עמק 09.02.24

יום לנפילת רס"ל (במיל') רועי אברהם מימון ז"ל מעפולה: 30

רועי רצה שנהנה נשמח ונחיה פה בביטחון"

הפרמדיק מיחידת יהל"ם, שנפל באסון פיצוץ המנהרה באל-בורייג', רדף שלום וייעד את עצמו עכשיו ‰ להציל חיים האב השכול יאיר מספר על ההתמודדות שלו עם נפילת בנו, על הסיפורים ששמע מחבריו על אהבתו לבעלי חיים, כולל אירוע בו הציל תוכים תוך כדי סיכון חייו, ועל הצוואה שהשאיר לו שהוא יעשה הכול להגשים

דגים ועוף ומאותו יום ועד סוף ימיו הוא הפסיק לאכול בשר. אחר כך הוא גילה שגם מתעללים בפרות בתעשיית החלב אז הוא הפסיק לאכול מוצרי חלב והפך להיות טבעוני לגמרי. הוא לא נגע בשום דבר מן החי". אחד מהסיפורים שממחישים את דאגתו הרבה לחיות היה באחד מימי הלחימה בר־ צועה. "במהלך הלחימה הם פוצצו בתים. על גג אחד הבתים היו תוכים בתוך כלו־ בים ורועי לא הסכים שיפוצצו את הבית עד שישחררו את התוכים", מספר האב, "היה מסוכן לעלות על הגג אז הוא הביא אתו לוחמים שאבטחו אותו מירי צלפים ובזמן הזה הוא ניסה לשחרר את התוכים, זה לקח חצי שעה ורק אז כולם ירדו מהגג והפציצו את הבית. היו עוד מקומות שהיו בהם תרנגולות וכלבים והוא לא אפשר שיפגעו בהם. החבר'ה שלו ביחידה סיפרו שבזמן הטירונות הייתה מכת חולדות. רצו לרסס אותם והוא לא הסכים. הוא שם מלכודות וכשתפסו את החולדות במלכודת הוא הלך קילומטר וחצי למ־ קום שבו יהיה להם אוכל. בזמן הטירונות כשמטרטרים אותם הוא מצא את הכוחות כחצי שנה לפני המלחמה סיים רועי ז"ל את השירות הסדיר ומייד בתחילת המ־ לחמה הוא התייצב מיוזמתו למילואים. "הוא היה באותו יום כמו אריה בכלוב. לא קראו לו בשבעה באוקטובר למילואים, אז למחרת בבוקר הוא כבר התייצב ביחידה ואמר שהוא חייב להיות פה כי אי אפשר שדבר כזה יקרה בתוך מדינת ישראל. היה לו קשה. היה שם הרס והרבה דברים שהוא לא אהב בכלל, והוא בכל זאת הלך כי כוח הרצון שלו משך אותו לעשות את מה שהוא היה צריך לעשות. בזמן המלח־ מה הייתה חתונה של אחיין שלי, הוא לא כדי להציל אותם". רדף שלום

/ דניאל דדון /

רס"ל רועי אברהם מימון ז"ל מעפולה, ששירת כפרמדיק לוחם ביחי־ דת יהל"ם בחיל הנדסה קרבית, הגדיר את עצמו כאיש אוהב אדם, רודף שלום, טבעוני ובעל חמלה לבעלי חיים. טבח באוקטובר שביצעו מחבלי חמאס 7 ה־ ערער את תפיסתו הבסיסית לגבי בני האדם ויחד עם זאת גרם לו להבין כי משימת חייו הראשונה היא להגן על המ־ דינה ולעשות את זה בכל מחיר. "בזמן השירות הסדיר שלו הוא כל הזמן אמר שהוא מקווה שהוא לא יצטרך להרוג בן אדם אף פעם. הוא העדיף להיות פרמ־ דיק. הוא אמר: 'אני רוצה להציל חיים ולא לקחת חיים'", סיפר השבוע האב השכול יום לנפילת בנו, "אבל 30 יאיר במלאת באוקטובר, כשהוא ראה את מה 7 אחרי ה־ שקרה ומה שהמחבלים עשו, הוא אמר שאין אפשרות שהוא לא יגן על המדינה בכל מחיר כי מה שקרה אסור שיקרה שוב. הוא אמר שהוא מסתכן בשבילנו המשפ־ חה ולמען המדינה כדי שנוכל לחיות פה בביטחון". אחד למיליון בינואר נפל רועי ז"ל במרכז רצועת 8 ב עזה. הוא הותיר אחריו את הוריו וארבעת אחיו ואחיותיו הקטנים. באותו יום הרגיש האב יאיר, שעובד כמטפל הוליסטי, שמ־ שהו אינו כשורה עם בנו. "הרגשתי אנר־ גיות וברגע ששמעתי את הבשורה שהיה משהו ביהל"ם ניסיתי להתחבר אליו מרחוק לדעת מה שלומו", תיאר יאיר את הרגעים בהם הבין שבנו נפל, "הייתי בטוח שהוא בסדר, אבל כשהתחברתי הרגשתי שהוא לא פה. ניסיתי בצורה אחרת ועוד פעם הרגשתי שהוא לא פה ואז הבנתי. היה לי ברור שהוא לא פה בעולם. אמרתי

משפחת מימון בהרכב מלא

לאשתי שלדעתי הוא בסדר, לא רציתי להגיד לה את האמת. פשוט התיישבתי וחיכיתי שיצלצלו בשער. לא יכולתי ללכת לישון". בלילה התקבלה הבשורה 23:30 בשעה המרה על נפילתו של רועי ז"ל. "כשהם באו ובישרו את הבשורה זה היה עוד יותר קשה. בהתחלה הם אמרו שהוא נעדר, אבל ידעתי בתוכי שהוא כבר מת". רועי ז"ל נפל באסון במחנה הפליטים אל-בורייג' שבמרכז רצועת עזה, כשחו־ מר נפץ שיועד עבור מנהרה אסטרטגית במקום, התלקח והתפוצץ. באותה תקרית נפלו גם הלוחמים רס"ר במיל' עמית מרמת יוחנן; סרן במיל' דניס 25 שחר בן מבאר שבע; סרן 32 קרוחמלוב וקסלר בן מהוד השרון; 26 במיל' רון אפרימי בן מבית 27 רס"ל במיל' גבריאל בלום בן 35 שמש ורס"ם במיל' עקיבא יסינסקי בן מרמת גן - זכרם לברכה. "הם הגיעו למקום בו הייתה המנהרה השנייה בחשיבותה בעזה שהיה צריך לפוצץ. הם הניחו את המוקשים ואז כשהם סיימו לשים את כל הפתילים של הפצצות, התרחש הפיצוץ", מספר האב, "כשחקרו אחר כך התברר שהיו טנקים

מסביב למקום שאיבטחו את הכוח. בשלב מסוים אחד הטנקים זיהה מחבלים, ביצע ירי, אבל היה עמוד חשמל בדרך והפגז עבר בסמוך אליו. זה גרם לניצוץ שהפעיל את כל המערכת. זו לא טעות של אף אחד כי אף אחד לא דמיין שזה היה יכול לקרות. זה סיכוי של אחד למיליונים וזה קרה". מוסר גבוה הפעם האחרונה בה נפגש רועי ז"ל עם הוריו הייתה שבועיים וחצי לפני נפילתו. "הוא חזר פעמיים מעזה ובפעם השנייה שהוא חזר נפגשנו ודיברנו. היה לו קשה בעזה והיות שאני מטפל אז טיפלתי בו והרגשתי את המצוקה שהייתה לו. הוא לא רצה להילחם, במקור הוא לא רצה לפגוע באף בן אדם ובשום יצור אפילו לא בבעלי חיים. היה לו מוסר מאוד גבוה וכוח רצון גדול כדי להגשים את המוסר שלו". מגיל קטן היה רועי ז"ל טבעוני והוא דבק בדרכו כל חייו. "בתור ילד הוא מאוד אהב לאכול בשר, פיצות וגבינות. יום אחד הוא גילה שמתעללים בחיות בשביל לספק לנו את הבשר ויום למח־ רת הוא אמר שהוא לא אוכל יותר בשר,

"בתור מטפל אני מטפל בעצמי ובמשפחה שלי כמה שאני יכול. אני מבין שהכול בא מלמעלה ומקבל בהבנה שזה מה שקרה ושזה מחיר שאנחנו משלמים"

16

9.2.2024 ˆ ידיעות העמק