־ רתיים, שמר על אורח חיים בריא, וחש סי ־ פוק רב. כמו שניתן לשער, מזג האוויר אף פעם לא השפיע על ההחלטה האם לרוץ או לוותר. גם כיום, בעשור התשיעי לחייו, פיוטר בטוח שבריאותו טובה בזכות השנים הרבות

אדי גל

ממבט ראשון, נראית דירתו של פיוטר ברנשטיין, אחד מהדיירים המרכזיים בבית גיל הזהב של עמי ־ גור בקרית ים, כעוד דירה בבניין. אבל מבט מקרוב מגלה מאות גביעים ותעודות שמ ־ עידים על אהבתו הגדולה - הליכה ברגל. 180 להערכתו, הוא הספיק לגמוא בחייו כ- אלף ק"מ - מרחק שלא כל המכוניות מצלי ־ חות להשלים בחייהן. , נולד בברה"מ לשעבר 85 ברנשטיין, בן באוקראינה, בעיר הקטנה פרבו-מייסק ליד אודסה, ואת מסלול חייו עשה בריצה – וזאת לא הגזמה, אם כי אינו האצן הקלאסי שנ ־ דמיין. במלחמת העולם השנייה היה אביו קצין בצבא האדום, והצליח להבריח את בני המ ־ , לאחר שהצבא 1944 שפחה לטשקנט. ב- האדום הביס את גרמניה הנאצית, חזר עם משפחתו לעיר הולדתו, והאב חזר מהמלח ־ מה שנתיים לאחר מכן, בריא ושלם. עם סיום לימודיו בתיכון נסע ללמוד בפקולטה לכימיה בקולג' בעיר דונייצק,

רגליו של פיוטר היו עבורו ממש ככלי תחבורה: בכל בוקר הגיע לעבודתו במפעל בריצה. כל יום ק"מ, 20

צילום: שם הצלם | כיתוב ת

, 35 שנים ככימאי במפעל. בגיל 14 ועבד , עבר לעיר זאפורושז'ייה, 1972 בשנת שנים במפעל לייצור צמיגים 22 שם עבד ככימאי. במרוצת השנים התחתן ושם נולדו שני ילדיו.

למפעל ובחזרה

28

31.12.2021 ˆ ידיעות המפרץ