עמק 10.9.21

ספורט

בחייהם למרות המוגבלויות זה ניצחון. כאילו הספורט מבחינתם זה ריפוי בעי ־ סוק או פיזיותרפיה. אולי זה התחיל כך אצל חלקם, אבל עכשיו צריך להתייחס אליהם ולשפוט אותם בכלים של ספו ־ רטאים מקצוענים - והם כאלה. ספור ־ טאים שלפעמים מצליחים ולפעמים לא, לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים. לשמחתנו אנחנו יכולים לספר על הרבה גיבורים שבשנה הזאת, במשחקים הפ ־ ראלימפיים שננעלו השבוע, עשו זאת ובענק.

ארטיום דולגופיאט הנה עוד מתעמל מראשל"צ שיצא לטוקיו עם שק של ציפיות על הגב וחזר משם עם מדליית זהב על הצ ־ וואר. דולגופיאט היה אחד המועמדים הבכירים לעלות על הפודיום בתרגיל הקרקע, אבל בין זה לבין זכייה בפועל המרחק גדול. כל המתעמלים באותו תרגיל גמר, חלקם מהצמרת העולמית, עשו טעויות פה ושם. גם לארטיום לא היה תרגיל חלק לחלוטין, אבל בסופו של דבר הראש שלו היה החזק ביותר והביא לו את מדליית הזהב. זה כוחו של ספורטאי גדול, גיבור אמיתי, לדעת להתעלות ברגע האמת, להתג ־ בר (פיזית ומנטלית) על השגיאות וללכת עד הסוף.

שנת תש"פ היתה אחת הג ־ רועות אי פעם, וזה השפיע על כל תחומי החיים - וכמובן גם על הספו ־ רט. הפעילות הספורטיבית נקטעה, נכנסה להק ־ פאה, נדחתה, וחודשה רק בחלק מהמקרים. שנת תשפ"א היתה שנת התיקון, גם בספורט העולמי

גילי שריר הג'ודוקא ממושב מזור הגיעה לטוקיו על תקן של ספורטאית צעירה שנכנסה לחליפה שפינ ־ תה ירדן ג'רבי במש ־ ק"ג, 63 קל של עד ובאה לטעום את המשחקים האולימ ־ . 2024 פיים כהכנה לפריז היא הודחה כבר בסיבוב הראשון. אך היום הגדול שלה הגיע בתחרות הקבוצתית, שם נתנה הופעה מדהימה. היא ניצחה פעמיים יריבות עדיפות, הוגרלה פעמיים להתחרות בקרבות הזהב - ולמעשה היתה זאת שפתחה את הדרך בפני הנבחרת למדליית הארד הקבוצתית. לא צריך לחזור עם מדליה על הצ ־ וואר כדי להיחשב לגיבורים. היו עוד כמה ספורטאים שנתנו בטוקיו הופעות מעוררות התפעלות: הג'ודאיות תמנע נלסון־לוי מירושלים ורז הרשקו מנת ־ ניה, שהיה להן חלק חשוב במדליה הק ־ בוצתית, וגם שגיא מוקי מנתניה ופיטר פלצ'יק מראשל"צ שתרמו את שלהם; המתעמלת האומנותית ניקול זליקמן מכפר סבא, שהגיעה שביעית בקרב־רב וההישג שלה קצת נבלע בזה של אשרם; מתן רודיטי מהרצליה, שהגיע רביעי בשחייה במים פתוחים והעניק לשחייה הישראלית את ההישג האולימפי הטוב אי פעם; השחיינית אנסטסיה גורבנקו מקרית ביאליק, שהראתה את הפוט ־ ; 2024 נציאל הגלום בה לקראת פריז ואיתי שני מגבעתיים, שחשף בפני מדינת ישראל את ענף הקשתות עם שני ניצחונות מדהימים. לא סובלים, מתמודדים הפרשנים שמלווים את שידורי המ ־ שחקים הפראלימפיים מקפידים לתקן את השדרים, שאומרים על הספורטאים שהם סובלים מלקויות מסוימות, וטו ־ ענים: "הם לא סובלים, יש להם מוגב ־ לויות". ואכן, זו הדרך להתייחס לספו ־ רטאים הפראלימפיים - כספורטאים. זו טעות להגיד שעצם ההשתתפות שלהם היא ניצחון, שזה שהם ממשיכים

וגם בישראלי. היורו והמשחקים האולי ־ מפיים התקיימו באיחור של שנה וקיבלו אף 2020 וטוקיו־ 2020 את השמות יורו־ בכלל, ניסיון של 2021 שהם נערכו ב־ העולם לדלג באלגנטיות מעל השנה הארורה ההיא. דחיית האולימפיאדה עשתה בסופו של דבר טוב לספורט הישראלי, שיצא ממנה עם ההישגים הכי טובים ועם כמות הגיבורים הגדולה ביותר במשחקים האולימפיים ובמש ־ חקים הפראלימפיים. אז הנה כמה מהגיבורים של תשפ"א, בכל הע ־ נפים ובכל המגזרים. לינוי אשרם אפשר להגדיר אותה הגיבורה הגדולה של תשפ"א? אפשר. הנערה מראשל"צ, שהקדישה את כל חייה להתעמלות האומנותית, זכתה בסופו של דבר בפרס הגדול. ההצלחה היא בסופו של דבר השוואת התוצאות מול הציפיות. אשרם היתה אולי הספורטאית הישראלית היחידה שהגיעה לטוקיו כשהיא למע ־ שה כבר על הפודיום, מבחינת הציפיות כמובן. הניתוחים המקצועיים דיברו על כך שהיא המתעמלת השלישית בטי ־ בה בעולם, כלומר מדליית הארד כבר מונחת על צווארה, ועכשיו כל תוצאה מתחת לכך תהיה אכזבה. ויותר מכך, ביום בהיר אפשר לחלום גם על מדליית באוגוסט 7 הכסף. אבל אותו בוקר של ה־ היה בהיר במיוחד. לינוי התגברה על פתיחה גרועה יום קודם במוקדמות, הציגה ארבעה תרגילים מצוינים וק ־ טפה לא פחות ולא יותר את מדליית הזהב. הרוסים מתבכיינים עד עכשיו על השיפוט בתחרות הזאת, אבל ככה זה בספורט: יש את אלה שחוגגים ואת אלה שמתבכיינים.

אבישג סמברג שלא כמו המתעמלים המוזהבים, לו ־ חמת הטאקוונדו מגדרה הגיעה לטוקיו קטנה - אבל יצאה מה־זה גדולה. אף אחד לא חשב שדווקא היא תביא למשלחת הישראלית את המדליה הראשונה ביום הראשון של המשחקים, חוץ מאשר היא עצמה, וזה מה שחשוב. עד אותו יום אף לוחם טאקוונדו ישראלי לא ניצח אפי ־ לו בקרב אחד במשחקים האולימפיים. והנה סמברג התחילה את היום בניצחון היסטורי, המשיכה אותו בהפסד למד ־ ליסטית הזהב, אבל יצאה ממנו מחוזקת וניצחה כל הדרך למדליית הארד. שוב, ניצחון של הראש והאמונה העצמית.

איאד שלבי הוא כבר לא ילד, איאד שלבי, שבגיל א � הגשים חלום והפך לערבי־ישר 34 לי הראשון שזוכה במדליה אולימפית אישית. השחיין משפרעם, חירש־אילם מלידה שהפך משותק בעקבות תאונה שעבר כילד, היה במרחק של מאית , אבל 2012 שנייה ממדליה בלונדון בטוקיו הוא לקח את כל הקופה. אביו יוסוף, שנטש את כל עיסוקיו ומלווה אותו בכל הקריירה, הוא גי ־ בור בפני עצמו.

מארק מליאר ספורטאי ישראלי

שגורף זהב אחרי זהב ועל הדרך מנפץ שיאי עולם? יש דבר כזה וקוראים

10.9.2021 ˆ ידיעות העמק 28