עמק 08.12.23

שמעון דהן השבוע. חלם שקרה משהו לבנו

ואנחנו נמשי לתת בראש". אתה חושש שהסיפור של אורון שאול והדר גולדין יחזור על עצמו? "באחד הראיונות של תומר הוא העלה את שמותיהם, מה שאף אחד לא עשה בעבר בשום כתבה ובשום ראיון. עם כל האובדן של אחיו ועם כל סערת הרגשות והכאב, הוא הזכיר אותם. זה מובן מאליו שגם שניהם חוזרים ועוד שניים נוספים. התחושה שתלווה אותנו כגורלם של החמ טופים אורון שאול והדר גולדין היא שאמ נחנו בתו המסע הזה, חיינו שינו תדרים. נכנסנו למסלול ותדר שונים ונעשה ככל שביכולתנו שכולם יחזרו הביתה. אנחנו חייבים להיות כמקשה אחת, אחרת הפמ ערים ייפתחו באופן תהומי וכנראה הנזמ קים יהיו בלתי הפיכים". מאיזו בחינה? "של כל הקרעים והשסעים שנוצרו במדינה. כולנו חטאנו, לכולנו יש נגיעה של חטא בכל מה שקרה פה. אני לא נוהג להשתמש במושגים של מגזרים ומפלגות ודעות. חשבון הנפש יגיע, יש לי את הממ ניפסט שלי. כתבתי את ה'אני מאשים', אבל הוא יגיע בהמש המסע שלי". איך אתם מתמודדים בשבוע האחרון עם האובדן של שקד? "יש לנו תמיכה נהדרת ממשרד הבימ טחון ומשון, קצין השבויים והנעדרים שמלווה אותנו, ומבחור בשם מאור כהן, 'איש הלגו', אדם מיוחד במינו, אציל נפש שעושה עבודת קודש. הוא מגיע לבתי חולים ומחלק לגו לילדים וחולי סרטן. זו משימתו והוא עושה את זה בצורה מעומ ררת השראה. "חשוב לי מאוד להעביר את המסר כמה שיותר גבוה, כדי שהמלחמה הזאת לא תסתיים", הוסיף האב, "אנחנו צריכים להמשי במלוא העוצמה הן בדרום, הן במזרח והן בצפון. אם לא נתעורר בצפון, מה שקרה בדרום יהיה כאין וכאפס. שלא ימרחו אותנו בסיפורים, לא דעת קהל ולא חולשתם של מנהיגים. כולם מדרג המח"ט ומטה מאוד ברורים: להמשי עד הסוף. נצעד בדעה אחת, בגישה אחת ונסביר לכולם שאין יותר התייפייפות. נגמרו המשחקים. שום דעה אחרת לא תהיה מקובלת עלי. אנחנו שומרים על יישובינו עם צה"ל, מאבטחים ורצון טוב של חברי הקיבוצים, אבל מאיד בתיהם פתוחים ואין גדרות ומחסומים. הדבר הזה לא נתפס ומעורר בי כעס. אנחנו שרים כל הזמן את התקווה ומנסים להסביר את המשמעות של השיר בבתי הספר, אבל לא מחוברים למילים עצמן. ישראל זו מדינה יהודית ומשם יבינו כולם ויבין העולם, שאנחנו העם הטוב ביותר עם הצבא הטוב והמוסרי ביותר. אנחנו צרימ כים להמשי הלאה, לחבק אחד את השני ולהפסיק להשתמש בסיסמאות הומניות ונחמדות, פשוט ללכת עד הסוף. אחרי מה ששקד שלי חווה אני לא אוותר. בכל אדם קיים גם יצר הנקמנות, אבל זו נקמה שבאה ממקום טהור ונקי ולא ממקום מלוכל, כי על התמונות המזוויעות שראיתי אני לא סולח ולא שוכח".

האב שמעון: "אני כרגע שם את כל כוחי וכל אהבתי ותמיכתי לחיילי צה"ל. הם נחושים. הם נמצאים בחזית, הם עזבו את הבתים ואת כל זה על מנת שנבין שאנחנו לא מפסיקים את המלחמה הזאת וקורבנותינו הילדים שלהם,

של החזית, זה מעיד על האומץ והגבורה והרצון לשים את עצמו לפני האזרחים ולהגן עליהם בגופו". מה היו החלומות שלו? "הוא לא דיבר יותר מדי על אחרי הצבא. הוא התחיל להתאהב במערכת הצבאית והיה אמור לצאת לקורס מפקדי טנקים. לא הייתי מתפלא אם הוא היה ממשי כמה שנים בתפקידים פיקודיים בצבא". עכשיו נאבקת המשפחה להחזיר את גופתו של בנם שמוחזקת בידי החמאס. "אנחנו נעשה הכל בדרכי, בעזרת ילדיי, בעזרת הסובבים אותנו וכמובן בצינורות הגבוהים על מנת שגופתו של שקד תובא לקבר ישראל", אמר האב בנחישות. "אני כרגע שם את כל כוחי וכל אהבמ תי ותמיכתי לחיילי צה"ל. הם נחושים. הם נמצאים בחזית, הם עזבו את הבתים ואת הילדים שלהם, כל זה על מנת שנבין שאנחנו לא מפסיקים את המלחמה הזאת וקורבנותינו לא יהיו לשווא: לא ילדינו ואזרחינו ולא חיילינו וחיילותינו. כולם יחזרו לארץ ואנחנו נעשה את זה בדר הכי מושלמת של עם חזק, של צבא חזק

רסמה בפייסבוק וכתבה כי החליטה שלא לשבת שבעה עד שגופתו תוחזר. "אני מערי ומעריץ אותה על דרכה", אמר האב. "זה כאבה של אם והיא עשתה את זה בדר הטובה ביותר כדי להעביר את כל המסרים. בין השורות יש המון מסרים. היא תשב שבעה כשהגופה תהיה בבית". ילד שקט וצנוע שקד דהן ז"ל גדל בעפולה, הוא בוגר בית הספר החקלאי 'כדורי' ואח לתומר, עידו, עומרי ועדן. "שקד היה ילד מאוד שקט וצנוע. הוא אהב אנשים", ספד לו אחיו הבכור תומר, "היה לו חשוב להמ תגייס לתפקיד קרבי ולהגן על המדינה ולא משנה באיזה חיל. מי שמגיע לשריון בדר כלל מנסה להתחמק, אבל הוא לקח את התפקיד בגאווה, העיקר בשבילו היה לעשות תפקיד משמעותי ולהגן על אזמ רחי המדינה. זה מעיד הרבה על מי שהוא ומה שהוא: תמיד הסתפק במה שיש ותמ מיד שם את האחר לפני הרצון שלו. גם באוקטובר הוא יצא ללא היסוס 7 בקרב ב־ להגן על הגבולות. הוא היה בקו הראשון

התחילו לנוע כבר לכיוון הצבא. כבר אז הייתה לי תחושה קשה. אני ידעתי שהוא מת באותו יום. כתבתי דברי הספד יומיים אחרי האירוע וקראתי אותם ביום הקריעה, ביום שהתחלנו לשבת שבעה". מ � ימים שקד נחשב לנעדר וה 53 במש ך שפחה הייתה בחוסר ודאות. "זו הייתה תקופה מוטרפת, אבל לא הייתה לי שום תקווה ששקד חי וחטוף. בגלל החלום שחלמתי ובגלל ההרגשה ומעוד הצלבות שעשיתי של סרטונים שהופצו ברשת. אמנם הסרטונים לא מראים בוודאות שזה שקד, אבל הייתי מאוד ברור ונחוש לומר לתומר שזה הוא". ההודעה הרשמית על נפילתו של שקד הסירה את כל הספקות. "הגיע מידע מומ דיעיני מאוד מדויק וברור שסיפק את אחוז. 0.1־ הצבא ואותנו, וזה סגר לי את ה אחוז שהוא לא בין 99.9־ בעצם ידעתי ב החיים, והייתי צרי רק את הנקודה בסוף השורה. הרב הראשי החליט שאנחנו אמורים לשבת שבעה, וכ עשינו". ההחלטה של האב לשבת שבעה הייתה בניגוד לדעתה של גרושתו ואימו של שקד, סיגלית גל, שספדה לו בפוסט שפמ

לא יהיו לשווא"

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

חיפה 26 כתובתנו: בעלי המלאכה 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' טל orit-z@yedtik.co.il

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

7

ידיעות העמק ˆ 8.12.2023