עמק 01.12.23

מלחמת 'חרבות ברזל' תפסה את חיים סימנה ממושב כנף שב־ המיתולוגי 7 רמת הגולן, רנ"ג חטיבה ודמות דומיננטית בחיל השריון, לק־ ראת סוף חופשת השחרור שלו מצה"ל 7 שנות שירות. כבר בבוקר ה- 30 אחרי באוקטובר הוא עלה שוב על מדים, התייצב במפקדת החטיבה ואחרי מספר ימים כבר ירד דרומה ומאז הוא בחפ"ק האחורי של 'עוצבת סער מגולן' אי שם בעוטף - מלווה, מסייע ועוזר במאמץ המלחמתי של לוחמי החטיבה בצפון רצועת עזה. רגע לפני שיעלה על אזרחי לתמיד התיישב סימנה או כמו שקוראים לו בח־ 'סימנה האגדי' לסכם את הפרק 7 טיבה המשמעותי בחייו. חייל מורעל נולד וגדל בשיכון ד' 49 סימנה בן ה בבית שאן, בנם של גבריאל ז"ל ומרי תיבדל"א. הוא למד במקיף הדתי במג־ מה ביולוגית, בלט בכישורים חברתיים ובאהבה למשחק. כשהתקרב לגיל גיוס רצה לשרת בסיירת גולני. "הייתי מו־ רעל צבא מהבית", הוא נזכר, "אבא שלי דאג שנקרא ספרים על פעולות התגמול של אריק שרון. להורים 101 ועל יחידת שלי לא היה רכב כשהייתי ילד ולמרות זאת בכל יום עצמאות אבא שלי לקח את כל המשפחה באוטובוסים למוזיאונים התרסק. בכיתי בבקו"ם. עשו לי בדיקה נוספת וגם אותה לא עברתי. זה שבר אותי כי אפילו חריג חי"ר לא נתנו לי. לבסוף נכנסתי לקצין מיון והוא אמר לי תבחר - שריון, תותחנים או נ"מ. עניתי לו: 'שלח אותי לחטיבה של אביגדור קה־ ." 7 לני' וכך קרה. ככה הגעתי לחטיבה הגיע סימנה לטירונות 93 באוגוסט שריון בצוקי עובדה ושובץ כלוחם בפ־ , אז עם טנקי 75 לוגה כ' (כפיר) בגדוד ב, תחת המג"ד אבי אשכנזי 2- מרכבה (אחיו של הרמטכ"ל לשעבר גבי אש־ כנזי). כצפוי היה סימנה חייל מורעל שמ־ קבל את הציונים הכי גבוהים וראשון לכל משימה. בסיירים דרש להיות הטען - התפקיד הכי קרוב לחי"רניק - אבל קיבל להיות תותחן. "אחרי סיירים הג־ עתי לצמ"פ (צוות מחלקה פקודה) ברמת הגולן. שלושה וחצי חודשים בהם הכשי־ רו אותי להיות טנקיסט. בצמ"פ נהניתי למרות שזה היה קשוח - אהבתי להיות בשטח, בבוץ ובקור. הייתי מצטיין צמ"פ ואז גם החליטו להעביר אותי למקצוע הטען. בצוות הראשון שלי היו המט"ק יהודה מקרית שמונה, הנהג האני מהכפר מג'אר ושלומי בראל מרעננה. אחר כך היה איתי בצוות אבישי להב שעד היום אנחנו חברים. גיא כהן היה המ"מ". של הצבא. הוא השריש בנו את אהבת הארץ. עד הוא עשה מילואים 52 גיל וכשהוא לבש מדים הוא שמח. ככה הפכתי להיות מורעל צבא. בתיכון הייתי הולך עם מעיל אמריקאי-צבאי ויודע הכול על צה"ל. כשהת־ גייסתי עלו על זה שאני עיוור צבעים וככה החלום שלי להגיע לסיירת גולני

מארבים בלבנון אחרי שסיים את ההכשרה עלה לגדוד, כשעיקר הפעילות המבצעית של צה"ל באותם שנים הייתה המלחמה ברצו־ עת הביטחון בדרום לבנון. "הייתי בכל המוצבים החודרים אז - עיישה, ריחן, חצבייה ואחרים. בפעם הראשונה שה־ געתי לעיישה פגשתי חברים מבית שאן ששירתו בגולני וקצת אכלתי את עצמי כי החלום להיות חי"רניק קצת נשאר, אבל אחרי שראיתי בלבנון את כוחו של הטנק זה עבר". איך היה השירות ברצועת הביטחון? "כל הסדיר הייתי לוחם. עשיתי המון מארבים. בריחן היו מפצ"מרים אותנו בוקר ולילה. היה לנו אירוע של הית־ 12 קלות ליד דמשקיה יחד עם מסייעת של גולני. זה היה מוצב של צד"ל שה־ גיע מודיעין שחיזבאללה רוצה לכבוש אותו. שלחו אותנו להגן עליו. זה היה בחורף וירד שלג. כל יום היינו שומרים על המוצב ובלילה יוצאים למארבים. צ'יקו 12 אחרי כמה ימים ביקשנו ממג"ד תמיר שיקפל אותנו משם כי לא קרה ימים 10 כלום. הוא כמובן סירב. אחרי יצאנו לעוד מארב, כשגשם לא מפסיק לרדת. במהלך המארב זיהינו שלושה מחבלים. המט"ק ערן מטמון ממדרך עוז קיבל אישור ירי, ירינו לכיוונם ובקביל התחילו לפצמ"ר אותנו. זה היה מורכב מאוד בגלל הגשם והערפל וגם כי פח־ דנו לפגוע בחיילי גולני שהלכו לידינו. שמיד אחרי שסיימנו תרח"ט ברמה המג"ד דאז אייל זמיר בא אלינו ואמר שיש בלגן בלבנון ולכן הוא החליט לה־ קפיץ לשם לתגבור את הפלוגה שלנו. זה היה יום חמישי בלילה ולמרות שהיינו עייפים מהתרגיל נכנסנו מיד לטירוף. היינו מורעלים להיות בלבנון ולהגן על המדינה. כמובן ביקשנו שיחזירו אות־ נו לטנקים עוד לפני שנעשה מקלחת כי הטנק בשבילנו היה הבית והנשק האישי. חזרנו לשטח ועבדנו על הטנקים עד הבוקר כדי שיהיו מוכנים. לא ראינו בעיניים. ביום שישי בערב יצאנו ללבנון ולא אשכח שכשעברנו בקריית שמונה תושבים, שבדיוק יצאו מבית הכנסת, צעקו לנו: 'שאלוהים ישמור אתכם'. הייתה תחושת שליחות". המג"ד התקשר שמונה חודשים לפני השחרור הגשים סימנה חלום קטן, כשהמג"ד אייל זמיר מינה אותו להיות הרס"פ של הפלו־ גה שלו, פלוגה כ'. "פלוגה כ' נחשבה לפלוגה של 'המשוגעים' בגדוד. היינו הגולני של שריון", סיפר סימנה בגאווה, "היינו מגובשים מאוד ומקצועיים מאוד. בלבנון כשהיה נתקע לגולני הנגמחון בבוקר חיילי צד"ל הלכו והביאו את הגופות של שלושת המחבלים ושמו אותם במרכז המוצב. היה עוד אירוע בריחן שבו לוחם מעורב גולני נהרג מפצמ"ר שנפל במוצב. התקופה של המוצבים הייתה קשה". זיכרון חד מאותה תקופה בלבנון? "אני זוכר מקרה

רנ"ג חיים סימנה ממושב כנף שברמת הגולן הוא אגדה בחטיבה רס"ר מיתולוגי שיוצא לגמלאות ‰ 7 רגע ‰ שנה בחיל השריון 30 אחרי לפני שהוא פושט את המדים האיש שתמיד היה שם - בלחימה ברצועת הביטחון בדרום לבנון, בהלוויות של החיילים שנפלו, בטיפול במשפחות השכולות, בכל המבצעים בעזה וגם עכשיו במלחמת 'חרבות ברזל' - חוזר לתחנות המשמעותיות בשירות, למפקדים שאהב ומגלה מה יעשה באזרחות הוא פשוט שריונר

מדינה במלחמה

"גדלתי בשכונה לא קלה

בבית שאן. כבר כילד ראיתי סמים, משטרה ומרדפים. הייתי יכול בקלות להידרדר לפשע, אבל אבא שלי החזיק אותי קצר, היה קשה איתי"

יוסי וקנין

16

24.11.2023 ˆ ידיעות העמק