עמק 1.11.24

הניצחון של שחר שבעה חודשים אחרי שנולד התגלה בגופו הקטן של שחר היימן משדמות דבורה גידול ממאיר שלושה חודשים אחרי מספרים ‰ במשקל קילו ההורים אביטל ורועי היימן על הלילה בו החיים התהפכו, על חשיבות הגילוי המוקדם, על הניתוח המוצלח במרכז הרפואי העמק שהציל את חייו ועל התקווה שזה היה מקרה שלא יחזור על עצמו

הפכו אביטל 2024 בינואר 1־ ב ורועי היימן ממושב שדמות דבורה להורים בפעם הראשונה. לבנם הבכור, שנולד שנות זוגיות, הם קראו שחר - 15 לאחר שם המבטא תקווה והתחלה החדשה. אך שבעה חודשים לאחר שנולד החיים שלהם התהפכו ברגע כאשר בגופו של שחר התגלה גידול ממאיר. "ערב אחד השכבתי את שחר לי־ שון וראיתי שהוא לא רגוע, הוא היה קצת מצונן והרגיש לא טוב", משחזר האב רועי את אותו רגע מטלטל, "ראינו שהוא בוכה והח־ לטנו לקחת אותו לרופא ילדים, . 22:30 זה היה בסביבות השעה פניתי עם אביטל לרפואה יועצת בעפולה כשבאותו הערב הרופאה התורנית הייתה ד"ר שירי קור־ לרו. נכנסנו אליה, היא הסתכלה על שחר ואמרה שהבטן שלו נראית לה נפוחה וגדולה מדי. באותו רגע, מחוסר הבנה של הסיטואציה, לא דא־ גתי. אמרתי לה שגם אני כשהייתי ילד הייתי ככה, אבל היא התעקשה ואמרה שיש פה משהו אחר". ד"ר קורלרו החליטה להפנות את ההורים המודאגים לבית חולים העמק להמשך בדי־ קות, שם התגלה בבטנו של שחר גידול שלא־ חר מכן התברר כגידול ממאיר. "בשלב הזה עוד לא תפסנו לאן זה הולך", סיפר רועי, "חשבתי שיכול להיות שהרופאה ראתה משהו, אבל האמנתי שיעשו לו צילום ונש־ תחרר הביתה. כשהגענו לבית החולים, לקחו לו בדיקות דם, הסתכלו ובדקו. התאשפזנו ונשארנו שם כל הלילה, בבוקר עשו לו אול־ טרסאונד וגילו את הגידול הממאיר בבטן. ס"מ, גידול מאוד גדול וחריג שדחק 10 סביב את האיברים מסביב לצדדים". כשראיתם את האולטרסאונד איך הגב־ תם? "לא ראינו את הצילום אבל הרופאים הס־ בירו לנו שראו את הגידול. הם לא אמרו עד הסוף מה קרה ואז החליטו שרוצים לעשות גם . בשלב הזה הבנו שיש פה משהו כנראה MRI גדול, אבל אפילו שהבנתי מה הולך, עדיין אמרתי לרופאים 'זה גידול שפיר'. נאחזתם כמה שיותר באופטימיות? רועי: "כן, אמרנו שזה לא רציני, מה גם שזה לא היה ניכר מפאת ההתנהגות של שחר. הוא תינוק מאוד פעיל וחייכן. לא היה אפשר לנחש מההתנהגות שלו שמתבשל לנו דבר כזה". כל הזמן במתח שחר נשאר בבית החולים מספר ימים נוס־ פים לסדרת בדיקות כשכל אותה עת ההורים שרויים במתח, דאגה וחוסר וודאות. "ברגע שאמרו לנו שרוצים להכניס אותנו לייעוץ של אונקולוגית שתסביר לנו את המצב בה־ רחבה, כבר הבנתי למה הכוונה", אמרה האם אביטל, "אונקולוגיה זה מילה שכבר כולם מכירים היום וזה היה 'טוב אנחנו הולכים לשם'. רק חיכינו לתוצאות". אלו מחשבות עברו לכם בראש? רועי: "לא ידענו לאן זה הולך ומה יהיה. חשבתי האם שחר בסכנת חיים או לא בסכ־ נת חיים, האם הוא יעבור כימותרפיה או לא ומה יהיה הליך הטיפול. בשלבים המוקדמים

דניאל דדון // צילומים: נחום סגל

עדיין לא ידענו את זה. לא ידענו גם אם יש גרורות בעוד מקומות בגוף. עשו לנו בדיקה גם בבית חולים רמב"ם שיצאה שלילית לגבי הגרורות, מה שקצת הקל עלינו". אחרי ימים נוספים של אשפוז ובדיקות נוספות הוחלט על תאריך לניתוח להסרת באוגוסט. "הרופאים 22 הגידול שנקבע ל ישבו איתנו והסבירו לנו. אני רציתי להאמין בתחילת הסיפור שזה לא ממאיר, אבל במשך האשפוזים בשבועיים האלה הם אמרו אחרי כל הבדיקות שהם ראו את כל התמונה וש־ צריך לעשות ניתוח", נזכר רועי, "אני חייב להגיד שאפו לבית חולים העמק על המהירות. הכל הלך כל כך מהר, הם בדקו וניטרו את הכול ותוך שבועיים הגענו לניתוח. הרגשתי שאנחנו בידיים טובות. הרגשתי שבית חולים העמק ממש דאגו לנו. זה היה חיבוק מאוד חם מצידם. הרגשתי שהם עושים הכל כדי שזה יצליח". הסרטן שתקף את גופו של שחר הוא מסוג נדיר במיוחד. "האונקולוגית ד"ר טל אמרה מקרים כאלה 200 שבארצות הברית יש בשנה, שזה מאוד נדיר", אומרת אביטל. הניתוח המורכב נמשך ארבע שעות והוכ־ תר בהצלחה. "היינו כל היום במתח אבל הרופאים נתנו לנו הרגשה טובה מלכת־ חילה וליוו אותנו בכל התהליך", מספרת האם אביטל, "בסיום של הניתוח הפרוגנוזה הייתה מצוינת ושחר היה צריך להישאר רק במעקב של בדיקות. אחרי הניתוח הייתה

אביטל ורועי עם בנם שחר

18

1.11.2024 ˆ ידיעות העמק