עמק 10.9.21

בודה, דבר שבחיים לא קרה לי, ותו ־ דיע שאני לא יכול להגיע. היא הזמינה אמבולנס. בבית החולים מאיר עשו לי שעות. בסופו 7-8 סדרת בדיקות של של יום, הם לא מצאו את הבעיה וש ־ חררו אותי הביתה, בטענה שאני סובל מכאבי מאמץ. איך שקמתי, התמוטטתי, כי הרגליים לא יכלו לשאת אותי. אבל בעזרת אנשים נגררתי לאוטו והגעתי הביתה. "הכאבים התחילו להיות חריפים וקשים. הגוף החל לתקוף את עצמו. באיזשהו שלב בלילה שבין חמישי לשי ־ שי לא יכולתי יותר ונסענו לבית חולים תל השומר, שם אבחנו את התסמונת 'גיליאן ברה' והודיעו לנו שהמצב לא טוב. אושפזתי במצב מאוד קשה. בין חיים למוות "בתוך ארבעה חמישה ימים המצב הדרדר, כל יום הביא איתו עוד החמ ־ רה, פתאום אני לא מסוגל לבלוע אפי ־ לו מים, הלשון משתתקת, יום שני לא יכול להשתין, לזוז, החליטו לעשות לי טיפול של סינון הדם בכל הגוף, אבל המדדים התחילו להחמיר. באיזה שלב, שאני נאנק מכאבי תופת, אני זוכר שחבר ילדות שלי ישב לידי באותו רגע, והרגשתי שאני לא מסוגל לנשום, הוא רץ לרופאים שהגיעו התחילו להחדיר לי צינורות נשימה והבהילו אותי למחלקת טיפול נמרץ. אני זוכר באותו רגע כמו בסרטים אותי מובהל במסדרונות, פניהם של כל אלו מסביביי כולל הרופאים מאוד מודאגים, ואני בחרדה קיצונית, הייתי בטוח בוודאות שאני הולך למות. ככה הרגשתי באותו רגע, ש'זהו, עידן, המוות שלך הגיע, נעים מאוד'. הרדימו והנשימו אותי, ומאז אני יכול לשחזר רק ממה שסיפרו לי בני המשפחה. "חודשיים וחצי הייתי מורדם ומונ ־ שם, כשבמהלכם התפתחה אצלי דלקת ריאות חריפה וגם דלקות בדם, הייתי במצב של סכנת חיים, והרופאים הגי ־ עו לבני המשפחה שכססו ציפורניים, ואמרו להם, שהם עשו הכול ועכשיו הכול תלוי בי, ושיחזיקו אצבעות, אבל הם חייבים גם להיערך לגרוע מכל, כי אני במצב אנוש ובכל רגע חיי יכולים להסתיים. "בהמשך הועברתי למחלקת שיקום נשימתי בבית החולים, ודווקא שם חוויתי את השבועות הגרועים בחיי, כי אז למעשה החלה לחזור התודעה וההב ־ נה שאני עידן דודמן, כלוא בתוך גופי, לא יכול לתקשר עם אף אחד, מת מבפ ־ נים ומבחוץ, ועוד מודע לזה". פרופורציות מי שהכיר את עידן עד לפני שת ־ קפה אותו התסמונת יודע בדיוק על מה הוא מדבר. הנער החסון מרעננה, שאין פעילות ספורטיבית שלא ביצע, התגייס לצה"ל כמסתערב בסיירת דובדבן. עם שחרורו טייל בכל מזרח הגלובוס מלאוס ועד אוסטרליה במשך כשנה, וכשהגיע ארצה, אחרי לימודיו כנטורופת, הוא החל לפתח יזמויות שונות בתחום הבריאות וההסעדה. את זוגתו סופי, עולה חדשה מלונדון, הכיר בבר בריאות אותו הקים על חוף ימה

עידן במהלך האישפוז הקשה

צילום: בית לווינשטיין

ד"ר אירנה צווקר:

"הוא לא ויתר לעצמו"

ד"ר אירנה צווקר, מנהלת היחידה לאשפוז יום, המרכז הר ־ פואי לשיקום לוינשטיין, קבוצת כללית, שטיפלה במסירות אין קץ וליוותה את עידן דודמן במסע השיקום, מספרת: "'גיליאן ברה' היא במחלה נוירולוגית חריפה עם חולשה שהולכת ומתקדמת תוך שעות, שמערבת בהתחלה את הרגליים, בהמשך את הידיים ובמקרה של עידן גם את שרירי הנשימה. מדובר במחלה נדירה שיכולה להופיע באיחור של כש ־ בועיים לאחר זיהום נגיפי וללא טיפול נאות עלולה לסכן חיים. עם אבחון מהיר ומתן טיפול ראשוני מוקדם ונטרול הנוגדנים המזיקים, ניתן לעצור את התהליך ולצמצם את הפגיעה העצבית. "עידן הגיע לאשפוז יום לאחר שנגמל מפיום קנה אך עדיין עם חולשת שרירים והפרעת תחושה. בשלב זה עידן התקשה ללכת, הוא הפגין מוטיבציה רבה והתמודד עם התהליך השיקומי בצורה מיטבית. בנוסף לתוכנית הטיפול שנקבעה לו, עידן נכנס בכל רגע פנוי וביקש להתאמן על מכשירים בהתאם להמלצות הצ ־ וות. הוא לא ויתר ולא התייאש. בזכות עבודה קשה, הרבה מעבר לנדרש והעבודה המקצועית של כל הצוות, הוא הצליח לממש את חלומו ולחזור במהירות לחיים. לקראת השחרור, בימים אלו עידן התנסה בפעילות גלישה בכינרת, שהייתה אחת המטרות שלו. עידן הביא לנו סרטון קצר וצ ־ וות השיקום כולו התרגש ושמח יחד איתו על הצלחת תהליך השיקום". ¿

של הרצליה, שם, אחרי לידת בנם הב ־ כור החליטו להשתקע בעיר כזוג אוהב שעתידם המבטיח פרוש לפניהם. מספר חודשים לפני פרוץ המחלה התקבל עידן לעבודה יוקרתית בחברת הייטק בכירה, וכשהם חובקים את מילי שנו ־ לדה אך עתה, החליטו בני הזוג לעבור לתל מונד לאווירה פחות אורבנית. ואז התסמונת הגיעה וטרפה את כל חיים. "הייתי בשיקום נשימתי כתשעה שבועות, זה זמן ארוך מאוד. הייתי מתקשר רק עם העיניים, הכאבים היו מעל יכולת בן אנוש לשאת, וההחלמה הייתה איטית מאוד. אני זוכר את הרגע הראשון בו הרטיבו לי את השפתיים, את השנייה הראשונה בה לא האמנתי שאני יכול לשתות חמש טיפות. את האצבע הראשונה שזזה. ועל כל התקד ־ מות בגוף, חלה עוד הידרדרות ודלקות שונות, וזיהומים. רגע אחד שלא אשכח היה שניסו לתת לי לנשום עצמאית. ביום שהורידו לי את צינור ההנשמה, הרגשתי תוך חצי דקה שאני עומד למות, כאילו מישהו טובל לי את הראש בתוך גיגית של מים ואני לא יכול לנשום. הם החזירו לי אותו, וכל פעם ניסו. ואז שתי דקות בלי צינור, חצי שעה וכאלו. הרגשתי כל תא של חמצן שאני מחדיר לגוף והתחלתי להעריך את הדברים הכי פשוטים". שנה חדשה

שהחזיר את עידן לעצמו: "היו לי רג ־ עים מאוד קשים בבית החולים, אף אחד שם לא ויתר לי. לא האחים, לא הרו ־ פאים המלאכים שטיפלו בי במסירות ולא הפיזיותרפיסטים שעשו מלאכה שהיא פלא. כל יום היה שיפור, עוד חוט, יורד, עוד צינור מוסר, אני מתחיל לחזור לעצמי. "הצוותים הרפואיים היו בהלם מההתקדמות המהירה, הם היו אומרים לי זה נס אחרי נס. התחברתי אליהם בנימי נפשי. הם הפכו להיות החברים הכי טובים שלי, הנחמה במסע הקשה לשיקום, בחגים, בשבתות, שהייתי רחוק כל כך מסופי, הילדים, הורים ואחותי האהובה, הם היו לי משפחה". קיבלת פורפורציות אני מבין. "אין לך מושג כמה. אני מודה על כל נשימה, על כל צעד, מודה לכל אלו שהיו איתי. אני רק נזכר ורואה את אלו שטיפלו בי ואני בוכה כמ ילד קטן. תודה להם שהיו איתי. לראות את הילדים שלי, לשבת בסלון המשפחתי, זה משהו שלא יתואר. היום שאני כבר מרים משקולות בחדר כושר, ובעוד יומיים חוזר לעבודתי בחברת ההייטק בה לא דרכתי, זה משהו שאני לא יכול לתאר. זו שנה חדשה אמיתית, שנה שבה נולדתי מחדש". ¿

אחרי שיקום נשימתי ארוך מהרגיל הועבר עידן לבית החולים לוינשטיין במצב קשה, כשהוא עדיין משו ־ תק בחלקים גדולים בגו ־ פו, ועדיין מחובר לקנולה נשימתית. השיקום הארוך והפלאי בבית לוינשטיין שרק השבוע הסתיים, הוא

תהליך השיקום בבית לווינשטיין

ידיעות העמק ˆ 10.9.2021 25