עמק 01.04.22

עמק יזרעאל

אשתי ועם אחיה לצלול והתאהבה בצלילה יחד איתנו. היא היתה מטיילת הרבה בטבע". פרידה קשה בחודש אוקטובר שעבר התגלתה בגו ה פה מחלת הסרטן כשהיתה בשלב מתק ה דם. "לצערנו לקח יותר מדי זמן לאבחן את המחלה, הרפואה בפריפריה התגלתה במערומיה. ברגע שהמחלה התגלתה היא טופלה בתל השומר ונתנו לה את הטיפול הכי טוב שאפשר. אבל כשהמחלה הת ה פרצה, חומרת המחלה היתה כזו שהיינו צריכים נס כדי שהיא תבריא ונסים לא מגיעים בדרך כלל כל כך מהר". איך היא התמודדה בתקופת המחלה? "היא הבינה בדיוק מה קורה מהרגע הראשון. היא התגייסה למאבק באופן טוטאלי. היה לה מאבק מאוד קשה, ממש הרואי. היא התמודדה עם הכאבים ועם הטיפולים ומאוד ניסתה. מה שהיה לה חשוב היה בעיקר להרוויח כמה שיותר זמן עם הבנות ועם גיא וגם איתנו". איך אתם במשפחה התמודדתם בתקו ־ פה הזו? "אנחנו משפחה מאוד קרובה וחזקה אבל ההתמודדות היא מאוד קשה. החלק הכי קשה היה בסוף חייה כשהיא סבלה מכאבים ולא יכולנו לקחת אותה לתל השומר, אז לקחנו אותה לבית החולים העמק בעפולה. מהר מאוד הבנו שאין לרופאים כבר מה לעשות בשבילה והבאנו אותה הביתה כדי שהיא תסיים את חייה בבית כמו שהבטחנו לה. היא היתה בבית חמישה ימים ונפרדה מהמשפחה". על מה היתה השיחה האחרונה ביניכם? איך נפרדת ממנה? "השיחה האחרונה היתה יותר מונולוג, היא כבר לא כל כך יכלה לדבר. אבל אני יודע שהיא שמעה. בעצם סיכמתי לעצמנו את האהבה הגדולה שלנו, את השבר והע ה צב העצומים שהיא משאירה לנו עם לכתה. המסר היה שאנחנו כמובן נטפל בבנות וב ה גיא וננסה לקיים את מה שהיתה רוצה שנ ה קיים. הבקשה האחרונה שלה היתה לסיים את חייה בבית ולא בבית חולים אלא לסגור את המעגל, לחזור הביתה ואחר כך לטבע". נגה הררי (גן) ז"ל נפטרה ביום שלישי במרץ. בקשתה היתה לא להיקבר 15 ה־ ולשרוף את גופתה. "בראייה הסביבתית שלה היא רצתה להחזיר את האפר שלה לאדמה ולטבע". ביום שישי ערכו המשפחה והחברים אירוע לזכרה בקיבוץ גבת. קרוביה וחבריה נשאו הספדים ובני המשפחה שרו שירים לזכרה. "זה היה אירוע מאוד מכובד ומ ה רגש, היה חשוב לנו ולכל החברים לסגור את המעגל בצורה יפה", אומר האב, "המון אנשים אהבו אותה. אמרו לנו שהיו קרוב איש באירוע. מי שהוביל אותו היה 400 ל- גדי רווה, שכן מתמרת וחבר טוב שהכיר אותה עוד מילדותה. זה מטורף כמה חברים היו לה. כל אחד היה בטוח שהיא החברה הכי טובה שלו בעולם והיא באמת היתה כזו; לכל אחד היא נתנה את ההרגשה הזו. כולנו נפרדנו ממנה בעצב ובדמעות, אבל סגרנו ככה את המעגל". עכשיו מנסים בני משפחתה להתמו ה דד ולאסוף את השברים. "אנחנו אוספים לאט-לאט את עצמנו ומבינים שהחיים שלנו לא יהיו אף פעם אותו דבר. אנחנו כולנו נבחר בחיים ונעשה כמיטב יכולת ה נו, אבל ברור לנו שבכל בוקר אנחנו נקום, נראה את התמונה שלה, נמות מחדש ונמ ה שיך את הדרך". הררי (גן) ז"ל הותירה אחריה את בעלה גיא והבנות רוני, יעל ושיר.

דניאל דדון

עצב גדול ירד לפני כשבועיים על קיבוץ גבת עם היוודע דבר מותה של חברת הקיבוץ, נגה

ה � בלבד, לאחר ש 44 הררי (גן) ז"ל, בגיל תמודדה בגבורה עם מחלת הסרטן. ביום שישי שעבר ערכו משפחתה וחבריה אירוע 400 פרידה לזכרה בקיבוץ אליו הגיעו כ- מבני העמק שהעניקו לה כבוד אחרון. מחוברת לטבע הררי (גן) ז"ל נולדה בשיכון המשפחות בבסיס ברמת דוד, בתם הבכורה של אלכס ושלומית גן. כשהיתה תינוקת בת כמה חו ה דשים עברה להתגורר עם הוריה בארצות הברית לתקופה קצרה שבה עבר אביה, אל"מ במיל' וטייס קרב לשעבר, הסבה . את שנות ילדותה F 15 כטייס מטוס קרב העבירה בבסיסי חיל האוויר בארץ ובשנת עברה עם משפחתה 8 כשהיתה בת 1985 ליישוב תמרת. היא למדה בבית הספר היסודי בתמרת ולאחר מכן בתיכון ויצו נהלל במגמת מתמטיקה-פיזיקה. בצבא 669 שירתה בחיל האוויר ביחידת החילוץ ובמסגרת השירות עברה גם קורס צניחה. אחרי השחרור נסעה לטיול בדרום אמ ה ריקה וכשחזרה ארצה למדה תואר ראשון ושני בביולוגיה ומדעי הרפואה בטכניון, שם פגשה את גיא, בעלה לעתיד. לאחר לימודיה התחילה לעבוד במחלקת (הפריה חוץ גופית) בבית החולים IVF רמב"ם. "היא היתה אומרת שהיא עובדת בלעשות ילדים עבור כאלה שלא יכולים לעשות לבד", אומר אביה. אחרי כמה שנים החלה לעבוד בסטא ה רטאפ בתחום הביוטק שפיתח מערכת לפתיחת עורקים סתומים. לאחר נישואיה התגוררה ביקנעם וכשנבנתה ההרחבה בקיבוץ גבת, עברה להתגורר עם בעלה ושלוש בנותיה בקיבוץ. לדברי אביה, היא אהבה מאוד את העמק ודאגה לשמירת הקיימות ואיכות הסביבה. "היא התחי ה לה לגלות עניין מעמיק בנושא קיימות ואיכות סביבה ועברה קורס ממושך כמד ה ריכה בארגון 'שומרי הגן' שמטרתו שמירה על ערכי הטבע למען הדורות הבאים", הוא מספר, "היא עבדה במועצה שנתיים וחצי במחלקה לאיכות הסביבה בהכשרת מפע ה לים והדרכה לשמירה על איכות הסביבה". אישיותה המיוחדת של בתו כבשה את לבבות כולם. "היא בחיים לא התעצב ה נה ולא הרימה קול והיתה מאוד מכילה", מספר אביה, "היתה לה אישיות מאוד כו ה בשת בשקט, ברוגע ובחיוך. חברתה מע ה בודתה באיכות הסביבה סיפרה לנו בימי השבעה שכשכולם היו צועקים היא היתה מחכה שיסיימו לצעוק ולדבר והיתה מסכ ה מת את הכל במשפט קולע וברור עם קצת הומור. הכל היה בנועם, מבחינת כולם היא היתה כמו החלילן מהמלין איך שהם נמש ה כו אחריה. תמיד היא הייתה מוכנה לעזור; אם היא הייתה שומעת על חברה שחלתה ולא היה לה איך להגיע לבית החולים היא היתה נרתמת ומסיעה אותה, והיתה מביאה ומשיגה מה שצריך. היא היתה כולה נתינה מהתחלה ועד הסוף. כל מי שהיה סביבה, החל מהמשפחה ועד לחברים, הפסיק לה ה שתמש בכלים חד פעמיים והתחיל לה ה תייחס יותר לשמירה על הסביבה". איזו ילדה היא היתה בשבילך? "ילדה מדהימה. היה לנו קשר מאוד קרוב של אבא ובת. היא היתה באה איתי ועם

נגה הררי (גן) ז"ל.

| מאבק הרואי צילום: פרטי

הררי ז"ל מקיבוץ גבתשהיתהשוחרתאיכותהסביבה בלבד 44 נפטרה לפני כשבועייםממחלתהסרטן בגיל מבני העמק, חבריה ומשפחתה, ערכו בשישי 400־ ‰ כ האחרון אירוע פרידה לזכרה בקיבוץ ‰ "ברור לנו שבכל בוקר אנחנו נקום, נראהאתהתמונהשלה, נמות מחדש ונמשיך אתהדרך" נפרדים מנגה הררי (גן) ז"ל "החיים שלנו לא יהיו אף פעם אותו דבר"

צילום: שרון צור

האב אלכס גן

"זה מטורף כמה חברים היו לה. כל אחד היה בטוח שהיא החברה הכי טובה שלו בעולם והיא באמת היתה כזו; לכל אחד היא נתנה את ההרגשה הזו. כולנו נפרדנו ובדמעות, אבל סגרנו ככה את המעגל" ממנה בעצב

הררי (גן) ז"ל. | אהבה לצלול צילום: פרטי

32

1.4.2022 ˆ ידיעות העמק