עמק 07.10.22

כנגד כל הסיכויים

צילום: קובי קואנקס | " שקד טבקול. "אמא אני חי, אבל אני עומד למות

צילום פרטי | " אופיר שניצר. "הרגשתי שהראש מתנתק לי מהגוף

), ראשון לציון 14( שקד טבקול פגיעה ישירה של מערבל בטו ן "אין דרך אחרת להגדיר את מה שקרה לבן שלי מלבד נס רפואי. דמיינתי בראש את הדברים הכי שחורים. לשמחתי הם לא התממשו ושקד יצא מזה". כך, בקול רועד, מתארת לירון טבקול מראשון לציון את מה שעברה משפחתה בעקבות תאונת הדרכים הקשה אליה נקלע .)14 שקד ( ביולי", הוא משחזר. "רכבתי על אופניים בראשון לציון 19 "זה היה ב וחציתי מעבר חצייה באור ירוק. פתאום הגיע מערבל בטון והנהג, שלא ראה אותי, פגע בי, עלה לי על הרגליים ונתקע עליי. אנשים מיהרו לומר לו להזיז את הרכב כדי לחלץ אותי. מיד הגיע אמבול ־ נס ולקח אותי לבית החולים אסף הרופא. לאורך כל הזמן ששכבתי מתחת למערבל הבטון היו לי כאבי תופת וסחרחורות והרגשתי חום אימים, אבל לא איבדתי את ההכרה. הגעתי מטושטש לבית החולים ומיד התחילו לעשות לי המון בדיקות ולטפל בכאבים הנוראיים". "חזרתי מהעבודה באותו יום וללא הסבר ליוותה אותי תחושה לא טובה", מספרת לירון. "קיבלתי טלפון ממספר לא מוכר והאישה שמ ־ עבר לקו שאלה אם אני אמא של שקד. השבתי שכן והיא מיד אמרה, 'הבן שלך עבר תאונת דרכים'. חשבתי שמדובר במשהו קטן, לכן אמרתי שאבוא לקחת אותו, אבל היא אמרה, 'זאת תאונה עם משאית'. צרחתי בהלם. שאלתי אם הוא חי. היא נתנה לי לדבר איתו ושקד צעק, "אמא, אני חי אבל אני עומד למות". "מיהרתי לבית החולים, אבל הייתי בעולם אחר", היא אומרת ומודה שאיבדה את העשתונות. "לאורך כל הנסיעה דיברתי עם הפראמדיק ובכיתי. קיוויתי שירגיע אותי, אבל הוא השיב שהוא לא יודע מה מצבו של שקד. דמיינתי את הכי שחור שיש". במחלקת טיפול נמרץ, מספרת לירון, היא נפלה על הרצפה מרוב הלם ובהלה. "הרופא אמר שאני חייבת להתאפס על עצמי ולהיות חזקה עבור שקד. ההערכות הראשונות היו קשות. אמרו לי להכין את עצמי לאשפוז ממושך בבית החולים. חשבתי על העתיד שלו, על הנכות שתלווה אותו ועל החיים שלנו שישתנו מקצה לקצה. למזלנו קרה לנו נס, אי אפשר להגדיר את זה אחרת. לא נגרמה פגיעה בעצ ־ בים ולכן לא תהיה לו נכות. שקד עבר סדרת ניתוחים, טיפולים בתאי לחץ ועוד. הודות לטיפולים בבית החולים הוא הולך היום שוב על הרגליים. זה נס שהוא בכלל חי אחרי תאונה כזאת. הפגיעה פספסה במילימטרים את העצבים ובכך נמנע נזק הרבה יותר גדול". אבי איצקוביץ'

), באר יעקב 56( אופיר שניצר בי ן חי ים למו ות בשמורה האי נדיאנ ית

חודשים ארוכים ציפו אופיר שניצר ואשתו לטיול החלומות שלהם בארצות הברית. "זה היה אמור להיות טיול של שבעה ימים במדינת ניו יורק, עם אגמים, מפלים וטבע במיטבו, ולסיום שלושה ימים במנהטן", אומר שניצר. שום דבר לא רימז על כך שדווקא במקום הכי פסטורלי הוא עומד להתנדנד בין חיים למוות. "בשישי בערב, ביום השני של הטיול, הגענו למלון בשמורה אינדיאנית קרובה שמעתי 22:30 לגבול הקנדי, שש שעות נסיעה מניו יורק", הוא מספר. "בשעה פתאום רעש בתוך הראש, משהו כמו עיפרון שנשבר, ותוך כמה דקות התחיל כאב ראש מטורף, כאילו הוא תכף מתנתק לי מהגוף. לקחתי שני כדורי אקמול והזמנו את השירות הרפואי של המלון. לאחר בדיקה שגרתית, שלא נמצא בה דבר, הם הציעו לנו לחזור אליהם תוך כמה שעות אם המצב לא ישתפר. הלכנו לישון, וכשהתעוררנו מוקדם בבוקר, כאב הראש עדיין הורגש במלוא עוצמתו. בשיחה עם הכלה שלי בארץ היא התעקשה שאתפנה לבית החולים. הדבר האחרון שאני זוכר הוא שלחצתי על אפליקציית ביטוח הבריאות של הפניקס בנייד, חוברתי למוקד והעברתי את הטלפון לאשתי. מפה אני כבר לא זוכר דבר". שניצר ואשתו הגיעו לבית החולים הקרוב ביותר לשמורה, "ושם, בתום בדיקת , התברר שאחד הוורידים במוח נפרץ, ושמדובר בשטף דם בראש שהם לא CT מסוגלים לטפל בו”, הוא אומר. “מיד הוטסתי במסוק, כשאני במצב קריטי, ק”מ משם, בעיר סירקיוז”. שישה 300 מורדם מונשם, לבית חולים במרחק צוותים רפואיים עמלו על הטיפול בשניצר, שנותר מורדם ומונשם במשך ימים. “לאחר שבועיים החליטו לנתח אותי ולהשתיל לי נקז שינקז את עודף הנוזלים מהמוח עד לחלל הבטן”. גם החזרה לארץ – בחלוף שלושה שבועות, הפכה למבצע. רופא, שהגיע 40 במיוחד מישראל, ליווה אותו לאורך כל הטיסה חזרה. "סטטיסטית כ אחוזים לא שורדים את השלב הראשון ונפטרים ביום הראשון", הוא אחוזים יש פגם נוירולוגי קבוע כלשהו. 66 אומר. "מבין השורדים, לכ- . אני שייך למיעוט" איך אתה מסביר את הנס הזה? "בזכות רצף הנסיבות, מאשתי שידעה לקבל את ההחלטות הנכונות, דרך ההטסה המהירה במסוק לבית חולים שידע להתמודד עם האירוע, וכלה בצוותים הרפואיים שהימרו בזמן הנכון על הטיפול הנכון". היום, כשלושה חודשים לאחר שובו לארץ, שניצר שב לכל הפעילויות שעשה ולעבודתו בניהול מכירות בהיי-טק. "ההבדל היחיד הוא שאני מקפיד לנהל חיים בריאים יותר שכוללים הליכות יומיות, אכילה בריאה ושגרת חיים רגועה יותר". ומה עם הטיול שנקטע? "כמובן שנחזור ונשלים אותו". סיגל בר־קובץ

7.10.2022 ˆ ידיעות העמק 28