מפרץ מוסף נדלן 10.24

צילום ארכיון (לאתר המצולם אין קשר לכתבה) צילום: אסף | פרידמן

באזור המרכז הפגיעה בענף הייתה קטנה יותר לעומת הצפון, שם יש יותר הסתמכות על עובדים מהשטחים

ניתן להפר חוזה. והכנסת היא, היחידה שמסוגלת להחליט בחקיקה כי קבלנים יהיו רשאים לא לעמוד בסעיפי חוק המכר, לא מקדמת נכון להיום כל חקיקה בעניין. בדוח מצב שניסח התאחדות הקבלנים בחודש אוגוסט השנה, מוסבר גודל המשבר: "מספר עובדי הענף ירד בחודש אלף עובדים, בשל עזיבת הפלסטינאים 91 ב- 2023 אוקטובר והיעדרות ישראלים בשל מילואים וסגירת אתרים. ברבעון נרשמה עלייה במספר הישראלים והזרים כך 2024 השני 52.000- שנכון להיום מספר עובדי הענף הכולל, נמוך ב עובדי בנייה באתרים. כיוון 50.000 מזה טרם המלחמה, מהם ששיעור הירידה במספר עובדי "העבודות הרטובות" הקוו בעות את קצב התקדמות כלל הבנייה היה גבוה במיוחד הרי שנצברו בתהליך איחורים משמעותיים של חודשים רבים בהתקדמות פרויקטים רבים מכל הסוגים". "עבודות רטובות" עופר שגיב מנכ"ל חב' מי-טל הנדסה ויו"ר ארגון הקו בלנים באזור חיפה והקריות הסביר כי "העבודות הרטוו בות" הן אותן עבודות יסוד כמו שלד, טיח, ריצוף, ציפוי שדוחפות את הבנייה קדימה ובתחום הזה ישנה ירידה במספר העובדים בענף. לדבריו, "המדינה 70% של עד היא זו שעודדה שנים לעבוד עם עובדים מהשטחים ולא מהענף וכיוון 70% עם עובדים זרים. עובדי השטחים היוו שכניסתם נחסמה לחלוטין, יש ירידה משמעותית בכמות 50 העובדים בענף. הממשלה קיבלה החלטה לאשר הבאת 7,000 אלף עובדים זרים אבל בפועל הובאו סדר גודל של עובדים, מסירי לנקרה והודו וזו פרוצדורה לא קלה להביא אותם ולאחר מכן גם להכשיר אותם כי הם לא מספיק מקו צועיים. יש גם בעיה עם עובדים אחרים שעזבו אתרים בהם עבדו ועברו לעבוד באתרים שהציעו להם שכר גבוה יותר. כל זה כמובן בא לידי ביטוי באיחורים במסירת הדירות". לדברי שגיב, המצב שנוצר גם הכניס את הקבלנים להוצאות גדולות: הם מסיימים פרויקטים בלית ברירה עם עובדים יומיים שעלות העסקתם היא פי שתיים והתפוקה שלהם היא חצי. במקביל ההוצאות השוטפות לא קטנות, המימון עולה הון, לוקחים עוד הלוואות לסיים פרויקטים: "הגענו למצב שקבלנים, שיש בידם היתר בנייה, לא מתו חילים את העבודה כיוון שלא בטוחים שיהיו להם פועלים להשלים את הפרויקט". צפון מול מרכז עם זאת יצוין כי המצב שונה מאזור לאזור ומפרויקט לפרויקט. יזמים שעבדו עם עובדים סינים נפגעו מעט או בכלל לא. באזור המרכז הפגיעה בענף הייתה קטנה יותר לעומת הצפון, שם יש יותר הסתמכות על עובדים

נכון לעכשיו, מבוי סתם. עידן ויעל ממתינים לקבלת דירה כדי לדעת את משך האיחור, ובכוונתם לאחר מכן לפנות מן הסתם לבתי המשפט. היזם כבר הצטייד בחוות דעת משפטית של ארגון הקבלנים שבנסיבות שנוצרו, הוא לא אשם והוא לא צריך לשלם. אז מי צודק? כמו רעידת אדמה השאלה הזו נוגעת, נכון לימים אלו, לאלפי, אולי עשרות אלפי רוכשי דירות ברחבי הארץ שלא קיבלו את דירותיהם בזמן וגם לא פוצו, וחלקם גם לא ידועים מתי זה יקרה. והיזם, יחד עם מאות ואלפי יזמי ברחו בי הארץ, ממתין עדיין לראות האם הממשלה, שמודעת למצב הבלתי אפשרי הזה, תעשה משהו או תמשיך לעמוד על הגדר ותיתן לבתי המשפט לפתור את הפלונטר. כבר עתה חשוב להדגיש: על פי הפסיקה הקיימת כיום בישראל מלחמה לא נחשבת "כוח עליון", כמו רעידת אדמה, שבגינה

אדי גל

בני זוג מהקריות (שמות בדויים) קנו עידן ויעל, לפני שנתיים וחצי, על הנייר, את דירת חלומותיהם באחת השכונות החדשות בקריות. מכרו את הבית הישן, לקחו ו � מיליון שקלים. על פי הח 2 משכנתא והצליחו לגייס כ - זה הם נאלצו למסור את הדירה הישנה ועד לגמר הבנייה המתוכננת, עברו לגור בשכירות. נוצר מצב שבו זמנית שקלים לחודש וגם שכר 6,000- שילמו גם משכנתא, כ שקלים לחודש. נטל כספי לא קל אבל בני 4000- דירה, כ הזוג ידעו שהוא זמני בלבד. מידי שבוע עברו ליד האתר בו החל להיבנות ביתם החדש וראו בהתרגשות איך הבניין נבנה, קומה אחר קומה. חלום הדירה הפרטית ניראה קרוב מתמיד. על פי החוזה, הדירה הייתה צריכה להימסר להם בחוו ובני הזוג ספרו את החודשים, בהם הלחץ 2024 דש אפריל הכלכלי הכפול יגיע לסיומו. ואז השבת השחורה התרחו שה, ואתרי הבנייה הושבתו. תחילה באופן כללי, אחר כך חזרו לעבוד, אבל בקצב איטי מאוד, בהעדר עובדי בניין מהשטחים. חלום קבלת הדירה התרחק עוד ועוד ותאריך המסירה נדחה שוב ושוב. על פי החוזה, היזם שמכר לבני הזוג את הדירה, אמור היה להתחיל לשלם להם שכר דירה מהחודש השני לאיחור. בפועל, הוא לא שילם וגם לא ממש מתכוון לשלם בטענה שמלחמה זה אירוע לא צפוי והוא לא צריך לשאת במחיר הכלכלי שנבע מעצירת כניסת עובדי הבניין לישראל.

מהשטחים. מנתונים של ארגון הקבלנים עולה כי באזור המרכז, בחודש יולי השנה, מבין אתרי הבנייה היו פעילים באופן 82% 66% מלא או חלקי בעוד במחוז צפון רק מהאתרים עבדו באופן מלא או חלקי. באזור חיפה והקריות המצב סביר, יחו מבין האתרים העבודה 79%- סית, וב שהתנהלה באופן חלקי או מלא.

עו"ד חן: "בישראל מלחמה היא לא כח עליון. אנחנו לא בשוויץ ופה כל שנה שנתיים יש מבצע כזה או אחר. זו המציאות שבה אנחנו חיים"

ארגון הקבלנים הבין שחו בריו במצב קשה ובנוסף

9

מוסף נדל"ן ˆ 2024 אוקטובר

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online