עמק 13.10.23

צילום: מורן לוי

צילום: מתוך ספרו של רשף | מצנע במלחמת כיפור עם אלוף אמנון רשף

כראש עיר לשעבר יש הצעות כיצד להיערך? "צריך לתרגל מקרי חירום. יש להבין כי זה יכול להימשך כמה חודשים עד שנחזור לשגרה"

ד"ר קרן אור חן

ראש המרכז הקליני הבינתחומי באוניברסיטת חיפה, מציעה דרכים להתמודדות עם התקופה הקשה ותחושות הפחד והחרדה ‰ "תנו את החירות להביע מצוקה. גלו אמפטיה למי שקשה יותר" מה עושים עם החרדה?

כרגע בעזה. "יש להגיע בצורה מהירה להסכמים שיאפשרו את חזרתם של השבויים", אומר מצנע. גם במחיר שחרור אסירים ביטחוניים רבים? 20-30 "כן גם במחיר הזה. יש בעזה . זה לא 6,000 אלף מחבלים, אז יהיו עוד 100 ישנה את גורל המדינה. יש מעל חטופים שיש לשחרר ולכן אין ברירה. אחר כך לבוא חשבון עם החמאס. יש לשחרר את כל השבויים, החיים והמא תים". הציבור יאפשר שחרור אסירים? "הנהגה חייבת לחשוב קדימה ולהתמוא דד עם מציאות מורכבת. אסור להנהגה להתחשב בדעת הקהל ולפעול אך ורק לטובת ביטחון ישראל. ביטחון ישראל עומד מעל הכל. נקודה. אם לא הבנו את זה עד עכשיו זה חמור מאד". מערכה בצפון החשש בישראל כי המערכה הצבאית לא תישאר מנת חלקו של הדרום, וכי אנו עלולים למצוא עצמנו במערכה רב זירתית, כאשר לחמאס מצטרפים גם חיא זבאללה ואולי כוחות איראניים מסוריה. המשמעות היא מתקפת טילים על חיפה והצפון, אלא שתרחיש פיקוד העוא רף מעריך כי מערכה בצפון תהיה קשה ב � במלחמת ל 2006 יותר מזו שידענו ב - נון השנייה. האלוף לשעבר לא שולל הימשכות והתפתחות המערכה הצבאית גם צפונה. מצנע: "לא בטוח שנצליח למנוע מלחא מה רב זירתית. הכל בראש של המנהיגים הערביים. החמאס הכין את ההתקפה שלו הרבה זמן ואחרי מה שקרה בעזה, כל יכול לקרות בצפון". כראש עיר לשעבר יש הצעות כיצד להיערך? "צריך לתרגל מקרי חירום. זה יכול להימשך כמה חודשים עד שנחזור 21 לשגרה. בכיפור זה נגמר אחרי יום לאחר שחצינו את התעלה. פה לא יהיו תמונות ניצחון ועם ישראל צריך לגלות כוחות, וההנהגה שלנו צריכה לבנות מחדש את חוסנה החברתי והביא טחוני של ישראל".

אנו שוב 2023 "כמו אז גם היום ב עדים לקונספציה מוטעית של ההנהגה, לקריאה לא נכונה של המציאות שהביאה אותנו לפינה. יש פה כשל מודיעיני ומא "בממשלה רוצים "לנהל את המצב" במקום להגיע לפתרון. אי אפשר להא שאיר מכסה על סיר מבעבע". רק אחדות מי שהיה לוחם ומפקד במספר מלחמות וזכה לעיטורים, ובהמשך הפך לאיש פוליטי, מעריך כי המלחמה תימשך ויש להיערך לבאות בצורה הטובה ביותר. "יש להקים מיידית ממשלת חיא רום צרה ומקצועית. ממשלת אחדות לאומית עם האנשים הטובים ביותר למשימה. אנשים כמו בני גנץ וגדי אייזנקוט, רמטכ"לים לשעבר שאפשר לסמוך עליהם שיקבלו את ההחלטות המקצועיות הטובות ביותר. כרגע אם מי נתניהו מתייעץ בקבינט הביטחוני? עם בן גביר וגולדקנופף? יותר מחצי עם מצפה שנתניהו יכניס לקבינט את האנשים הטובים ביותר להובלת המא לחמה". ממשלת אחדות? "בהחלט. שמים את כל המחלוקות הפוליטיות בצד. אחרת הוא יוביל אותנו לשאול. יש לתת לעם תחושה של הנהא גה. יש להגדיר מטרות ולחתור להגיע אליהם". דילמת השבויים אחד הנושאים הכואבים במלחמת יום הכיפורים היה הנפילה בשבי. במלחמת א � ישר 300 נפלו בשבי למעלה מ- 19733 לים, רובם חיילים אך גם אזרחים. שנה היו אלה צבאות ערב 50 אם לפני כולם שפתחו במלחמה ולקחו ישראלים בשבי, כעת ארגון טרור מצליח לקחת שבויים, ביניהם 100 בשבי למעלה מ קשישים, נשים, ילדים, כמו גם קצינים בכירים. גם הפעם מצנע מעריך כי סוגיית השא בויים תהיה מורכבת. הוא קרוב לנושא ומכיר היטב חלק מהשבויים שנמצאים דיני בדיוק כמו אז". מה הכשל המדיני?

את הקשיים שהם חשים".

פעמים רבות בימים האחרונים אני שומעת אנא שים שקוראים לאנשים אחרים להירגע ולא להיות בחרדה, לפעול בקור רוח ולא להגביר את הלחץ בפני הילדים. קראתי אפילו באחד הפוסטים בפייסבוק שאם האויבים לא יהרגו אותנו, החרדה תעשה זאת. במשך שנים אני מבקשת מאנשים לא לשפוט אחרים על פי מידת הלחץ והחרדה שלהם כי אין בכך כל היגיון. כולנו אנשים שונים, עם אישיות מגוונת ומורא כבת באופן אחר, תוצר של בית גידול שונה וחא וויות אחרות בחיים. מצבי האי ודאות, ובוודאי כמו כזה שאנו נמצאים בעיצומו, מעלים רגשות מבולבלים, מתח גדול ותחושת חוסר אונים שאין ביכולותינו לשלוט במצב. אצל אנשים שהנטייה המוקדמת שלהם היא חוסר יכולת לחיות עם עמימות, אי ודאות ופתרונות שאינם שחור לבן, מצב כזה בוודאי מכניס גורם לחץ נוסף שמעלה משקעים מורכבים ורמת חרדה גבוהה. כן, מותר לפחד "במשך שנים החברה הישראלית, ולא רק היא, ראתה חולשה בדברור רגשות של לחץ ומצוקה. המסר שהועבר אלינו, שעלינו להיות תמיד חזקים ולהראות חוסן, כי אסור להראות קושי ומצוקה. התפתחה מחשבה של "מה אנשים יגידו ויתפסו אותנו", וראייה הרואית לפיה אנחנו עם שמתמודד עם כל דבר, עבר קשיים בלתי ניתנים לתפיסה כמו השואה, מלחמות עקובות מדם, אובדנים ותקופות רעב, ונוכל להיות חסינים וחזקים בפני כל אויב. כעת כולנו מבינים שהמשבר הנוכחי הוא מהקא שים ביותר שאנחנו חווים וימים ארוכים וקשים עוד לפנינו. במשך שנים אנשים התקשו ופחדו להגיד שקשה, כואב, מפחיד ושהם הם חשים מצוא קה. כך בשעת משבר זוגי, כלכלי, בריאותי, הורי, אובדן ומשברים נוספים. ההסתרות הללו גרמו פעמים לקריסה פיזית ונפשית שיכולה הייתה להימנע אם הם היו מושיטים יד לעזרה ומבטאים

דבררו את הפחד מותר לנו לדברר שקשה לנו ולחוש מצוקה. כל אחד מביע קושי בצורה שונה. אין מקום לשיפוא טיות וביקורתיות כלפי "היסטריה" וחוסר יכולת לניהול רגשות של אנשים אחרים. חלק מהאנשים ת � או בהימנעות או הכחשת ה doing עסוקים ב - חושות, וזה מה שעוזר להם להתמודד. אחרים מבא טאים רגשות חרדה ולחץ באופן מוחצן. לכל אחד דרך ההתמודדות שלו. ביקורת ציבורית עלולה לפגוע באנשים ככל שיסתירו את הקשיים שלהם, ובשעת צורך לא ירגישו נוח לפנות לעזרה. אל לנו לבקר ולשא פוט אחרים כי אין לדעת איך הלחץ ישפיע עלינו ואלו תגובות מצוקה אנחנו נחווה". ומה לגבי הילדים? "גם לגבי ילדים עלינו להיות זהירים. שנים, הראייה החינוכית נעה בין שתי גישות קיצוא ניות - האחת להסתיר מהילדים קשיים ובעיות ולהימנע לדבר כלל על האירוע המשברי, והשא נייה לשתף את הילד בכל הקשיים עד הפיכתו במקרה קיצון לילד הורי. הפתרון המאוזן הוא להציג לילד שיש קושי (הם הרי יודעים ומרגישים הכול) אבל שהקושי בטיא פול ונעשה ניסיון משמעותי לפתור את המשבר. התחושה הזו שההורים משקפים מציאות ברורה, ומשחררים את הילד מניסיון למצוא פתרונות מאפשרת להם לחוש ביטחון רב יותר ובעיקר ידיעה שדואגים להם ולהפחית את תחושת המא צוקה וחוסר האונים. במקרי הצורך הם ידבררו את הפחדים ונוכל לעזור להם לתמלל את התחושות. תנו לכל בן אדם את החירות בעת כל משבר להביע מצוקה וחרדה כי הרי לא טבעי שאנחנו מרגישים בעת כזו שלווה ורוגע, ובמידת הצורך תמכו באנשים שקשה להם יותר עם מידה של אמפתיה ורגישות ולא בחוסר סובלנות וזלזול". ד"ר קרן אור חן, ראש המרכז הקליני הבינתחו־ מי באוניברסיטת חיפה

ידיעות העמק ˆ 13.10.2023 15