עמק 09.09.22
תומר משגב לצד פסלו החדש 'בוב מארלי'. "תשומת הלב שאני | " מקבל מדהימה צילומים: שרון צור
דניאל דדון
בשנים שבהן חי עם משפחתו בא ־ פריקה גילה תומר משגב מקיבוץ חפציבה את קסמיו של הפיסול
בברזל ממוחזר. כששב לארץ החליט שזה מה שהוא רוצה לעשות והיום, שלוש שנים אחרי שהתחיל לפסל, פסליו המרשימים אותם הוא מפסל בסגנון ריאליסטי מגרו ־ טאות ברזל, מוצבים בנקודות שונות בר ־ חבי העמק ומספרים את סיפורו. ברזלים מהרפת ), בן קיבוץ חפציבה, הוא מנהל 56 משגב ( רפתות במקצועו. בשנים האחרונות הוא מנהל את הרפת של קיבוץ בית-אלפא הסמוך. האמנות זורמת בעורקיו מאז שהיה ילד והוא התנסה בציור, אך אל עולם הפי ־ סול בברזל הוא הגיע בשנים שבהן התגורר כאמור עם משפחתו באפריקה. "גיליתי שם תעשייה שלמה של פיסול בברזל ממוחזר. הם משתמשים בחביות ישנות ועובדים הרבה בידיים", הוא מספר, "ראיתי את זה באפריקה ואהבתי את זה. חיינו שם כמה שנים והבאתי איתי כמה פסלים של ציפורים. באיזשהו שלב אמר ־ תי 'גם אני יכול לעשות את זה'". לפני כשלוש שנים כשילדיו בגרו, הר ־ גיש משגב כי זהו הזמן המתאים בעבורו להשקיע באהבתו הגדולה והוא הקים סדנה שבה הוא מרתך ומפסל את פסליו מברזל, רובו ברזל ממוחזר מגרוטאות שאותן הוא משיב לחיים. "עבר לי בראש לחכות עם זה לפנסיה, אבל ברגע שהילדים יצאו מהבית התפנה לי זמן אחר הצהריים ואני מנצל אותו לפיסול". גם את הרפת שבה עובד משגב הוא רותם לצרכיו ומחלקי הברזל הישנים הוא יצר את הפסל הראשון שלו - פרה מחלקי ברזל ממוחזרים אותה הוא העמיד בכניסה לרפת בקיבוץ בית-אלפא. "הרפת היא מתקן ענק מברזלים ומטבע הדברים אני מתעסק עם זה, מתקן ומשפץ. מתקן הברזל ברפת מייצר כל מיני חתיכות ספייר, חיתוכים ותיקונים, וכך צוברים ברזלים והרכבתי מזה איזושהי פרה. למדתי חקלאות וגם ריתוך בברזל עוד בבית הספר והגעתי לרפת כשאני כבר יודע לרתך. באיזשהו שלב התחלתי להתקדם לנושא של אמ ־ נות". פסלים בעמק הפיסול בברזל ממוחזר הוא קשה וסי ־ זיפי, כאשר כל פסל דורש עשרות ואף מאות שעות עבודה. "פיסול זה לא כמו ציור שאתה יושב בבית ליד הטלוויזיה במזגן ומצייר. צריך סדנה וצריך כלים מתאימים", מסביר משגב, "זה מאוד מע ־
"מה שחשוב לי זה לעצור רגע את הטירוף היומיומי ולתת לו איזשהו טלטול קטן. כל מה שיכול טיפה להוציא אותנו ממירוץ העכברים שלנו, רגע לעצור ולנשום, להגיד תודה ולא להיות במובן מאליו - אני חושב שהאמנות יכולה לתרום לזה"
רפתן בעל ידי זהב תומר משגב, מנהל רפתותמקיבוץ חפציבה, נחשף לפיסול בברזל ממוחזר כשהתגורר עםמשפחתו באפריקה ‰ היום, כשפסליו מעטריםאתהעמק - החלוצה, הפרה, הערבה ופסלו החדשבוב מארלי - הואמבין שזההייעודשלו בחיים ומתכוון להמשיך ולהתפתח בתחום בכל הכוח ‰ "פשוט כיף לי לעשותאת זה"
תי לבטא את זה בפסל ולתקן את התדמית שהיתה לי עליהן". 100 פסל נוסף אותו הוא פיסל לכבוד שנות ההתיישבות בעמק הוא עץ ערבה גדול בנוי כולו מגרוטאות ברזל של כלים חקלאיים ישנים. בפסל הוא מבקש לעו ־ רר את תשומת הלב לפסולת החקלאית ההולכת ונערמת בשדות ללא שימוש. "הפסל בנוי מגרוטאות חקלאיות כמו שי ־ ניים של מחרשות וברזלים ישנים. יש תו ־ פעה כללית בעולם והיא קורית לצערי גם בחקלאות שמשקיעים המון כספים בטכ ־ נולוגיה חדשה, לפעמים זו איזושהי מחר ־ שה או כלי מברזל והוא ננטש מאיזושהי סיבה אחרי כמה שנים. כל קיבוץ וכל חווה חקלאית צוברים כמויות אדירות של גרוטאות ברזל, וכך זה עומד חלוד וחלק מהנוף". הפסל האחרון הכי חדש אותו פיסל משגב הוא דמות בהשראת בוב מארלי משנת UPRISING בתמונה בתקליטו בו הוא מניף ידיו אל על. את הפסל 1980 הציב לפני שבוע בפאב של קיבוץ חפצי ־ בה. "בוב מארלי הוא הזמר האהוב עליי, את התקליט הזה הוא הוציא כשהייתי נער והוא מקור ההשראה שלי". להמשיך להתקדם עכשיו מתכוון משגב להמשיך ולהתפתח בפיסול ומקווה שהיצירות שלו יזכו להכ ־ רה ולחשיפה רחבה. "אני מנסה להתקדם קצת יותר. אני רוצה לשאוף לאיזשהו דיוק
ניין אותי. כשאני עובד על הפסלים אני לא שם לב שהזמן עובר. היעילות הולכת ומשתפרת עם הזמן ועם הניסיון. על הפסל שעות ועל 50 האחרון שלי עבדתי בערך שעות. אני 150 פסל 'החלוצה' עבדתי כ־ עובד כל יום אחרי הצהריים כשעתיים־ שלוש וחוזר הביתה". פסל החלוצה, מפאר יצירותיו של משגב, הוא פסל מברזל בגובה של ארבעה וחצי מטרים בסגנון ריאליסטי של חלוצה צעירה אוחזת קלשון בידה ופניה צופות אל הגלבוע. הפסל ממוקם בכביש הגי ־ שה לחפציבה. "גדלתי על הסיפורים של החלוצות בעמק והיתה לי תמונה מטוש ־ טשת שלהן. החלוצה היא לא הזקנה הב ־ לויה שעומדת עם חלוק לבן כמו שראיתי בתמונות; היו גם חלוצות בחורות צעירות יפות עם חלומות, אהבות ותשוקות. רצי ־
בפיסול ולפסל אדם בצורה הריאליסטית ביותר. אין לי תוכניות גדולות, פשוט כיף לי לעשות את זה. אני מקבל המון מח ־ מאות". אתה רוצה לקבל הכרה כפסל מוביל ואפילו בינלאומי? "זה לא נתון להחלטתי. אני רוצה לה ־ משיך לעשות פסלים יפים, אני לא יודע לאן זה יתקדם. זה תלוי בעיני המתבונן. פתאום תשומת הלב הזאת שאני מקבל היא מטריפה ומדהימה. אני לפעמים נבוך מזה ולפעמים אני עף על עצמי. זה כיף ואני נהנה מזה". מה הכי בוער בך לבטא בפיסול? "מה שחשוב לי זה לעצור רגע את הטי ־ רוף היומיומי ולתת לו איזשהו טלטול קטן. כל מה שיכול טיפה להוציא אותנו ממירוץ העכברים שלנו, רגע לעצור ולנ ־ שום, להגיד תודה ולא להיות במובן מאליו - אני חושב שהאמנות יכולה לתרום לזה". אילו תגובות אתה מקבל על הפסלים? "אני מקבל בעיקר תגובות מקסימות. דווקא על החלוצה, שהיא חשופת שד, קי ־ בלתי קצת תגובות ביקורתיות. זו אמנות, לא פורנוגרפיה. היו כאלה שלא כל-כך אהבו את זה, בעיקר נשים, אבל רוב הת ־ גובות היו חיוביות. פה ושם ראיתי מישהו שאומר שזה נראה לו פוגעני לנשים, אבל אני לא חושב כך". מה החלום הגדול שלך? "אני רוצה לזכות לחשיפה, לעשות דב ־ רים יפים ולקבל תגובות טובות. ואם אוכל קצת גם להתפרנס מזה - מה טוב".
שגב בפעולה בסטודיו
צילום: פרטי | בעבודה ברפת
28
9.9.2022 ˆ ידיעות העמק
Made with FlippingBook flipbook maker