עמק 09.09.22

אורלי סוקולסקי-לוריא מיקנעם עילית נולדה תשעה חודשים בדיוק אחרי טבח י"א הספורטאים באולימפיאדה ממנו ניצל אביה טוביה ז"ל, שהיה מאמן נבחרת שנה לאסון היא מתארת איך גדלה 50 מרימי המשקולות ‰ בריאיון מיוחד לרגל ציון לצד אבא עם פוסט־טראומה, מספרת על תפקיד חייה להנגיש במגידו את המרחב הציבורי לאנשים עם מוגבלויות ומדברת על השליחותשלה כאמא לילד עם צרכים מיוחדים ‰ "אני מחכה ליום שהנושא הזה יבער בכולם" אני תוצאה של הטבח במינכן

טוביה סוקולוסקי | ז"ל בצעירותו צילום: פרטי

דנ יאל דדו ן / / צילום: שרו ן צור

אחרי אסון מאוד גדול". ההתמודדות לאחר האסון של טוביה, שורד שואה שאיבד את אביו במלח ־ מה, לא היתה פשוטה. הוא סבל מפוסט טראומה והאירוע היה נוכח בחייו כל יום. המושג של פוסט טראומה 70 "בשנות ה־ לא היה מוכר בארץ, אנשים לא קיב ־ לו טיפול וליווי. אנחנו המשפחה היינו עבורו קבוצת התמיכה. אני נולדתי לתוך זה וגדלתי על הסיפורים של מינכן. כל ספטמבר היה חודש שחור עם הרבה מאוד בכי ועצב מאוד גדול בבית. תמונה של משלחת ישראל למינכן היתה תלויה לנו במרכז הסלון".

7 סוקולסקי. "אבא שלי חזר לארץ ב־ בספטמבר יומיים אחרי האסון והוא החליט שבגלל שהוא ניצל הוא רוצה להביא עוד חיים לעולם", היא מספרת, "הוא אמר שאם יוולד בן הוא יקרא לו ליאור ואם זו תהיה בת הוא יקרא לה 5:00 אורלי. הוא קפץ מהחלון בכפר ב־ לפנות בוקר וזו היתה בדיוק שעת הז ־ ריחה. אני בעצם תוצאה של האסון. אם אבא שלי לא היה ניצל, לא היינו מדב ־ רים עכשיו. מינכן הוא חלק מהדנ"א של כולנו ושלי בפרט. הקשר שלי עם אבי היה מאוד סימביוטי, קשר מאוד קרוב ומיוחד בעקבות האירוע כי אני נולדתי

50 ביום שני השבוע ציינו שנה לטבח י"א הספורטאים באולימפיאדת מינכן. עבור

חי את הכאב שנים נסע טוביה יחד עם בתו 10 לפני למינכן לשחזור האירוע במסגרת סרט דוקומנטרי שבו הוא תיעד את הבריחה שלו, מה שהיווה בעבורו סגירת מעגל. מאז גם חודש הקשר בינה לבין משפחתו של יוסף גוטפרוינד ז"ל שהציל את חייו של טוביה. "הוא זה שצעק והחזיק את הדלת בגופו בזמן שהמחבלים היו בצד השני. הקנה של הקלצ'ניקוב כבר היה מכוון לאבא שלי וירו צרור לכיוונו, אבל אבא שלי הספיק לברוח ואז הם פרצו את הדלת והשתלטו על החדרים. אבא שלי היה בקשר עם חלק גדול מהמשפחות אחרי האסון, אבל הקשר הלך והתרופף במהלך השנים ולפני עשר שנים כש ־ חזרנו לעשייה של הסרט, שוב הקשר התחזק". באיזו דרך הוא הנציח את החללים? "הוא לא הפסיק לדבר עליהם. הוא הרצה בכל הארץ וסיפר את הסיפור שלו. לאורך כל השנים הגיעו אנשי תקשורת מחו"ל ותקשורת מהארץ והוא לא הפסיק לספר על שלושת חברי הנבחרת להר ־ מת משקולות ועל שאר חברי המשלחת שהוא היה בקשר מאוד טוב איתם". לפני חמש שנים נפטר טוביה סוקולס ־ קי והמשפחה מתמודדת מאז עם השכול. "אבא שלי למרות הטרגדיה היה איש חפץ חיים ואוהב אדם, ואני חושבת שהוא הוריש את זה בכולנו. הוא זכה לחתן את כולנו וזכה לנכדים ולהרבה אושר וסי ־ פוק בחייו. היו לו חיים מלאים לצד הש ־ כול והאבל, אבל עד יומו האחרון הוא לא הצליח להתגבר על האובדן הזה. ניסינו לעזור לו ולתמוך בו אבל הכאב היה שם עד הסוף. הוא גם היה איש שאהב ספו ־ רט והיה מאוד פעיל ושפט הרבה שנים כשופט בינלאומי. אחרי מינכן הוא עשה

אורלי סוקולסקי-לוריא זה היה יום טעון במיוחד שכן אביה טוביה סוקולוסקי ז"ל, מאמן נבחרת מרימי המשקולות שנפטר , היה אחד 75 לפני ארבע שנים בגיל מהאנשים שניצלו מאותו טבח בכפר האולימפי על אדמת גרמניה. סוקולסקי-לוריא נולדה תשעה חוד ־ שים אחרי האירוע הזה שזעזע את יש ־ שנה. היא 50 ראל והוא מלווה אותה כבר חיה אותו יום-יום, ודאי בשבוע טעון כזה שבו הושג ההסכם היסטורי שכולל הכרה של הגרמנים במחדל ומתן פיצויים למ ־ שפחות. "מרגש מאוד המעמד שהם שם וסגירת המעגל סביב כל נושא הפיצויים והמאבק שהם ניהלו כל השנים", היא אומרת, "אין לי ספק שאבא שלי היה מאוד נרגש מהמעמד הזה. הוא היה בטוח שהוא יזכה להיות שם ודיברנו על זה שניסע ביחד לטקס, אבל זה לא קרה. צר לי על כך שהוא לא זכה לראות את זה, הרבה מעגלים נסגרו מאז". נולדה בעקבות האסון . 1972 בספטמבר 5 אסון מינכן קרה ב־ ב � לפנות בוקר פרצה חוליית מח 5:00 ב־ לים פלשתינים למבנה בכפר האולימפי במינכן שבו שכנה המשלחת הישראלית. יוסף גוטפרוינד, שופט ההיאבקות, הב ־ חין במחבלים וניסה למנוע מהם לפתוח את דלת הכניסה תוך שהוא צועק לחבריו "צאו החוצה". טוביה סוקולסקי, מאמן נבחרת הרמת המשקולות, קפץ מהחלון וניצל. , תשעה חודשים בדיוק 1973 ביוני 5 ב־ אחרי האסון, נולדה בתו הקטנה אורלי

עם אביה טוביה ז"ל

8

9.9.2022 ˆ ידיעות העמק